62
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה ונישואין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||קידושין כט ב||אישות טו ב-ג| יו"ד רמו ב}} | {{מקורות||קידושין כט ב||אישות טו ב-ג, תלמוד תורה א ה| יו"ד רמו ב, אה"ע א ג}} | ||
כל אדם מחוייב ללמוד תורה, ומצד שני כל אדם מחוייב לישא אשה. מה קורה במקרה ששני מחוייבויות אלו מתנגשות? מה קודם למה? בסוגיה זו ננסה לענות על שאלות אלו. | כל אדם מחוייב ללמוד תורה, ומצד שני כל אדם מחוייב לישא אשה. מה קורה במקרה ששני מחוייבויות אלו מתנגשות? מה קודם למה? בסוגיה זו ננסה לענות על שאלות אלו. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
'''הגמרא''' (קידושין כט ב) דנה בשאלת הקדימות בין לימוד תורה לבין נשיאת אשה, ואומרת שיש בשאלה זו שני היבטים. היבט ראשון הוא מצד לימוד התורה, נשיאת אשה מפחית את לימוד התורה של האדם בצורה משמעותית (ובלשון הגמרא 'ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה?!'). היבט שני הוא מצד נשיאת האשה, כשאדם לא נושא אשה יכולים להיות לו הרהורים ('לאפרושי מאיסורא').<br/> | '''הגמרא''' (קידושין כט ב) דנה בשאלת הקדימות בין לימוד תורה לבין נשיאת אשה, ואומרת שיש בשאלה זו שני היבטים. היבט ראשון הוא מצד לימוד התורה, נשיאת אשה מפחית את לימוד התורה של האדם בצורה משמעותית (ובלשון הגמרא 'ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה?!'). היבט שני הוא מצד נשיאת האשה, כשאדם לא נושא אשה יכולים להיות לו הרהורים ('לאפרושי מאיסורא').<br/> | ||
== הא לן הא להו == | == הא לן הא להו == | ||
'''הגמרא''' ( | '''הגמרא''' (קידושין כט ב) בתחילה מביאה ברייתא שכתוב בה שאדם צריך ללמוד תורה ורק לאחר מכן לישא אשה, אמנם אם הוא לא יכול להיות בלא אשה, ישא אשה ואח"כ ילמד תורה. לאחר מכן הגמרא מביאה הלכה מדברי שמואל שאדם צריך לישא אשה ואח"כ ללמוד תורה, ואילו רבי יוחנן לכאורה חולק וסובר שצריך קודם כל ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה. <br/> | ||
הגמרא מבררת שאין מחלוקת בין רבי יוחנן לשמואל, | הגמרא מבררת שאין מחלוקת בין רבי יוחנן לשמואל, ומסיקה שכל דעה עסקה בסוג מסוים של אנשים (או בלשון הגמרא 'הא לן והא להו').<br/> | ||
לגבי גדר 'הא לן והא להו' מצינו מחלוקת בראשונים. | לגבי גדר 'הא לן והא להו' מצינו מחלוקת בראשונים. | ||
| שורה 18: | שורה 16: | ||
===שיטת רש"י=== | ===שיטת רש"י=== | ||
'''רש"י''' בפירושו על הגמרא (שם) מסביר שבני בבל היו לומדים בארץ ישראל ולא בבבל (זו הייתה המציאות אז). עקב כך מכיוון שהם לומדים חוץ למקומם צרכי הבית לא מוטלים עליהם, ולכן הם צריכים לישא אשה קודם, ואח"כ ללמוד תורה [ע"מ שלא יהיו להם הרהורים]. <br/> | '''רש"י''' בפירושו על הגמרא (שם) מסביר שבני בבל היו לומדים בארץ ישראל ולא בבבל (זו הייתה המציאות אז). עקב כך, מכיוון שהם לומדים חוץ למקומם, צרכי הבית לא מוטלים עליהם, ולכן הם צריכים לישא אשה קודם, ואח"כ ללמוד תורה [ע"מ שלא יהיו להם הרהורים]. <br/> | ||
אמנם, בני ארץ ישראל שלומדים במקומם וצרכי הבית מוטלים עליהם, ילמדו תורה ואח"כ ישאו אשה. [ | אמנם, בני ארץ ישראל שלומדים במקומם וצרכי הבית מוטלים עליהם, ילמדו תורה ואח"כ ישאו אשה. [רש"י לא פתר את בעיית ההרהורים בארץ ישראל ]. | ||
===שיטת תוספות=== | ===שיטת תוספות=== | ||
| שורה 25: | שורה 23: | ||
'''התוספות''' (שם ד"ה הא לן הא להו) מקשים על רש"י שתי קושיות:<br/> | '''התוספות''' (שם ד"ה הא לן הא להו) מקשים על רש"י שתי קושיות:<br/> | ||
1. לפי '''רש"י''' אנשי בבל נושאים אשה, ע"מ לפתור את בעיית ההרהורים, ואח"כ הולכים ללמוד תורה בא"י. תשובה זו אינה מובנת, הרי אם הם מחוץ לביתם עדיין יהיו להם הרהורים, וממילא בעיית ההרהורים לא נפתרה.<br/> | 1. לפי '''רש"י''' אנשי בבל נושאים אשה, ע"מ לפתור את בעיית ההרהורים, ואח"כ הולכים ללמוד תורה בא"י. תשובה זו אינה מובנת, הרי אם הם מחוץ לביתם עדיין יהיו להם הרהורים, וממילא בעיית ההרהורים לא נפתרה.<br/> | ||
2. לפי '''רש"י''' אנשי בבל לומדים חוץ למקומם. אמנם, מצינו '''במסכת גיטין''' ( | 2. לפי '''רש"י''' אנשי בבל לומדים חוץ למקומם. אמנם, מצינו '''במסכת גיטין''' (ו ב) שרבי אביתר הטיח ביקורת כלפי אותם תלמידים שהולכים ללמוד חוץ למקומם ולא דואגים לפרנסת ביתם וילדיהם (שנמצאים בבבל).<br/> | ||
לפני שנעבור לשיטת התוספות, ננסה לתרץ את רש"י. <br/> | לפני שנעבור לשיטת התוספות, ננסה לתרץ את רש"י. <br/> | ||
א. מצד אחד התוספות צודקים בכך שאדם שלא נמצא עם אשתו עדיין יש לו הרהורים, אמנם יש לו דרך להתגבר על אותם הרהורים, מכיוון שיש לו פת בסלו . <br/> | א. מצד אחד התוספות צודקים בכך שאדם שלא נמצא עם אשתו עדיין יש לו הרהורים, אמנם יש לו דרך להתגבר על אותם הרהורים, מכיוון שיש לו פת בסלו [עיין בתוספות (כב א ד"ה שלא) שרש"י הולך לשיטתו שפת בסלו זה מספיק ע"מ למונעו מן העבירה]. <br/> | ||
ב. נתרץ את הקושיא השניה עפ"י דבריו של '''הפני יהושע''' (ד"ה תוספות בד"ה הא לן). הפני יהושע מביא גמרא '''בכתובות''' ( | ב. נתרץ את הקושיא השניה עפ"י דבריו של '''הפני יהושע''' (ד"ה תוספות בד"ה הא לן). הפני יהושע מביא גמרא '''בכתובות''' (סב ב) שנפסקה להלכה, בה כתוב שתלמידים יכולים לצאת מבתיהם ללמוד תורה שנתיים או שלוש שנים אפילו שלא ברשות האשה. אמנם, אם היציאה ברשות האשה הם יכולים לצאת לכמה זמן שרק ירצו. עקב גמרא זו הפני יהושע מעמיד את דברי רבי אביתר במי שיוצא שלא ברשות, או במי שיש לו רב במקומו ובכל זאת יוצא ללמוד במקום אחר (או שדבריו כלל לא נפסקו להלכה). יוצא לפי הפני יהושע שרבי אביתר לא הטיח ביקורת כלפי עצם העובדה שתלמידים הולכים ללמוד חוץ למקומם, אלא מסיבות אחרות שמנינו לעיל. <br/> | ||
עכשיו נחזור לשיטת התוס'. התוספות מביאים את דעת ר"ת שמסביר הפוך מרש"י. לפי ר"ת רבי יוחנן דיבר לבני בבל, ושמואל דיבר לבני ארץ ישראל. בבבל היו עניים, וגם הם לא יכולים להשאיר את נשותיהם בבית לבד, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה [תוספות לא פותרים את בעיית ההרהורים של בני בבל ]. בא"י לעומת זאת היו עשירים, והם גם למדו במקומם, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל לשא אשה (ע"מ לפוטרם מן ההרהורים) ואח"כ ללמוד תורה. <br/> | עכשיו נחזור לשיטת התוס'. התוספות מביאים את דעת ר"ת שמסביר הפוך מרש"י. לפי '''ר"ת''' רבי יוחנן דיבר לבני בבל, ושמואל דיבר לבני ארץ ישראל. בבבל היו עניים, וגם הם לא יכולים להשאיר את נשותיהם בבית לבד, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה [תוספות לא פותרים את בעיית ההרהורים של בני בבל ]. בא"י לעומת זאת היו עשירים, והם גם למדו במקומם, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל לשא אשה (ע"מ לפוטרם מן ההרהורים) ואח"כ ללמוד תורה. <br/> | ||
לכאורה עולה השאלה, מדוע שמואל שבא מבבל פוסק הלכה לא"י, ורבי יוחנן שבא מא"י פוסק הלכה לבבל?<br/> | לכאורה עולה השאלה, מדוע שמואל שבא מבבל פוסק הלכה לא"י, ורבי יוחנן שבא מא"י פוסק הלכה לבבל?<br/> | ||
'''התוספות''' (שם) מתרצים שלשמואל היו תלמידים מא"י, ולרבי יוחנן היו תלמידים מבבל וכל אחד פסק לתלמידיו. | '''התוספות''' (שם) מתרצים שלשמואל היו תלמידים מא"י, ולרבי יוחנן היו תלמידים מבבל וכל אחד פסק לתלמידיו. | ||
===שיטה נוספת בר"ן=== | ===שיטה נוספת בר"ן=== | ||
מובא '''בר"ן''' (על הרי"ף | מובא '''בר"ן''' (על הרי"ף קידושין יב א בדפי הרי"ף) הסבר שלישי. נשות בני בבל היו מתעסקות בצרכי הבית ולכן האיש יכול להתחתן וגם ללמוד תורה בצורה סבירה. אמנם, בנות א"י מפונקות ולכן עדיף ללמוד ורק אח"כ להתחתן. [הר"ן לא פותר את בעיית ההרהורים של בני א"י]. | ||
===שיטה נוספת בר"י הזקן=== | ===שיטה נוספת בר"י הזקן=== | ||
'''הר"י הזקן''' (קידושין כט | '''הר"י הזקן''' (קידושין כט ב) מביא הסבר רביעי בנוגע לחילוק של בני בבל ובני ארץ ישראל. הוא מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן הם צריכים לשא אשה תחילה ואח"כ ללמוד תורה. אמנם בני א"י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח"כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר]. | ||
לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא"י? מסביר '''המקנה''' ( | לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא"י? מסביר '''המקנה''' (שם) שבא"י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ"י דברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) "אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה" ובא"י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב]. | ||
== האם מצוות נישואין דוחה תלמוד תורה == | == האם מצוות נישואין דוחה תלמוד תורה == | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
ראינו לעיל שיש היתר לדחות את מצוות הנישואין בשביל לקיים מצוות תלמוד תורה (כמובן שמדובר כל עוד אין הרהורים כמו שהזכרנו שם). <br/> | ראינו לעיל שיש היתר לדחות את מצוות הנישואין בשביל לקיים מצוות תלמוד תורה (כמובן שמדובר כל עוד אין הרהורים כמו שהזכרנו שם). <br/> | ||
הנחה זו קשה מכיוון שראינו בגמרא ב'''מסכת מועד קטן''' ( | הנחה זו קשה מכיוון שראינו בגמרא ב'''מסכת מועד קטן''' (ט ב) וב'''רש"י''' (שם) אחרת. הגמרא מביאה שני פסוקים שלכאורה סותרים. מפסוק אחד אנו למדים שצריך לבטל כל דבר בשביל מצוות תלמוד תורה חוץ ממצוות, ומפסוק שני משמע שצריך לבטל אפילו מצוות עבור מצוות תלמוד תורה (הכוונה היא שאם האדם עוסק במצוות תלמוד תורה באותו רגע, הוא אינו צריך להפסיק מהלימוד ולקיים את המצווה).<br/> | ||
לבסוף הגמרא מתרצת שאין סתירה בין שני הפסוקים. | לבסוף הגמרא מתרצת שאין סתירה בין שני הפסוקים. במקרה שניתן שהמצווה תיעשה ע"י אחרים, אותו אדם שעוסק בתורה צריך להמשיך לעסוק בתורה. ואם אי אפשר שהמצווה תיעשה ע"י אחרים אותו אדם שלומד תורה צריך להפסיק מהלימוד ולקיים את המצווה. <br/> | ||
לכאורה עפ"י הבנה זו של הגמרא, מצוות שבגופו של אדם, אדם צריך לקיימם ברגע שהוא מתחייב בהן, ואפילו לעצור תלמוד תורה בשביל זה. לכן, גם במקרה שלנו, ברגע שאדם מתחייב במצוות הנישואין הוא צריך לקיימה אפילו אם הוא צריך לעצור את לימוד התורה.<br/> | |||
לכאורה עפ"י הבנה זו של הגמרא, מצוות שבגופו של אדם, אדם צריך לקיימם ברגע שהוא מתחייב בהן, ואפילו לעצור תלמוד תורה בשביל זה. לכן, גם במקרה שלנו, ברגע שאדם מתחייב במצוות הנישואין הוא צריך לקיימה אפילו אם הוא צריך לעצור את לימוד התורה. אמנם לפי הדברים שאמרנו לעיל נראה שאין הדין כך.<br/> | |||
על מנת לענות על שאלה זו ניתן לומר שמצווה זו היא מצווה שאינה עוברת(ניתן לקיימה לאחר מכן), ולכן היא נחשבת כמצווה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. וכ"כ '''הקובץ הערות''' ( | על מנת לענות על שאלה זו ניתן לומר שמצווה זו היא מצווה שאינה עוברת(ניתן לקיימה לאחר מכן), ולכן היא נחשבת כמצווה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. וכ"כ '''הקובץ הערות''' (פא א), וכ"כ '''הנצי"ב בהעמק שאלה''' (שאילתא ה ד). ובדומה לכך כתב '''ערוך השולחן''' (אה"ע א יג). | ||
== שיטת הרמב"ם == | == שיטת הרמב"ם == | ||
אמנם, '''הרמב"ם''' ( | אמנם, '''הרמב"ם''' (אישות טו ב-ג) כותב נימוק אחר. הטעם לשיטתו הוא 'העוסק במצוה פטור מן המצוה'. מכיוון שאדם עוסק בתלמוד תורה ממילא הוא פטור ממצות הנישואין. לכאורה תירוץ זה אינו מובן, הרי ראינו לעיל (בגמרא במועד קטן) שמצוות אחרות דוחות תלמוד תורה! ואי אפשר לומר שהכוונה שמצוות תלמוד תורה היא מצווה שאינה עוברת שהרי 'העוסק במצווה פטור מן המצווה' הכוונה לפטור מוחלט (יוצא לפי הרמב"ם שהעוסק בת"ת פטור ממצות נישואין לגמרי).<br/> | ||
את השאלות האלו שואל '''הנצי"ב''' בשו"ת '''משיב דבר''' ( | את השאלות האלו שואל '''הנצי"ב''' בשו"ת '''משיב דבר''' (ב נג). לפי הרמב"ם לכאורה אדם העוסק בתורה פטור מכל המצוות, וזה הרי לא ייתכן. בשו"ת (שם) היה רב אחד שניסה ליישב את קושייתו של הנצי"ב בכך שזו מצוה עוברת ולכן ת"ת דוחה אותה. הנצי"ב לא קיבל תשובה זו מכיוון שהלשון 'פטור מן המצווה' משמע פטור לגמרי ולא רק דיחוי בעלמא. הנצי"ב מסיים בזה שהוא לא הבין את הרמב"ם ומבקש מה' שיפתח עיניו להבין דבריו. | ||
===תירוצים על שיטת הרמב"ם=== | ===תירוצים על שיטת הרמב"ם=== | ||
מחדש '''שולחן ערוך הרב''' ( | מחדש '''שולחן ערוך הרב''' (תלמוד תורה ג א-ב) שיש שני חלקים במצוות תלמוד תורה: א. עסק התורה תמיד ב. ידיעת התורה . על החלק הראשון דיברה הגמרא במועד קטן, ואילו על החלק השני מתקיים הכלל 'העוסק במצווה פטור מן המצווה'. לכן, מכיוון שנישואין יבטלו מצווה זו, האדם רשאי לדחות את הנישואין בעבור מצווה זו. (שאר המצוות לא מבטלות מצווה זו ולכן הם דוחות את ידיעת התורה).<br/> | ||
בדומה | בדומה לשולחן ערוך הרב, מסביר '''הרב משה פיינשטיין''' בשו"ת '''אגרות משה''' (יו"ד ד לו). האגרות משה תירץ שיש חילוק בין סוגי המצוות שדוחות תלמוד תורה. אם המצווה מפחיתה את זמן לימוד התורה של האדם בלבד, היא דוחה תלמוד תורה. אמנם, אם יש מצווה שמפריעה מבחינה מהותית ללימוד התורה גם לאחר עשיית המצווה, תלמוד תורה דוחה אותה. | ||
== תורה מול הרהורים == | == תורה מול הרהורים == | ||
על פי הגמרא שראינו בתחילה משמע שאם יש לאדם הרהורים הוא צריך לשא אשה, או כלשון הגמרא 'אם אי אפשר לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה'. <br/> | על פי הגמרא שראינו בתחילה משמע שאם יש לאדם הרהורים הוא צריך לשא אשה, או כלשון הגמרא 'אם אי אפשר לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה'. <br/> | ||
אמנם, ב'''רמב"ם'''( | אמנם, ב'''רמב"ם'''(אישות טו ב) בעניין דחיית הנישואין עבור תלמוד תורה לא מוזכר עניין ההרהורים. מעיר על דבריו ה'''בית יוסף''' (אבן העזר א) שההיתר הכתוב בהלכה ג' לעניין בן עזאי כשאין יצרו מתגבר עליו, הוא מתייחס גם להלכה ב' לעניין דחיית לימוד התורה. אך, '''הרב קוק''' (מצות ראיה מילואי השמטות עמ' קצג) סובר אחרת. הרב קוק הסביר את הרמב"ם אחרת מהבית יוסף. לשיטתו, אין שום תנאי לעניין דחיית הנישואין מפני תלמוד תורה, אפילו הרהורים. ולכן ניתן לדחות את הנישואין עבור תלמוד תורה למרות שיש לו הרהורים. <br/> | ||
אמנם, דברי הרב קוק קצת קשים מכיוון ש'''הרמב"ם''' עצמו בהלכות תלמוד תורה ( | אמנם, דברי הרב קוק קצת קשים מכיוון ש'''הרמב"ם''' עצמו בהלכות תלמוד תורה (א ה) כותב שאם יש לאדם הרהורים הוא צריך לשא אשה, והכוונה כאן לאדם פשוט ולא לבן עזאי. | ||
== בן עזאי == | == בן עזאי == | ||
| שורה 80: | שורה 81: | ||
ראינו לעיל ב'''רמב"ם''' שבן עזאי לא עסק בפרייה ורביה. בסעיף זה נרחיב את ההתייחסות לשיטתו של בן עזאי. <br/> | ראינו לעיל ב'''רמב"ם''' שבן עזאי לא עסק בפרייה ורביה. בסעיף זה נרחיב את ההתייחסות לשיטתו של בן עזאי. <br/> | ||
מובא בגמרא ב'''מסכת יבמות''' ( | מובא בגמרא ב'''מסכת יבמות''' (סג ב) מחלוקת תנאים בעניין אדם שלא עוסק בפרייה ורבייה. דעה אחת סוברת שהוא ממעט הדמות, דעה אחרת סוברת שהוא כאילו שופך דמים. בן עזאי סובר שהוא גם ממעט את הדמות וגם כאילו שופך דמים. חכמים שואלים את בן עזאי, מדוע אתה דורש בצורה נאה אך לא מקיים את דבריך? והוא ענה להם שאין לו ברירה, מכיוון שנפשו חשקה בתורה והעולם יכול להתקיים ע"י אחרים. <br/> | ||
השאלה היא האם תשובתו של בן עזאי היא תשובה רגשית או הלכתית. | השאלה היא האם תשובתו של בן עזאי היא תשובה רגשית או הלכתית. ונתייחס לזה בהמשך. <br/> | ||
מקור נוסף בו עוסקים בבן עזאי בנושא הזה מובא בגמרא ב'''מסכת סוטה''' ( | מקור נוסף בו עוסקים בבן עזאי בנושא הזה מובא בגמרא ב'''מסכת סוטה''' (ד ב). הגמרא שם מביאה מחלוקת תנאים בנוגע לזמן שיעור ההסתרה של סוטה. אחד מן התנאים המובאים שם הוא בן עזאי. הגמרא אומרת שכל אחד נקט את הזמן שהוא עצמו נסתר עם אשתו בענייני אישות. ואז הגמרא שואלת, הרי בן עזאי לא נשא אישה! והיא מביאה שלוש תשובות. א. נשא והתגרש ב. הוא שמע את שיעור ההסתתרות מרבו ג. סוד ה' ליראיו - ה' גילה לו זמן זה.<br/> | ||
בנוסף לכך, יש גמרא ב'''מסכת כתובות''' ( | בנוסף לכך, יש גמרא ב'''מסכת כתובות''' (סג א) שמשמע ממנה שבן עזאי נשא את בתו של רבי עקיבא. שואלים שם ה'''תוספות''' (ד"ה ברתיה) שגמרא זו מתאימה לתירוץ שאמרנו שבן עזאי נשא אשה והתגרש ממנה, אך לפירוש שלא נשא כלל מה נאמר? והם מתרצים שצריך לומר שהוא רק קידש אותה ולא נשא אותה. <br/> | ||
לאחר שראינו שבן עזאי לא קיים את מצות פריה ורביה מתעוררת השאלה האם יש הצדקה הלכתית למעשיו או לא. <br/> | לאחר שראינו שבן עזאי לא קיים את מצות פריה ורביה מתעוררת השאלה האם יש הצדקה הלכתית למעשיו או לא. <br/> | ||
| שורה 98: | שורה 99: | ||
אמנם, תשובות אלו אינן תשובות הלכתיות המצדיקות את מעשיו. <br/> | אמנם, תשובות אלו אינן תשובות הלכתיות המצדיקות את מעשיו. <br/> | ||
בכיוון אחר הולך '''ערוך השולחן''' (אה"ע | בכיוון אחר הולך '''ערוך השולחן''' (אה"ע א). ערוך השולחן מסביר שהיה כאן מצב של סכנת נפשות אם בן עזאי לא היה לומד תורה. לכן הוא היה פטור מצד פיקוח נפש. <br/> | ||
הסבר דומה כותב ה'''קובץ הערות''' (בהוספות). הקובץ הערות מביא שבן עזאי היה אנוס. ויש כלל ידוע 'אונס רחמנא פטריה '. בן עזאי לא היה יכול לעזוב את התורה כלל, כמו שמביאה | הסבר דומה כותב ה'''קובץ הערות''' (בהוספות). הקובץ הערות מביא שבן עזאי היה אנוס. ויש כלל ידוע 'אונס רחמנא פטריה (ע"ז נד א)'. בן עזאי לא היה יכול לעזוב את התורה כלל, כמו שמביאה המשנה (סוטה ט טו) 'משמת בן עזאי בטלו השקדנים'. <br/> | ||
כל התשובות הנ"ל מתרצות את המקרה של בן עזאי כך שהוא היה משהו מיוחד, ולא רגיל. השאלה האם יש תשובה הלכתית ישירה עפ"י סוגיית לימוד תורה מול נשיאת אשה שעליה בן עזאי נסמך.<br/> | כל התשובות הנ"ל מתרצות את המקרה של בן עזאי כך שהוא היה משהו מיוחד, ולא רגיל. השאלה האם יש תשובה הלכתית ישירה עפ"י סוגיית לימוד תורה מול נשיאת אשה שעליה בן עזאי נסמך.<br/> | ||
| שורה 108: | שורה 109: | ||
מובא ב'''גמרא בשבת''' (דף פז עמוד א) שמשה רבנו פרש מן האשה לאחר שעלה להר סיני. הגמרא שואלת, מה הטיעון ההלכתי שעליו הסתמך משה. היא עונה שמשה עשה ק"ו בעצמו. ישראל פרשו מן האשה לפני שה' התגלה בהר סיני, אז אני שכל רגע ורגע שהשכינה מדברת עימי לא כ"ש שאני צריך לפרוש מן האשה? לאחר מכן, הגמרא מבררת מה המקור לכך שהקב"ה הסכים עמו, והיא מביאה פסוק 'ואתה פה עמוד עמדי'. ניתן לומר שבן עזאי למד מכאן שאפשר לרבות מהאות ו' ('ואתה') אנשים נוספים שקשורים כל הזמן אל הקודש, והם יכולים לפרוש מן האשה. <br/> | מובא ב'''גמרא בשבת''' (דף פז עמוד א) שמשה רבנו פרש מן האשה לאחר שעלה להר סיני. הגמרא שואלת, מה הטיעון ההלכתי שעליו הסתמך משה. היא עונה שמשה עשה ק"ו בעצמו. ישראל פרשו מן האשה לפני שה' התגלה בהר סיני, אז אני שכל רגע ורגע שהשכינה מדברת עימי לא כ"ש שאני צריך לפרוש מן האשה? לאחר מכן, הגמרא מבררת מה המקור לכך שהקב"ה הסכים עמו, והיא מביאה פסוק 'ואתה פה עמוד עמדי'. ניתן לומר שבן עזאי למד מכאן שאפשר לרבות מהאות ו' ('ואתה') אנשים נוספים שקשורים כל הזמן אל הקודש, והם יכולים לפרוש מן האשה. <br/> | ||
כיוון נוסף ניתן לומר עפ"י דברי ה'''רמב"ם''' (שראינו לעיל). לפי הרמב"ם מצוות תלמוד תורה דוחה מצוות כגון נישואין מכיוון שהם מבטלות לגמרי את לימוד התורה. הסברנו לעיל שהכלל 'העוסק במצוה פטור מן המצוה' הכוונה לפטור לגמרי, ולכן במקרה שלנו העוסק בתלמוד תורה פטור ממצות נישואין לגמרי, וכמו שכותב ה'''רמב"ם''' ( | כיוון נוסף ניתן לומר עפ"י דברי ה'''רמב"ם''' (שראינו לעיל). לפי הרמב"ם מצוות תלמוד תורה דוחה מצוות כגון נישואין מכיוון שהם מבטלות לגמרי את לימוד התורה. הסברנו לעיל שהכלל 'העוסק במצוה פטור מן המצוה' הכוונה לפטור לגמרי, ולכן במקרה שלנו העוסק בתלמוד תורה פטור ממצות נישואין לגמרי, וכמו שכותב ה'''רמב"ם''' (אישות טו ג) 'אין בידו עון'. | ||
== גיל הנישואין == | == גיל הנישואין == | ||