119
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מקורות|חולין ב ד|חולין לב א-ב||שחיטה ג יט|יורה דעת לג ג}} | {{מקורות|חולין ב ד|חולין לב א-ב||שחיטה ג יט|יורה דעת לג ג}} | ||
נקובת הושט אי הוי [[טרפה|טרפה]] או [[נבלה|נבלה]] ועוד פרטי דינים | נקובת הושט אי הוי [[טרפה|טרפה]] או [[נבלה|נבלה]] ועוד פרטי דינים | ||
==מבוא | ==מבוא== | ||
===הגדרת מושגים=== | |||
לצורך הבנת הסוגיה נפתח בהכרה בסיסית של מספר מושגי יסוד הכרחיים: | לצורך הבנת הסוגיה נפתח בהכרה בסיסית של מספר מושגי יסוד הכרחיים: | ||
*'''שחיטה''': מעשה שחיטה כשר כולל את חיתוכם של רובם של שני סימני הבהמה הנשחטת – הקנה (בלשון חז"ל "גרגרת") והושט בבהמה או רובו של אחד מהם בלבד בעוף (חולין ב ב) והוצאת חיותה ודמה. השחיטה מתירה את הבהמה באכילה. | *'''שחיטה''': מעשה שחיטה כשר כולל את חיתוכם של רובם של שני סימני הבהמה הנשחטת – הקנה (בלשון חז"ל "גרגרת") והושט בבהמה או רובו של אחד מהם בלבד בעוף (חולין ב ב) והוצאת חיותה ודמה. השחיטה מתירה את הבהמה באכילה. | ||
*'''[[טרפה|טרפה]]''': בהמה עם פגם גופני כלשהו הגורם לכך שתהיה אסורה באכילה גם לאחר שתישחט. רשימת הטרפות מופיע בפרק השלישי של מסכת חולין במשנה הראשונה (הפניה). בין השאר מופיעות שם הבהמה נקובת הושט – בהמה עם חור בצינור הבליעה, והבהמה פסוקת הגרגרת – חתך המשתרע על רוב הקנה לרוחב), שבהן, ובעיקר בראשונה, נעסוק כאן. | *'''[[טרפה|טרפה]]''': בהמה עם פגם גופני כלשהו הגורם לכך שתהיה אסורה באכילה גם לאחר שתישחט. רשימת הטרפות מופיע בפרק השלישי של מסכת חולין במשנה הראשונה (הפניה). בין השאר מופיעות שם הבהמה נקובת הושט – בהמה עם חור בצינור הבליעה, והבהמה פסוקת הגרגרת – חתך המשתרע על רוב הקנה לרוחב), שבהן, ובעיקר בראשונה, נעסוק כאן. | ||
*'''[[נבלה|נבלה]]''': בהמה שמתה ללא שחיטה, או בהמה עם פציעה חמורה מאוד, שחיותה כבר ירודה מאוד והיא נחשבת במובן מסוים כמתה עוד לפני שנשחתה. | *'''[[נבלה|נבלה]]''': בהמה שמתה ללא שחיטה, או בהמה עם פציעה חמורה מאוד, שחיותה כבר ירודה מאוד והיא נחשבת במובן מסוים כמתה עוד לפני שנשחתה. | ||
===בין נבלה לטרפה=== | |||
בין [[נבלה]] ל[[טרפה]] ישנן מספר נפקא-מינות, שהעיקרית ביניהן היא גדר הטומאה: בעוד הנוגע בטרפה לא נטמא, הנבלה מטמאת את נושאה ואת הנוגע בה בטומאה הנקראת [[טומאת נבלה]]. גם בימינו, כאשר אין השלכה מעשית לדיני טהרות, מופיעות בכתבי האחרונים חקירות אודות נפק"מ נוספות בין הגדרים: | |||
* ה'''ב"ח''' (יורה דעה כז) מציג נפקא מינה נוספת בין נבלה לטרפה בשאלה האם שחיטת בנה של בהמה פסולה שנשחטה אסורה מטעם "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד". במקרה בו בהמת-האב הנשחטת תוגדר כ[[טרפה]], אסור יהיה לשחוט את בנה באותו היום בו היא נשחטה, ברם במקרה בו בהמת-האב תוגדר כ[[נבלה]], מותר יהיה לעשות זאת. כך כתב ה'''כתר מלך''' על הרמב"ם (הלכות ביכורים י ז). | |||
* ב'''שו"ע הרב''' (יורה דעה לג ז), אומר האדמו"ר הזקן שבין [[נבלה]] ל[[טרפה]] ישנה נפק"מ לעניין החשד. מי חשוד על ה[[טרפה]] לא חשוד על ה[[נבלה]] ולהיפך. בשל כך חשוב לדעת על איזה איסור עוברים באכילת בהמה נקובת ושט, כדי לדעת על מה חשוד העובר על דין זה. | |||
* ה'''גמרא''' (חולין ט.) אומרת שבמקרה בו יש ספק בשחיטה, נמצאת הבהמה בחזקת איסור, ואם הספק הוא בגורם אחר בה היא נמצאת בחזקת היתר. על פי אמירה זו, שאלת דין ספק נקובת הושט תלוי בשאלה האם הבהמה נחשבת ל[[נבלה]], ואז תעמוד בחזקת איסור, או ל[[טרפה]], ואז תעמוד בחזקת היתר. על נפקא מינה זו ועל ההשגות עליה הרחיב הרב עובדיה יוסף בשו"ת '''יביע אומר''' (ז ג ג). | |||
==פשט הגמרא== | ==פשט הגמרא== | ||
ה'''משנה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37947&st=&pgnum=294&hilite= (חולין ב ד)] מציגה מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי ישבב בעניין שוחט ששחט סימן אחד כהלכתו אך בשחיטת הסימן השני עשה מעשה שחיטה פסול. רבי ישבב אומר שהבהמה מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] ואילו רבי עקיבא חולק ואומר שהיא [[טרפה|טרפה]]. בסופה של הסוגיה מודה רבי עקיבא לרבי ישבב וההלכה נפסקת לפי דעת רבי ישבב. | ה'''משנה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37947&st=&pgnum=294&hilite= (חולין ב ד)] מציגה מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי ישבב בעניין שוחט ששחט סימן אחד כהלכתו אך בשחיטת הסימן השני עשה מעשה שחיטה פסול. רבי ישבב אומר שהבהמה מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] ואילו רבי עקיבא חולק ואומר שהיא [[טרפה|טרפה]]. בסופה של הסוגיה מודה רבי עקיבא לרבי ישבב וההלכה נפסקת לפי דעת רבי ישבב. | ||