171
עריכות
שורה 74: | שורה 74: | ||
הטעם לכך הוא שבממון החשש על בעל הדין הוא שהחזיק ממון חברו שלא כדין, ולמעשה גזל ממון חברו, ולכן בעל הדין בעיני הדיינים הוא כחשוד לגזול ממון חברו, ומי שמעיז פניו לגזול ממון חברו, ודאי וודאי יעיז לומר כל טענה, גם טענת העזה. על כן בממון אמרינן מיגו דהעזה, דמה לו לשקר. | הטעם לכך הוא שבממון החשש על בעל הדין הוא שהחזיק ממון חברו שלא כדין, ולמעשה גזל ממון חברו, ולכן בעל הדין בעיני הדיינים הוא כחשוד לגזול ממון חברו, ומי שמעיז פניו לגזול ממון חברו, ודאי וודאי יעיז לומר כל טענה, גם טענת העזה. על כן בממון אמרינן מיגו דהעזה, דמה לו לשקר. | ||
אך בשבועה, אין בעל הדין חשוד שגזל החפץ מחברו, שהרי קיימא לן ('''שולחן ערוך''' צב) "מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא", ואין תועלת בהטלת שבועה על חשוד בגניבת ממון, שאם | אך בשבועה, אין בעל הדין חשוד שגזל החפץ מחברו, שהרי קיימא לן ('''שולחן ערוך''' צב) "מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא", ואין תועלת בהטלת שבועה על חשוד בגניבת ממון, שאם העיז לגנוב ממון יעיז גם להישבע לשקר. אלא כל סיבת הטלת השבועה היא שבעל הדין כופר משום 'אשתמוטי', כלומר דחיית מועד הפירעון, או 'ספק מלווה ישנה', שהוא מסופק שמא בעל דינו חייב לו חוב ישן, ועל כן הוא כופר כעת בתביעת הממון הנוכחית, עד שיזכור אם אכן חייב לו חברו כסף אם לאו. אם כן, החשד בו אנו חושדים אותו אינו גניבה, אלא רק אשתמוטי או ספק מלוה ישנה, והוא בחזקת כשר, ואינו חשוד בהעזה, ועל כן אין לו מיגו דהעזה, שלא היה מעיז פניו בפני בעל חובו. | ||
===קושיית הקהילות יעקב=== | ===קושיית הקהילות יעקב=== |
עריכות