14
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה בשבת וביום טוב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
Yanivmadmon (שיחה | תרומות) |
Yanivmadmon (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==דין יום טוב== | ==דין יום טוב== | ||
ישנה מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע לגבי חלוקת הזמן ביום טוב '''פסחים'''(סח ב ) '''ביצה''' (טו ב)<BR/> | ישנה מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע לגבי חלוקת הזמן ביום טוב '''פסחים'''(סח ב ) '''ביצה''' (טו ב)<BR/> | ||
רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה לעומתו רבי יהושע אומר חלק את יום טוב לשניים חציו לאכילה ושתייה וחציו לבית המדרש. רבי יוחנן מסביר שדעת שניהם נובעת משני פסוקים שלכאורה סותרים זה את זה. פסוק אחד בספר | רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה לעומתו רבי יהושע אומר חלק את יום טוב לשניים חציו לאכילה ושתייה וחציו לבית המדרש. רבי יוחנן מסביר שדעת שניהם נובעת משני פסוקים שלכאורה סותרים זה את זה. פסוק אחד בספר '''דברים''' (טז) "עצרת לה' אלקיך" ופסוק שני בספר '''במדבר''' (כט) "עצרת תהיה לכם". מצד אחד כתוב שיום טוב כולו מוקדש לה' מצד שני כתוב שיום טוב מוקדש כולו לכם. | ||
<BR/>פשט המחלוקת בהבנה ראשונה הוא כך: | <BR/>פשט המחלוקת בהבנה ראשונה הוא כך:<BR/> | ||
רבי אליעזר סובר שיישוב הפסוקים הוא ע"י ביצוע פסוק אחד ואי ביצוע של הפסוק השני. כלומר כל פסוק בפני עצמו וממילא או אוכל ושותה או יושב ושונה . אין פשרה בין השניים. אדם שרוצה לקיים את מצוות יום טוב אין הוא חייב את שתי הפעולות אלא מספיקה אחת. יוצא שלפי דעת רבי אליעזר אין חובה ללמוד תורה ביום טוב וכן גם אין חובה לענג את יום טוב במאכל ומשתה אלא לעשות אחת משתיהן.<BR/> | רבי אליעזר סובר שיישוב הפסוקים הוא ע"י ביצוע פסוק אחד ואי ביצוע של הפסוק השני. כלומר כל פסוק בפני עצמו וממילא או אוכל ושותה או יושב ושונה . אין פשרה בין השניים. אדם שרוצה לקיים את מצוות יום טוב אין הוא חייב את שתי הפעולות אלא מספיקה אחת. יוצא שלפי דעת רבי אליעזר אין חובה ללמוד תורה ביום טוב וכן גם אין חובה לענג את יום טוב במאכל ומשתה אלא לעשות אחת משתיהן.<BR/> | ||
ואילו רבי יהושע סובר שיישוב הפסוקים הוא ע"י פשרה. אדם צריך לחלק את המועד לשניים "חציו לה'" יש להקדיש את המועד ללימוד תורה ו" חציו לכם" יש להקדיש את המועד למאכל ומשתה. יוצא שלפי דעת רבי יהושע ישנה חובה מוטלת של כל איש מישראל להציב לו זמנים במועד ולחלק בצורה שווה בין לימוד תורה לאוכל ומשתה. גם כאשר אדם עסוק בתורה אם אינו עינג את יום טוב ע"י מאכל ומשתה יש לו להפסיק את לימודו ולעשות את מצוות היום. | ואילו רבי יהושע סובר שיישוב הפסוקים הוא ע"י פשרה. אדם צריך לחלק את המועד לשניים "חציו לה'" יש להקדיש את המועד ללימוד תורה ו" חציו לכם" יש להקדיש את המועד למאכל ומשתה. יוצא שלפי דעת רבי יהושע ישנה חובה מוטלת של כל איש מישראל להציב לו זמנים במועד ולחלק בצורה שווה בין לימוד תורה לאוכל ומשתה. גם כאשר אדם עסוק בתורה אם אינו עינג את יום טוב ע"י מאכל ומשתה יש לו להפסיק את לימודו ולעשות את מצוות היום. | ||
===דעת רבי אליעזר=== | ===דעת רבי אליעזר=== | ||
דעת רבי אליעזר על פניו נראית תמוהה. האם אדם לא יכול לחלק את יום טוב לשני חלקים ? כיצד יעלה על הדעת שאין מיצוע בין שני העיניינים? הרי רק במציאות שאדם מתענה הוא יוכל לשנות וללמוד כל היום . יש לברר האם דעת רבי אליעזר כל כך קיצונית וברורה או שמא יש גם לדעתו אפשרות לקיום שני הדברים. | דעת רבי אליעזר על פניו נראית תמוהה. האם אדם לא יכול לחלק את יום טוב לשני חלקים ? כיצד יעלה על הדעת שאין מיצוע בין שני העיניינים? הרי רק במציאות שאדם מתענה הוא יוכל לשנות וללמוד כל היום .<BR/> יש לברר האם דעת רבי אליעזר כל כך קיצונית וברורה או שמא יש גם לדעתו אפשרות לקיום שני הדברים. <BR/> | ||
דבר נוסף , הגמרא מביאה את המחלוקת בשביל להוכיח שרבי אליעזר סובר ששמחת יום טוב היא רשות . יש לחקור האם אדם שאין ביכולתו ללמוד תורה האם חלה עליו החובה לענג את יום טוב במאכל ומשתה לדעת רבי אליעזר? או שמא מכוח היכולת של האדם לבחור בין שתי האפשרויות אין הוא חייב לא בזאת ולא בזאת אלא התורה אפשרה לו לעשות כרצונו וממילא שמחת יום טוב רשות. | דבר נוסף , הגמרא מביאה את המחלוקת בשביל להוכיח שרבי אליעזר סובר ששמחת יום טוב היא רשות . יש לחקור האם אדם שאין ביכולתו ללמוד תורה האם חלה עליו החובה לענג את יום טוב במאכל ומשתה לדעת רבי אליעזר? או שמא מכוח היכולת של האדם לבחור בין שתי האפשרויות אין הוא חייב לא בזאת ולא בזאת אלא התורה אפשרה לו לעשות כרצונו וממילא שמחת יום טוב רשות.<BR/> | ||
רבינו חננאל (פסחים סח ב) אומר בדעת רבי אליעזר | '''רבינו חננאל''' (פסחים סח ב) אומר בדעת רבי אליעזר שלדעתו מכיוון שיכול לעשות את יום טוב כולו לה' כאילו אין כאן שמחת יום טוב. אם נדקדק בלשונו של רבינו חננאל נוכל לשים לב שגם אם אין האדם לומד תורה בכל זאת שמחת יום טוב אצלו רשות . דבר זה מראה שרבי אליעזר סבור שגם אם אדם לא לומד בכל זאת אין לו מצווה בשמחת יום טוב.<BR/> | ||
וכן התוס' (ביצה טו ב) | וכן '''התוס'''' (ביצה טו ב) ו'''רבינו פרץ'''(שם) שואלים כיצד הורה רבי אליעזר לתלמידיו לאחר שיעורו "אכלו משמנים ושתו ממתקים"? הרי אין לשיטתו חובה לשמחת יום טוב! עונה תוס' שבכל זאת יש לו שמחת יום טוב. עולה מתוס' עקב שאלתו שאין חובה לשמחת יום טוב ברגע שאדם לא עוסק בתורה שהרי רבי אליעזר סיים את הדרשה ולכאורה ברור למה ציווה רבי אליעזר את תלמידיו לאכול ולשתות. אלא יש לומר שתוס' סובר כרבינו חננאל ואין לרבי אליעזר אף פעם חובה בשמחת יום טוב. לפי שיטה זו המחלוקת בין ר' אליעזר לר' יהושע עקרונית , האם שמחת יום טוב חובה או לא וכן לעניין הלימוד.<BR/> | ||
עולה מתוס' שאין חובה לשמחת יום טוב ברגע שאדם לא עוסק בתורה שהרי רבי אליעזר סיים את הדרשה ולכאורה ברור למה ציווה רבי אליעזר את תלמידיו לאכול ולשתות. אלא יש לומר שתוס' סובר כרבינו חננאל ואין לרבי אליעזר אף פעם חובה בשמחת יום טוב. לפי שיטה זו המחלוקת בין ר' אליעזר לר' יהושע עקרונית , האם שמחת יום טוב חובה או לא וכן לעניין הלימוד. | לעומת זאת '''המאירי''' (פסחים סח ב) בחידושיו כותב שר' אליעזר שהיה אומר או כלו לה' או כלו לכם הכוונה ששמחת אכילה ושתייה שבו רשות ויכול להפקיעה על ידי ישיבה למשנתו. הלימוד הרצוף מאפשר אי קיום שמחת יום טוב. מהמאירי נשמע שלדעת ר' אליעזר אדם פטור משמחת יום טוב רק כאשר הוא עסוק בתורה אבל אם הוא לא עסוק חובה מוטלת עליו לאכול ולשתות וכך כתבו רבינו דוד (פסחים סח ב) ו'''המהרש"א''' על התוס' (ראה מצפה איתן שם).<BR/> | ||
לעומת זאת המאירי (פסחים סח ב) בחידושיו כותב | גם '''בעל המאור''' (שם) אומר בחיבורו בפרוש שאפילו ר' אליעזר לא נפקא שמחת יום טוב מכלל מצווה לגמרי אלא שיש לה חליפין ותמורה ביושב ושונה – יש מצווה לשמוח ביום טוב אך יש באפשרות כל אחד לדחות אותה על ידי עיסוק בתורה וכן '''הרא"ה'''(שם). לפי דעה זו המחלוקת בין ר' אליעזר לר' יהושע פחות מרחיקת לכת אלא שניהם סוברים שיש מצווה בשמחת יום טוב ולימוד תורה, השאלה אם יש חובה לקיים גם לימוד תורה וגם מאכל ומשתה. | ||
גם בעל המאור ( | |||
===דעת רבי יהושע=== | ===דעת רבי יהושע=== | ||