14
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה בשבת וביום טוב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
Yanivmadmon (שיחה | תרומות) |
Yanivmadmon (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
===דעת רבי יהושע=== | ===דעת רבי יהושע=== | ||
דעת ר' יהושע ברורה. צריך להקדיש זמן ללימוד תורה וכן זמן למאכל ומשתה ויש מצווה בשניהם. אך יש לברר מה הכוונה שר' יהושע סובר "חציו לה' וחציו לכם" האם יש לחלק בצורה מדודה ומדוייקת את היום כך שחצי יהיה בשביל עונג יום טוב וחצי ללימוד תורה ? או שמא הכוונה של רבי יהושע היא שיש לתת לשתי המצוות מקום ביום טוב אבל אין צורך לחלק את הזמן שווה בשווה? <BR/> | דעת ר' יהושע ברורה. צריך להקדיש זמן ללימוד תורה וכן זמן למאכל ומשתה ויש מצווה בשניהם. אך יש לברר מה הכוונה שר' יהושע סובר "חציו לה' וחציו לכם" האם יש לחלק בצורה מדודה ומדוייקת את היום כך שחצי יהיה בשביל עונג יום טוב וחצי ללימוד תורה ? או שמא הכוונה של רבי יהושע היא שיש לתת לשתי המצוות מקום ביום טוב אבל אין צורך לחלק את הזמן שווה בשווה? <BR/><BR/> | ||
'''הרמב"ם''' (יום טוב ו יט) פוסק כדעת רבי יהושע על פי ה'''מגיד משנה''' (שם) ואומר שאף על פי שיש מצווה של אכילה ושתיה בחגים בכל זאת לא יאכל וישתה כל החג אלא יש לחלק את יום טוב. הרמב"ם לכאורה מבין את דעת רבי יהושע כפשוטו. עד חצי היום יתעסק בתורה מכאן והלאה יתענג בעונג יום טוב במאכל (רואים מדברי הרמב"ם שקריאת התורה והתפילות הן כחלק מלימוד התורה ויש לצרפן לשיעור חצי היום). אמנם ישנו קושי בלשונו איך באמצע לימוד התורה עושה הפסק למאכל ומשתה שהרי כותב הוא שקורין בתורה בעניין היום וחוזרין לבתיהם ואוכלים אלא חייבים להגיד שאין הדבר ברור כל כך שחצי יום ללימוד וחצי למאכל ומשתה אלא יש לסדר את היום כך שבחישוב כללי תהיה חלוקה שווה.<BR/> | '''הרמב"ם''' (יום טוב ו יט) פוסק כדעת רבי יהושע על פי ה'''מגיד משנה''' (שם) ואומר שאף על פי שיש מצווה של אכילה ושתיה בחגים בכל זאת לא יאכל וישתה כל החג אלא יש לחלק את יום טוב. הרמב"ם לכאורה מבין את דעת רבי יהושע כפשוטו. עד חצי היום יתעסק בתורה מכאן והלאה יתענג בעונג יום טוב במאכל (רואים מדברי הרמב"ם שקריאת התורה והתפילות הן כחלק מלימוד התורה ויש לצרפן לשיעור חצי היום). אמנם ישנו קושי בלשונו איך באמצע לימוד התורה עושה הפסק למאכל ומשתה שהרי כותב הוא שקורין בתורה בעניין היום וחוזרין לבתיהם ואוכלים אלא חייבים להגיד שאין הדבר ברור כל כך שחצי יום ללימוד וחצי למאכל ומשתה אלא יש לסדר את היום כך שבחישוב כללי תהיה חלוקה שווה.<BR/> | ||
'''השפת אמת''' (ביצה טו ב) אומר אחרת . המחלוקת בין ר"א לר"י היא רק האם צריך את שתי המצוות או שע"י מצווה אחת מקיים את יום טוב כהלכתו. רבי יהושע סובר שצריך להפסיק מלימודו ולענג את יום טוב מה שאומר שאין שייך "חציו" ממש אלא צריך לקיים את שתי המצוות. וכן משמע קצת מהספורנו (ויקרא כג) שגם דעתו שאין הכוונה לחלק את היום שווה בשווה שהכונה בהם שעם שמחת היום שישמח ישראל בעושיו יהיה העסק בקצתו בעסקי קדש. | '''השפת אמת''' (ביצה טו ב) אומר אחרת . המחלוקת בין ר"א לר"י היא רק האם צריך את שתי המצוות או שע"י מצווה אחת מקיים את יום טוב כהלכתו. רבי יהושע סובר שצריך להפסיק מלימודו ולענג את יום טוב מה שאומר שאין שייך "חציו" ממש אלא צריך לקיים את שתי המצוות. וכן משמע קצת מהספורנו (ויקרא כג) שגם דעתו שאין הכוונה לחלק את היום שווה בשווה שהכונה בהם שעם שמחת היום שישמח ישראל בעושיו יהיה העסק בקצתו בעסקי קדש. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
===הסוגיה בתלמוד הירושלמי=== | ===הסוגיה בתלמוד הירושלמי=== | ||
בתלמוד הירושלמי ( שבת טו ג) מובאת מחלוקת הדומה למחלוקתנו בבלי. <BR/> | בתלמוד הירושלמי ( שבת טו ג) מובאת מחלוקת הדומה למחלוקתנו בבלי. <BR/> | ||
ר' חגי | ר' חגי בשם ר' שמואל בר נחמן אומר שלא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה ולשתייה ורבי חייא בר אבא אומר לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה. | ||
מובן מהירושלמי שר' חגי בשם ר' שמואל סובר שייעודם של ימים טובים לאכילה ושתייה ומכיוון שהפה טריח צריך גם לעסוק בהן בתורה לעומתו ר' ברכיה בשם ר' חייא בר בא אומר שייעודם ללימוד תורה. <BR/> | מובן מהירושלמי שר' חגי בשם ר' שמואל סובר שייעודם של ימים טובים לאכילה ושתייה ומכיוון שהפה טריח צריך גם לעסוק בהן בתורה לעומתו ר' ברכיה בשם ר' חייא בר בא אומר שייעודם ללימוד תורה. <BR/> <BR/> | ||
לכאורה אפשר להבין שהמחלוקת זאת היא בדיוק המחלוקת שלנו בתלמוד הבבלי כדעת '''יפה עיניים''' (פסחים סח ב) וממילא מוכח שרבי יהושע סובר שיש לתת חלק לכל מצווה ביום טוב אך אין לחלק באופן שווה ומדוד את יום טוב. אמנם אפשר להסתייג מהשוואה זאת מכיוון שהירושלמי במפורש חולק על הבבלי לגבי ההבדל בין יום טוב ליום השבת ומוכח שאין דברי הירושלמי בדיוק כדברי הבבלי. <BR/> | לכאורה אפשר להבין שהמחלוקת זאת היא בדיוק המחלוקת שלנו בתלמוד הבבלי כדעת '''יפה עיניים''' (פסחים סח ב) וממילא מוכח שרבי יהושע סובר שיש לתת חלק לכל מצווה ביום טוב אך אין לחלק באופן שווה ומדוד את יום טוב. אמנם אפשר להסתייג מהשוואה זאת מכיוון שהירושלמי במפורש חולק על הבבלי לגבי ההבדל בין יום טוב ליום השבת ומוכח שאין דברי הירושלמי בדיוק כדברי הבבלי. <BR/> | ||
ה'''בית יוסף''' (רפח א) מפרש את הירושלמי לפי המדרש בתנחומא כך שמה שאמר רבי ברכיה שלא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בתורה אלו פועלים שעסוקים במלאכתם כל ימות השבוע ובשבת הם באים ומתעסקים בתורה ומה שאמר רבי חגי שלא ניתנו אלא לאכילה ושתייה אלו תלמידי חכמים שיגעים בתורה כל ימות השבוע ובשבת הם מתענגים. | ה'''בית יוסף''' (רפח א) מפרש את הירושלמי לפי המדרש בתנחומא כך שמה שאמר רבי ברכיה שלא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בתורה אלו פועלים שעסוקים במלאכתם כל ימות השבוע ובשבת הם באים ומתעסקים בתורה ומה שאמר רבי חגי שלא ניתנו אלא לאכילה ושתייה אלו תלמידי חכמים שיגעים בתורה כל ימות השבוע ובשבת הם מתענגים. | ||
==דין יום השבת== | ==דין יום השבת== | ||
עד כאן דנו בעניין יום טוב . אך מה בדבר יום השבת? האם אין הבדל בין יום טוב לשבת או שמא בשבת גדרי לימוד התורה ועונג היום שונים? <BR/> | עד כאן דנו בעניין יום טוב . אך מה בדבר יום השבת? האם אין הבדל בין יום טוב לשבת או שמא בשבת גדרי לימוד התורה ועונג היום שונים? <BR/><BR/> | ||
הגמרא בפסחים ממשיכה ואומרת בשם רבה הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם מאי טעמא "וקראת לשבת עונג" רואים מתוך הגמרא שיש הבדל בין יום טוב לשבת וגם רבי אליעזר סובר שבשבת ישנה חובה על האדם בעונג השבת . בפשט המילים אנו מבינים שרבי אליעזר מודה לדעת רבי יהושע בחיוב לענג את השבת. אין הבדל בדעתו של רבי יהושע בין שבת ליום טוב. <BR/> | הגמרא בפסחים ממשיכה ואומרת בשם רבה הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם מאי טעמא "וקראת לשבת עונג" רואים מתוך הגמרא שיש הבדל בין יום טוב לשבת וגם רבי אליעזר סובר שבשבת ישנה חובה על האדם בעונג השבת . בפשט המילים אנו מבינים שרבי אליעזר מודה לדעת רבי יהושע בחיוב לענג את השבת. אין הבדל בדעתו של רבי יהושע בין שבת ליום טוב. <BR/> | ||
כך הבין '''רבינו חננאל''' שכולם מסכימים שאין לשבת וללמוד כל יום השבת אך מקצת מהיום יש חובה. וכן '''בעל הטורים''' בקיצור פסקי הרא"ש (ביצה פרק ב ב) אומר שבכל הימים יש לחלוק חציים לאכילה וחציים ללימוד תורה כדעת רבי יהושוע משמע שהבין את הסוגיה שכולם מודים הכוונה שרבי אליעזר לגבי שבת מודה לדעת רבי יהושע. ה'''אליה רבה''' הביא בשם ה'''סמ"ג''' שמבואר שבשבת צריך לעשות חציו לה' וחציו לכם ואין הבדל בין שבת ליום טוב וכן נקט ה'''ים של שלמה''' (ביצה פ"ב סי' ד) שאין לאחר את התפילה בשבת וביום טוב יותר מחצות שיש. <BR/> | כך הבין '''רבינו חננאל''' שכולם מסכימים שאין לשבת וללמוד כל יום השבת אך מקצת מהיום יש חובה. וכן '''בעל הטורים''' בקיצור פסקי הרא"ש (ביצה פרק ב ב) אומר שבכל הימים יש לחלוק חציים לאכילה וחציים ללימוד תורה כדעת רבי יהושוע משמע שהבין את הסוגיה שכולם מודים הכוונה שרבי אליעזר לגבי שבת מודה לדעת רבי יהושע. ה'''אליה רבה''' הביא בשם ה'''סמ"ג''' שמבואר שבשבת צריך לעשות חציו לה' וחציו לכם ואין הבדל בין שבת ליום טוב וכן נקט ה'''ים של שלמה''' (ביצה פ"ב סי' ד) שאין לאחר את התפילה בשבת וביום טוב יותר מחצות שיש. <BR/> <BR/> | ||
אולם ה''''מגן אברהם''' (או"ח סי' רמ"ב סק"א) כתב בשם ה'''עולת שבת''' שיש חילוק בין שבת ליום טוב גם לדעת רבי יהושע ובשבת כולו לכם. ב'''הגהות רבי ברוך פרנקל''' על דברי מגן אברהם הביא את הריטב"א (סוכה כז.) לגבי עצרת שהכל מודים שכולו לכם וכמו עצרת כך שבת שכן הגמרא מביאה אותם יחד. ועוד מביא את דעת '''הלבוש''' שחלוק יום השבת מיום טוב שביום טוב חציו לכם וחציו לה' ואילו שבת כולו לכם. <BR/> | אולם ה''''מגן אברהם''' (או"ח סי' רמ"ב סק"א) כתב בשם ה'''עולת שבת''' שיש חילוק בין שבת ליום טוב גם לדעת רבי יהושע ובשבת כולו לכם. ב'''הגהות רבי ברוך פרנקל''' על דברי מגן אברהם הביא את הריטב"א (סוכה כז.) לגבי עצרת שהכל מודים שכולו לכם וכמו עצרת כך שבת שכן הגמרא מביאה אותם יחד. ועוד מביא את דעת '''הלבוש''' שחלוק יום השבת מיום טוב שביום טוב חציו לכם וחציו לה' ואילו שבת כולו לכם. <BR/> <BR/> | ||
בירושלמי לכאורה פשוט שאין הבדל בין יום טוב ליום השבת שכן ההוכחה לחילוק בין זמני היום לקוחה מיום השבת "שבת היא לה'" ומיום טוב "עצרת תהיה לכם". אך ה'''בית יוסף''' (סימן רפח) מקשה על הירושלמי מהגמרא אצלנו שכתוב שכולם בעינן לכם ולכאורה משמע מרבי ברכיה שלא בעינן לכם מתרץ הבית יוסף שני תירוצים האחד הוא שבעינן לכם רק לדעת רבי אליעזר ורבי יהושע ואילו רבי ברכיה ורבי חגי אין הם סוברים כך (הפרישה מפרש אחרת שכולם מסכימים אך רבי אליעזר ורבי יהושע מדברים על אנשים שקובעים עיתים לתורה גם בימי השבוע ). ותירוץ שני שביום טוב יש לענג קצת ובשבת יש לעסוק כל היום בתענוג. | בירושלמי לכאורה פשוט שאין הבדל בין יום טוב ליום השבת שכן ההוכחה לחילוק בין זמני היום לקוחה מיום השבת "שבת היא לה'" ומיום טוב "עצרת תהיה לכם". אך ה'''בית יוסף''' (סימן רפח) מקשה על הירושלמי מהגמרא אצלנו שכתוב שכולם בעינן לכם ולכאורה משמע מרבי ברכיה שלא בעינן לכם מתרץ הבית יוסף שני תירוצים האחד הוא שבעינן לכם רק לדעת רבי אליעזר ורבי יהושע ואילו רבי ברכיה ורבי חגי אין הם סוברים כך (הפרישה מפרש אחרת שכולם מסכימים אך רבי אליעזר ורבי יהושע מדברים על אנשים שקובעים עיתים לתורה גם בימי השבוע ). ותירוץ שני שביום טוב יש לענג קצת ובשבת יש לעסוק כל היום בתענוג. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
===שיטת האחרונים=== | ===שיטת האחרונים=== | ||
ה'''טור''' (רמב) מביא את המחלוקת בין רבי יהושע לרבי אליעזר ואת לשון הגמרא דבשבת כולי עלמא מודו דבעינן לכם אך לא מובן מה דעת הטור לגבי חלוקת היום בשבת. אולם לגבי יו"ט מפורש בטור (תקכט) שמצות יום טוב לחלק אותו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתייה ומכריע כדעת רבי יהושע. <BR/> | ה'''טור''' (רמב) מביא את המחלוקת בין רבי יהושע לרבי אליעזר ואת לשון הגמרא דבשבת כולי עלמא מודו דבעינן לכם אך לא מובן מה דעת הטור לגבי חלוקת היום בשבת. אולם לגבי יו"ט מפורש בטור (תקכט) שמצות יום טוב לחלק אותו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתייה ומכריע כדעת רבי יהושע. <BR/> | ||
ה'''ב"ח''' ( | ה'''ב"ח''' (רמב) דן בסוגיה ופוסק שביום טוב חציו לה' וחציו לכם ובשבת רובו לה' ומקצת לכם. <BR/> | ||
ה'''סמ"ג''' (ל"ת עה) ורבינו ירוחם(חלק א' ני"ב ס"ה ע"ג) סוברים שהכוונה בלשון הגמרא שלפי כולם בעינן לכם היא שאין הבדל בין שבת ליום טוב לפי דעת כולם ויש לחלקם חציו לה' וחציו לכם . <BR/> | ה'''סמ"ג''' (ל"ת עה) ורבינו ירוחם(חלק א' ני"ב ס"ה ע"ג) סוברים שהכוונה בלשון הגמרא שלפי כולם בעינן לכם היא שאין הבדל בין שבת ליום טוב לפי דעת כולם ויש לחלקם חציו לה' וחציו לכם . <BR/> | ||
'''שולחן ערוך''' (תקכט) פוסק כדעת רבי יהושע ואומר שמצות יום טוב לחלקו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתייה. הגרא בהערותיו על השולחן ערוך מביא סיוע לכך שפוסקים כדעת רבי יהושע מהגמרא בברכות . הגמרא בברכות (מט ב) דנה לגבי הזכרת עניינו של היום בברכת המזון ושם כתוב שבשבתות וימים טובים דלא סגי דלא אכיל הכי נמי דא יטעי הדר הכוונה שבגלל שיש חובה של אכילה ממילא אם טעה ולא הזכיר יחזור. <BR/> | '''שולחן ערוך''' (תקכט) פוסק כדעת רבי יהושע ואומר שמצות יום טוב לחלקו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתייה. הגרא בהערותיו על השולחן ערוך מביא סיוע לכך שפוסקים כדעת רבי יהושע מהגמרא בברכות . הגמרא בברכות (מט ב) דנה לגבי הזכרת עניינו של היום בברכת המזון ושם כתוב שבשבתות וימים טובים דלא סגי דלא אכיל הכי נמי דא יטעי הדר הכוונה שבגלל שיש חובה של אכילה ממילא אם טעה ולא הזכיר יחזור. <BR/> | ||
השולחן ערוך בפסקיו לא מזכיר לחלק את השבת כרבי יהושע ולכן משמע שאין חובה בשבת לעשות חציו לה' וחציו לכם. אפשר להוכיח שדעת המחבר היא לא כדעת העולת שבת שבשבת כולו לכם כיוון שבמקום אחר אומר ה'''שולחן ערוך''' (רצ) שאחר הסעודה רובים מדרש לקרוא בנביאים ולדרוש בדברי אגדה ואסור לקבוע סעודה באותה שעה. ה'''מגן אברהם''' (סימן רמב) אומר שלשון הגמרא דבעינן נמי לכם וממילא משמע שצריך גם לכם וגם לה'. | השולחן ערוך בפסקיו לא מזכיר לחלק את השבת כרבי יהושע ולכן משמע שאין חובה בשבת לעשות חציו לה' וחציו לכם. אפשר להוכיח שדעת המחבר היא לא כדעת העולת שבת שבשבת כולו לכם כיוון שבמקום אחר אומר ה'''שולחן ערוך''' (רצ) שאחר הסעודה רובים מדרש לקרוא בנביאים ולדרוש בדברי אגדה ואסור לקבוע סעודה באותה שעה.<BR/> ה'''מגן אברהם''' (סימן רמב) אומר שלשון הגמרא דבעינן נמי לכם וממילא משמע שצריך גם לכם וגם לה'. | ||