9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פת נכרי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==הגזירה וטעמה== | ==הגזירה וטעמה== | ||
חכמי ה'''משנה''' (עבודה זרה ב ו) גזרו איסור | חכמי ה'''משנה''' (עבודה זרה ב ו) גזרו איסור אכילה על פת של נכרי. וב'''גמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=17b&format=pdf (שבת יז ב,] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=36b&format=pdf עבודה זרה לו ב)] מבואר שגזירה זו היא אחד משמונה עשר גזירות שגזרו בו ביום שנמנו תלמידי בית שמאי ובית הלל בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון. | ||
והטעם שגזרו, מבואר ב'''גמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf (עבודה זרה לה ב)], שהוא משום חתנות, דהיינו שחששו שאם יבואו לאכול עם הנכרים מלחמם יתקרבו אליהם | והטעם שגזרו, מבואר ב'''גמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf (עבודה זרה לה ב)], שהוא משום חתנות, דהיינו שחששו שאם יבואו לאכול עם הנכרים מלחמם יתקרבו אליהם ו[[יתחתנו בהם]], וכ"כ ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=28&perek=17&halocha=9&hilite= (מאכלות אסורות יז ט)] וה'''שלחן ערוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9146&st=&pgnum= (יורה דעה קיב א)].<BR/> | ||
ובמקום אחר בגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=36b&format=pdf (עבודה זרה לו ב)] מובא שמשום עבודה זרה גזרו בהם. אבל ה'''רמב"ם''' שם וגם בפירוש המשניות לא העתיק טעם זה, וכן השלחן ערוך השמיטו בעקבותיו. וב'''פרי תאר''' למהר"ח בן עטר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9330&hilite=2f292dd5-7bb4-41c9-a98c-4b49c23693a1&st=%D7%A4%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=205 (ג)] כתב דהגמרות לא סתרי אהדדי, אלא כל החשש שיתייחד עם הגויה הוא כדי להתרחק מעבודה זרה שלה, ותמה על הפוסקים למה השמיטוהו, שהרי נפקא מינה לגויים שאינם עובדי עבודה זרה. ועיי"ש שם שביאר את הגמרא באופן אחר ומסיק דעל כל הגויים גזרו. | ובמקום אחר בגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=36b&format=pdf (עבודה זרה לו ב)] מובא שמשום עבודה זרה גזרו בהם. אבל ה'''רמב"ם''' שם וגם בפירוש המשניות לא העתיק טעם זה, וכן השלחן ערוך השמיטו בעקבותיו. וב'''פרי תאר''' למהר"ח בן עטר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9330&hilite=2f292dd5-7bb4-41c9-a98c-4b49c23693a1&st=%D7%A4%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=205 (ג)] כתב דהגמרות לא סתרי אהדדי, אלא כל החשש שיתייחד עם הגויה הוא כדי להתרחק מעבודה זרה שלה, ותמה על הפוסקים למה השמיטוהו, שהרי נפקא מינה לגויים שאינם עובדי עבודה זרה. ועיי"ש שם שביאר את הגמרא באופן אחר ומסיק דעל כל הגויים גזרו. | ||
ה'''רמב"ן''' (לה ב ד"ה עוד ראיתי) כתב שיש מי שרצה לומר שכיון שכל האיסור הוא משום חתנות, האידנא שגם אצל הגויים ע"פ תורתם יש איסור חתנות, אין יותר חשש חתנות והפת מותרת. וכתב הרמב"ן על זה שזו טעות גדולה ואין לסמוך עליה, לפי שכל שלא עמד בית דין אחר וביטל את הגזירה אין לנו יכולת לבטלה, ועוד שגם בדורות הראשונים היה אסור אצלם החיתון. | ה'''רמב"ן''' (לה ב ד"ה עוד ראיתי) כתב שיש מי שרצה לומר שכיון שכל האיסור הוא משום חתנות, האידנא שגם אצל הגויים ע"פ תורתם יש איסור חתנות, אין יותר חשש חתנות והפת מותרת. וכתב הרמב"ן על זה שזו טעות גדולה ואין לסמוך עליה, לפי שכל שלא עמד בית דין אחר וביטל את הגזירה [[אין לנו יכולת לבטלה]], ועוד שגם בדורות הראשונים היה אסור אצלם החיתון. | ||
<BR/>וב'''תשובת הרשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=103&hilite= (א רמח)] כתב ג"כ שיש טועים לחשוב שפת כמרים מותרת לפי שאין להם בנים ובנות, וטעות היא בידם, לפי דלא חילקו חכמים בגזירתם. | <BR/>וב'''תשובת הרשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=103&hilite= (א רמח)] כתב ג"כ שיש טועים לחשוב שפת כמרים מותרת לפי שאין להם בנים ובנות, וטעות היא בידם, לפי דלא חילקו חכמים בגזירתם. | ||
ה'''ראב"ד''' {{קטן|דרוש מקור}} כתב טעם אחר לאיסור, שהוא מפני גיעולי נכרים, כלומר שעושים את הפת בכלים הבלועים מאיסור, ואוסרים הם גם את הפת | ה'''ראב"ד''' {{קטן|דרוש מקור}} כתב טעם אחר לאיסור, שהוא מפני [[גיעולי נכרים]], כלומר שעושים את הפת בכלים הבלועים מאיסור, ואוסרים הם גם את הפת הנאפית בהם. אבל כל הראשונים דחו טעם זה שאינו נזכר בגמרא. | ||
==תוקף הגזירה== | ==תוקף הגזירה== | ||
===גמרא=== | ===גמרא=== | ||
כבר מהגמרא נראה שגזירת הפת לא התקבלה לגמרי בכל תפוצות ישראל, ושהיו שנהגו בה היתר, עד שאמר ר' יוחנן לומר [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf (עבודה זרה לה ב)] שפת לא הותרה בבית דין, כלומר באופן רשמי. ומבואר שם שהוצרך לומר כן לפי שהיו שהתירו כי טעו בדברי רבי שיצא פעם לשדה וראה פת פורני מעשה סאה, ואמר 'מה יפה פת זו מה ראו חכמים לאוסרה בשדה', ומתוך דבריו סברו שהתיר רבי את הפת. ולפירוש אחר שם בגמרא רבי הלך למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ושאל אם אין פת פלטר לתת להם, ומזה סברו העם שהתיר רבי פת פלטר. | כבר מהגמרא נראה שגזירת הפת לא התקבלה לגמרי בכל תפוצות ישראל, ושהיו שנהגו בה היתר, עד שאמר ר' יוחנן לומר [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf (עבודה זרה לה ב)] שפת לא הותרה בבית דין, כלומר באופן רשמי. ומבואר שם שהוצרך לומר כן לפי שהיו שהתירו כי טעו בדברי רבי שיצא פעם לשדה וראה פת פורני מעשה סאה, ואמר 'מה יפה פת זו מה ראו חכמים לאוסרה בשדה', ומתוך דבריו סברו שהתיר רבי את הפת. ולפירוש אחר שם בגמרא רבי הלך למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ושאל אם אין פת פלטר לתת להם, ומזה סברו העם שהתיר רבי פת פלטר. | ||
<BR/>על דברי הגמרא | <BR/>על דברי הגמרא הללו אומר ר' חלבו שם שאף למ"ד שפת פלטר מותר, מ"מ זהו דווקא במקום שאין פת ישראל. ור' יוחנן מסייג באופן אחר ואומר שהמתיר פת פלטר זהו דווקא בשדה, אבל בעיר לא. ואינו מבואר אם ר' יוחנן בא לחלוק על ר' חלבו או להוסיף על דבריו, וכן אינו מבואר אם הלכה כמותם או לא, ונחלקו הראשונים בדבר כדלהלן. | ||
===שיטת תוס' ורא"ש וסייעתם=== | ===שיטת תוס' ורא"ש וסייעתם=== | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
===שיטת ההלכה=== | ===שיטת ההלכה=== | ||
ה'''רמ"א''' (יורה דעה קיב ב) פסק כדעת התוס' והרא"ש והמרדכי שפת נכרי מותרת אף במקום שפת ישראל מצויה, וכן כתבו ה'''בית חדש''' (ה) וה'''ש"ך''' (ט), שכן פשט המנהג במדינותיהם. | ה'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4354 (יורה דעה קיב ב)] פסק כדעת התוס' והרא"ש והמרדכי שפת נכרי מותרת אף במקום שפת ישראל מצויה, וכן כתבו ה'''בית חדש''' (ה) וה'''ש"ך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4354 (ט)], שכן פשט המנהג במדינותיהם. | ||
ה'''שלחן ערוך''' (קיב ב) העתיק דברי הרמב"ם כלשונו, אלא שהשמיט תיבת 'ובשדה'. וב'''ביאור הגר"א''' (ו) תמה על זה שנקט כגירסת הר"ן ברמב"ם, וגם שפסק כר' חלבו ולא כר' יוחנן. וכתב שהגירסה הנכונה היא כמ"ש בבית יוסף שר' יוחנן בא להוסיף על ר' חלבו, בין אם נפרשו לחומרא ושצריך את שני התנאים להתיר, ובין אם נפרשו לקולא דסגי בחד מינייהו. | ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4354 (קיב ב)] העתיק דברי הרמב"ם כלשונו, אלא שהשמיט תיבת 'ובשדה'. וב'''ביאור הגר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4354 (ו)] תמה על זה שנקט כגירסת הר"ן ברמב"ם, וגם שפסק כר' חלבו ולא כר' יוחנן. וכתב שהגירסה הנכונה היא כמ"ש בבית יוסף שר' יוחנן בא להוסיף על ר' חלבו, בין אם נפרשו לחומרא ושצריך את שני התנאים להתיר, ובין אם נפרשו לקולא דסגי בחד מינייהו. | ||
==פת פלטר== | ==פת פלטר== | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
כבר נתבאר שחלק מהראשונים פסקו כדברי גמרא זו, ולדבריהם אין להתיר פת של בעל הבית כלל, ואף פת פלטר אין להתיר אלא כשאין פת ישראל מצויה. כ"ד הרי"ף, הרמב"ם, הרשב"א והר"ן.<BR/> | כבר נתבאר שחלק מהראשונים פסקו כדברי גמרא זו, ולדבריהם אין להתיר פת של בעל הבית כלל, ואף פת פלטר אין להתיר אלא כשאין פת ישראל מצויה. כ"ד הרי"ף, הרמב"ם, הרשב"א והר"ן.<BR/> | ||
לעומת זאת ה'''טור''' (אורח חיים קיב) כתב בדעת אביו הרא"ש שאין חילוק כלל בין פת בעל הבית לפת פלטר. ומתאימים הדברים לדברי הרא"ש שכתב שההיתר בפת של נכרי נובע ממה שלא נתפשטה הגזירה בכל המקומות, ובאמת לטעם זה אין לחלק בין פת פלטר לפת בעל הבית. <BR/> | לעומת זאת ה'''טור''' (אורח חיים קיב) כתב בדעת אביו הרא"ש שאין חילוק כלל בין פת בעל הבית לפת פלטר. ומתאימים הדברים לדברי הרא"ש שכתב שההיתר בפת של נכרי נובע ממה שלא נתפשטה הגזירה בכל המקומות, ובאמת לטעם זה אין לחלק בין פת פלטר לפת בעל הבית. <BR/> | ||
ה'''בית יוסף''' כתב שלא ידע מנין לו לטור לכתוב כן בדעת הרא"ש, שהרי הרא"ש הזכיר דברי ר' חלבו ודברי הירושלמי שסייגו את ההיתר לפת פלטר בלבד. אבל ב'''בית חדש''' (ו) כתב שמקור דברי הטור הם מהרא"ש בתשובה (יט כ) שאמנם הביא דברי הירושלמי לחלק בין פלטר לבעה"ב, אבל זה כתב רק למקומות שפשטה שם הגזירה, אבל במקומות שנהגו היתר אף פת בעל הבית מותרת. גם ה'''פלפולא חריפתא''' (ב כז ס) האריך להוכיח כדברי הטור, דלפי הרא"ש במקום שהותרה הפת אף פת בעל הבית מותרת. וכדבריהם כתב גם ה'''ש"ך''' (ח). <BR/> | ה'''בית יוסף''' כתב שלא ידע מנין לו לטור לכתוב כן בדעת הרא"ש, שהרי הרא"ש הזכיר דברי ר' חלבו ודברי הירושלמי שסייגו את ההיתר לפת פלטר בלבד. אבל ב'''בית חדש''' (ו) כתב שמקור דברי הטור הם מהרא"ש בתשובה (יט כ) שאמנם הביא דברי הירושלמי לחלק בין פלטר לבעה"ב, אבל זה כתב רק למקומות שפשטה שם הגזירה, אבל במקומות שנהגו היתר אף פת בעל הבית מותרת. גם ה'''פלפולא חריפתא''' (ב כז ס) האריך להוכיח כדברי הטור, דלפי הרא"ש במקום שהותרה הפת אף פת בעל הבית מותרת. וכדבריהם כתב גם ה'''ש"ך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4354 (ח)]. <BR/> | ||
אבל דעת ה'''איסור והיתר הארוך''' (מד א) שהמנהג להקל בפת נכרי אף במקום שפת ישראל מצויה, ומ"מ כתב שפת בעל הבית אין מי שמורה בה להקל. וכן כתב וה'''לבוש''' (ו) וביאר דבריו, שלא נתפשטה הגזירה ולכן נוהגים בה היתר, אך ההיתר לא פשט אלא בפת נחתום שבאומנותו הוא עסוק, ולכן אם יש מי שיכול להיזהר בפת בעל הבית תע"ב, וכן בפת פלטר טוב להיזהר במקום שפת ישראל מצויה. | אבל דעת ה'''איסור והיתר הארוך''' (מד א) שהמנהג להקל בפת נכרי אף במקום שפת ישראל מצויה, ומ"מ כתב שפת בעל הבית אין מי שמורה בה להקל. וכן כתב וה'''לבוש''' (ו) וביאר דבריו, שלא נתפשטה הגזירה ולכן נוהגים בה היתר, אך ההיתר לא פשט אלא בפת נחתום שבאומנותו הוא עסוק, ולכן אם יש מי שיכול להיזהר בפת בעל הבית תע"ב, וכן בפת פלטר טוב להיזהר במקום שפת ישראל מצויה. | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
<BR/>וה'''רא"ה''' בבדק הבית [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9381&st=&pgnum=186 (ג ז ד"ה ולענין)] כתב דבמקום שאין פלטר מצוי מותר אף פת בעה"ב, וכתב שאף במקום שמצויה פת ישראל מותר אם ילך לאוכלה בשדה, שהוא חוץ לתחום או לכה"פ חוץ לשבעים אמה ושיריים, אלא שסיים שם שהוא מכוער לתלמיד חכם לעשות כן. וכן מובא בשמו גם ב'''אורחות חיים''' (איסורי מאכלות סג). ובדבריו מוכח שפוסק כן על פי הגמרא, דר' יוחנן ור' חלבו לא פליגי אלא בחד מהם סגי, ולכן מתיר בשדה. | <BR/>וה'''רא"ה''' בבדק הבית [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9381&st=&pgnum=186 (ג ז ד"ה ולענין)] כתב דבמקום שאין פלטר מצוי מותר אף פת בעה"ב, וכתב שאף במקום שמצויה פת ישראל מותר אם ילך לאוכלה בשדה, שהוא חוץ לתחום או לכה"פ חוץ לשבעים אמה ושיריים, אלא שסיים שם שהוא מכוער לתלמיד חכם לעשות כן. וכן מובא בשמו גם ב'''אורחות חיים''' (איסורי מאכלות סג). ובדבריו מוכח שפוסק כן על פי הגמרא, דר' יוחנן ור' חלבו לא פליגי אלא בחד מהם סגי, ולכן מתיר בשדה. | ||
ב'''בית יוסף''' הביא את מהרי"ל ואורחות חיים, שמתירים פת בעל הבית במקום שאין פת פלטר מצויה. וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (ח) בשם יש מי שאומר שאם אין פת פלטר מצוי, אף פת בעל הבית מותרת. ולכאורה דבריו סותרים למש"כ בסעיף ב' שאין מי שמתיר פת בעה"ב, וכדברי הרמב"ם. | ב'''בית יוסף''' הביא את מהרי"ל ואורחות חיים, שמתירים פת בעל הבית במקום שאין פת פלטר מצויה. וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4355 (ח)] בשם יש מי שאומר שאם אין פת פלטר מצוי, אף פת בעל הבית מותרת. ולכאורה דבריו סותרים למש"כ בסעיף ב' שאין מי שמתיר פת בעה"ב, וכדברי הרמב"ם. | ||
<BR/>ב'''באור הגר"א''' כתב מקור לדברי השו"ע מהמשנה בדמאי שם וכדברי מהרי"ל. ולפ"ד נראה שאין סתירה, לפי שאין המקור מן הגמרא בע"ז שהתירה בשדה, וכדעת הרא"ה, שבזה פסק מרן בס"ב כדעת הרשב"א, שאינו מותר אלא בפת פלטר. אבל הכא מתיר מטעם אחר, והוא מפני שפת נכרי לא חמיר מדמאי וכדברי מהרי"ל {{ראה עוד|פת נכרי|פת פלטר}} | <BR/>ב'''באור הגר"א''' כתב מקור לדברי השו"ע מהמשנה בדמאי שם וכדברי מהרי"ל. ולפ"ד נראה שאין סתירה, לפי שאין המקור מן הגמרא בע"ז שהתירה בשדה, וכדעת הרא"ה, שבזה פסק מרן בס"ב כדעת הרשב"א, שאינו מותר אלא בפת פלטר. אבל הכא מתיר מטעם אחר, והוא מפני שפת נכרי לא חמיר מדמאי וכדברי מהרי"ל {{ראה עוד|פת נכרי|פת פלטר}} | ||
===מקרים שונים ל'אין פת ישראל מצויה'=== | ===מקרים שונים ל'אין פת ישראל מצויה'=== | ||
====הגיעה פת ישראל==== | ====הגיעה פת ישראל==== | ||
כתב הרא"ה ב'''בדק הבית''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9381&st=&pgnum=186 (צב ב ד"ה ולענין פת פלטר)] שאם הגיעה פת ישראל, מיד נאסרה פת הפלטר עד שימכור ישראל את פתו, וכשיכלה שוב יחזור פת הפלטר להכשרו. והובאו דבריו אלו ב'''אורחות חיים''' (מאכלות אסורות סג ד"ה הפת) וב'''בית יוסף''' (קיב ד"ה וכתוב בתשובה אשכנזית), וכן הכריע מרן להלכה (קיב ג). אמנם העיר ה'''ש"ך''' (יד) שזהו דווקא למחבר, אלא הרמ"א בלא"ה פסק להיתר בפת פלטר אפילו במקום שפת ישראל מצויה. | כתב הרא"ה ב'''בדק הבית''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9381&st=&pgnum=186 (צב ב ד"ה ולענין פת פלטר)] שאם הגיעה פת ישראל, מיד נאסרה פת הפלטר עד שימכור ישראל את פתו, וכשיכלה שוב יחזור פת הפלטר להכשרו. והובאו דבריו אלו ב'''אורחות חיים''' (מאכלות אסורות סג ד"ה הפת) וב'''בית יוסף''' (קיב ד"ה וכתוב בתשובה אשכנזית), וכן הכריע מרן להלכה [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4354 (קיב ג)]. אמנם העיר ה'''ש"ך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4355 (יד)] שזהו דווקא למחבר, אלא הרמ"א בלא"ה פסק להיתר בפת פלטר אפילו במקום שפת ישראל מצויה. | ||
<BR/>ובטעם הדבר כתב ב'''באור הגר"א''' (יא) שכיון שלא הותר אלא משום דוחק, כאשר הגיעה פת ישראל, שוב אין דוחק. | <BR/>ובטעם הדבר כתב ב'''באור הגר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4355 (יא)] שכיון שלא הותר אלא משום דוחק, כאשר הגיעה פת ישראל, שוב אין דוחק. | ||
דייק ה'''ש"ך''' (יג) מדברי מרן, שאף אם כבר לקח קנה אדם פת פלטר נכרי בהיתר, ואח"כ בא לשם פת ישראל, מ"מ אסור לו לאכול את פת הנכרי עד שתכלה פת ישראל משם. וכתב ע"ז הש"ך שלא משמע כן באורחות חיים וברא"ה. אמנם העיר בנו ב'''נקודות הכסף''', שאגב ריהטא כתב כן, כי גם המחבר לא נתכוון לאסור מה שכבר קנה, והש"ך קרא 'לקח' בקמץ, היינו בעבר, אבל כוונת מרן היתה 'ליקח' בחיריק, שרק לכתחילה אסור ליקח. | דייק ה'''ש"ך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4355 (יג)] מדברי מרן, שאף אם כבר לקח קנה אדם פת פלטר נכרי בהיתר, ואח"כ בא לשם פת ישראל, מ"מ אסור לו לאכול את פת הנכרי עד שתכלה פת ישראל משם. וכתב ע"ז הש"ך שלא משמע כן באורחות חיים וברא"ה. אמנם העיר בנו ב'''נקודות הכסף''', שאגב ריהטא כתב כן, כי גם המחבר לא נתכוון לאסור מה שכבר קנה, והש"ך קרא 'לקח' בקמץ, היינו בעבר, אבל כוונת מרן היתה 'ליקח' בחיריק, שרק לכתחילה אסור ליקח. | ||
====פת פלטר נכרי יפה משל ישראל==== | ====פת פלטר נכרי יפה משל ישראל==== | ||
כתב הרשב"א ב'''תורת הבית''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9381&st=&pgnum=186 (ג ז)] שגם מי שיש בידו פת או שפת ישראל מצויה באותו מקום, אלא שיש פת פלטר נכרי יפה ממנה, או ממין אחר שאין כמותה פת ישראל, ה"ז מותר, שכיון שדעתו של זה נוחה יותר בזה מפני בחשיבותו, הרי זה כפת דחוקה לו. וכתב שכן נהגו וכן דעת ר' יונה. גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף יג ב) הביא דברים אלו בשם הרשב"א ור' יונה, וציין אליהם ה'''בית יוסף''', ופסקם להלכה ב'''שלחן ערוך''' (ד). | כתב הרשב"א ב'''תורת הבית''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9381&st=&pgnum=186 (ג ז)] שגם מי שיש בידו פת או שפת ישראל מצויה באותו מקום, אלא שיש פת פלטר נכרי יפה ממנה, או ממין אחר שאין כמותה פת ישראל, ה"ז מותר, שכיון שדעתו של זה נוחה יותר בזה מפני בחשיבותו, הרי זה כפת דחוקה לו. וכתב שכן נהגו וכן דעת ר' יונה. גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף יג ב) הביא דברים אלו בשם הרשב"א ור' יונה, וציין אליהם ה'''בית יוסף''', ופסקם להלכה ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4355 (ד)]. | ||
<BR/>אבל ה'''טור''' (קיב) כתב שלא נראה כן מדברי הירושלמי שלא התיר אלא במקום שאין פת ישראל מצוי. וב'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש עליו רבנו) הליץ בעד הרשב"א שהרי הוא עצמו הביא דברי הירושלמי לעיל מיניה, ותמה על הטור שכתב כן על הרשב"א. וה'''בית חדש''' (ז) כתב שאדרבה דברי הטור נכונים, שהרי בירושלמי לא התירו אלא מפני חיי נפש, ומה בכך אם של הנכרי נאה. ואדרבה דברי הרשב"א צריכים יישוב, וצ"ל שאין מאכילין לאדם דבר שאינו ערב לו, והוי כמשום חיי נפש. | <BR/>אבל ה'''טור''' (קיב) כתב שלא נראה כן מדברי הירושלמי שלא התיר אלא במקום שאין פת ישראל מצוי. וב'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש עליו רבנו) הליץ בעד הרשב"א שהרי הוא עצמו הביא דברי הירושלמי לעיל מיניה, ותמה על הטור שכתב כן על הרשב"א. וה'''בית חדש''' (ז) כתב שאדרבה דברי הטור נכונים, שהרי בירושלמי לא התירו אלא מפני חיי נפש, ומה בכך אם של הנכרי נאה. ואדרבה דברי הרשב"א צריכים יישוב, וצ"ל שאין מאכילין לאדם דבר שאינו ערב לו, והוי כמשום חיי נפש. | ||
===הגדרת פת פלטר=== | ===הגדרת פת פלטר=== | ||
כתב ה'''בית יוסף''' שלפי הטעם שכתב הרשב"א, שפת פלטר הותר כיוון שבאומנותו הוא עסוק ולא חיישינן לאיקרובי דעתא, כל שעשה הגוי את הפת על מנת למוכרו לאחרים ולא כדי לאוכלו, אין בו איקרובי דעתא, ואפילו הוא בעל הבית. וכן לחומרא, כל שעשה את הפת לעצמו על מנת לאוכלו, אסור, אפילו הוא פלטר, כיון שיש בזה איקרובי דעתא, ה"ה כבעל הבית. וכן הסכים ב'''דרכי משה''' (ה) ונפסק ב'''רמ"א''' (ב). וב'''באור הגר"א''' (ט) הביא לזה מקור מהמשנה (חלה ב ז), שאשה שעושה חלה כדי למכור בשוק, צריכה להפריש חלה כנחתום שהוא אחד מארבעים ושמונה, ולא כבעל הבית שהוא אחד מעשרים וארבעה. | כתב ה'''בית יוסף''' שלפי הטעם שכתב הרשב"א, שפת פלטר הותר כיוון שבאומנותו הוא עסוק ולא חיישינן לאיקרובי דעתא, כל שעשה הגוי את הפת על מנת למוכרו לאחרים ולא כדי לאוכלו, אין בו איקרובי דעתא, ואפילו הוא בעל הבית. וכן לחומרא, כל שעשה את הפת לעצמו על מנת לאוכלו, אסור, אפילו הוא פלטר, כיון שיש בזה איקרובי דעתא, ה"ה כבעל הבית. וכן הסכים ב'''דרכי משה''' (ה) ונפסק ב'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4354 (ב)]. וב'''באור הגר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4354 (ט)] הביא לזה מקור מהמשנה (חלה ב ז), שאשה שעושה חלה כדי למכור בשוק, צריכה להפריש חלה כנחתום שהוא אחד מארבעים ושמונה, ולא כבעל הבית שהוא אחד מעשרים וארבעה. | ||
====פת פלטר ביד בעל הבית==== | ====פת פלטר ביד בעל הבית==== | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
====פלטר שהזמין ישראל לביתו==== | ====פלטר שהזמין ישראל לביתו==== | ||
כתב ה'''ארחות חיים''' (איסורי מאכלות סג ד"ה הפת) בשם הרא"ה שאם פלטר הזמין ישראל לביתו, הרי פתו כפת בעל הבית, והביא דבריו ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתוב בתשובה אשכנזית), וב'''שלחן ערוך''' (ג) הביא כן בשם יש מי שאומר, | כתב ה'''ארחות חיים''' (איסורי מאכלות סג ד"ה הפת) בשם הרא"ה שאם פלטר הזמין ישראל לביתו, הרי פתו כפת בעל הבית, והביא דבריו ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתוב בתשובה אשכנזית), וב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4354 (ג)] הביא כן בשם יש מי שאומר, | ||
וה'''ש"ך''' (יב) תמה על דברי מרן בזה, שהרי הוא סובר לקמן ס"ז כהרשב"א ש[[#פת פלטר ביד בעל הבית|פת פלטר מותרת אפילו לקחו מבעה"ב]], וא"כ הוא הדין לכאן שכיון שהיא פת פלטר יש להתיר אפילו בביתו, וכן כתב הרשב"א להדיא. וגם ה'''גר"א''' (י) העיר כן. וסיים הש"ך שאפשר שסובר שבבית הפלטר יש להחמיר יותר. וכן כתב הרב '''פרי תאר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9330&st=&pgnum=206 (ה)]. | וה'''ש"ך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4354 (יב)] תמה על דברי מרן בזה, שהרי הוא סובר לקמן ס"ז כהרשב"א ש[[#פת פלטר ביד בעל הבית|פת פלטר מותרת אפילו לקחו מבעה"ב]], וא"כ הוא הדין לכאן שכיון שהיא פת פלטר יש להתיר אפילו בביתו, וכן כתב הרשב"א להדיא. וגם ה'''גר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4354 (י)] העיר כן. וסיים הש"ך שאפשר שסובר שבבית הפלטר יש להחמיר יותר. וכן כתב הרב '''פרי תאר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9330&st=&pgnum=206 (ה)]. | ||
וב'''נקודות הכסף''' ביסס מסקנה זו, וכתב שבהזמינו לביתו הוי גילוי מילתא שעשאו לעצמו והוי כפת בעל הבית. | וב'''נקודות הכסף''' ביסס מסקנה זו, וכתב שבהזמינו לביתו הוי גילוי מילתא שעשאו לעצמו והוי כפת בעל הבית. | ||
<BR/>אבל הרב '''כנסת הגדולה'''' (בית יוסף טו) דחה דברי הש"ך, וכן הוא ב'''שלחן גבוה''' (י). גם ב'''פרי חדש''' כתב לדינא שפלטר אף שהזמין ישראל לביתו פתו מותרת, דמש"כ מרן בס"ג אינו להלכה. וכדבריהם פסק הרב '''בן איש חי''' (חקת ג) והסכים לדבריו ב'''הליכות עולם''' (ז עמ' פח). | <BR/>אבל הרב '''כנסת הגדולה'''' (בית יוסף טו) דחה דברי הש"ך, וכן הוא ב'''שלחן גבוה''' (י). גם ב'''פרי חדש''' כתב לדינא שפלטר אף שהזמין ישראל לביתו פתו מותרת, דמש"כ מרן בס"ג אינו להלכה. וכדבריהם פסק הרב '''בן איש חי''' (חקת ג) והסכים לדבריו ב'''הליכות עולם''' (ז עמ' פח). | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
הקשה ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף יג ב ד"ה מתני') למה חילקו את גזירת הפת וגזירת בישולי גויים לשתי גזירות, והרי שתיהן משום חתנות. ותירץ שפת חמורה יותר משלקות, שאם היא בבעלות של גוי אסורה היא אפילו אפאה ישראל, וזה בשונה משלקות של גויים שלא נאסרו משום בעלות הגוי, אלא משום בישולו. ומה שהתירה הגמרא (לח ב) באחת משלוש מלאכות כשאפאה ישראל או הסיק או חיתה בגחלים זהו דווקא בבישולי גויים או בפת שהיא בבעלות ישראל ורק הגוי אפאו, שאז מלאכה קלה של ישראל מתירתו, אבל כשהפת בבעלות גוי לא מועילה אפיית ישראל. | הקשה ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף יג ב ד"ה מתני') למה חילקו את גזירת הפת וגזירת בישולי גויים לשתי גזירות, והרי שתיהן משום חתנות. ותירץ שפת חמורה יותר משלקות, שאם היא בבעלות של גוי אסורה היא אפילו אפאה ישראל, וזה בשונה משלקות של גויים שלא נאסרו משום בעלות הגוי, אלא משום בישולו. ומה שהתירה הגמרא (לח ב) באחת משלוש מלאכות כשאפאה ישראל או הסיק או חיתה בגחלים זהו דווקא בבישולי גויים או בפת שהיא בבעלות ישראל ורק הגוי אפאו, שאז מלאכה קלה של ישראל מתירתו, אבל כשהפת בבעלות גוי לא מועילה אפיית ישראל. | ||
<BR/>והביא הר"ן גם דברי ה'''ראב"ד''' שגם הוא אוסר פת שבבעלות הגוי, ואינו מועיל בזה אפיית ישראל, אלא שהוא אוסר מטעם כלי האיסור שבהם נעשו, מפני חשש קדירת בת יומא. אלא שהר"ו דחה דבריו, משום שבסוגיות מוכח שלקדרה בת יומא לא חיישינן. | <BR/>והביא הר"ן גם דברי ה'''ראב"ד''' שגם הוא אוסר פת שבבעלות הגוי, ואינו מועיל בזה אפיית ישראל, אלא שהוא אוסר מטעם כלי האיסור שבהם נעשו, מפני חשש קדירת בת יומא. אלא שהר"ו דחה דבריו, משום שבסוגיות מוכח שלקדרה בת יומא לא חיישינן. | ||
<BR/>גם ה'''טור''' (יורה דעה) כתב כדברי הר"ן הללו שפת של נכרי יש בו איסור אפילו אפאו ישראל, וכל שכן שאין שלא מועיל בו חיתוי וכד'. | <BR/>גם ה'''טור''' (יורה דעה קיב) כתב כדברי הר"ן הללו שפת של נכרי יש בו איסור אפילו אפאו ישראל, וכל שכן שאין שלא מועיל בו חיתוי וכד'. | ||
אבל ה'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות יז יג) כתב היתר באפיית ישראל, ולא חילק בזה בין פת שהיא בבעלות הגוי לפת שהיא בבעלות ישראל. וכתב הר"ן שם בסוף דבריו, שלשיטתו צריך לומר שהטעם שחילקו בין גזירת הפת לגיזרת שלקות היא שבפת אם הדליק ישראל את התנור די בכך להתיר, מה שאין כן בשלקות, שצריך גם שיעשה את הבישול עצמו, וכיוון שחלוקים בהלכותיהן, חילקום לשתי גזירות. | אבל ה'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות יז יג) כתב היתר באפיית ישראל, ולא חילק בזה בין פת שהיא בבעלות הגוי לפת שהיא בבעלות ישראל. וכתב הר"ן שם בסוף דבריו, שלשיטתו צריך לומר שהטעם שחילקו בין גזירת הפת לגיזרת שלקות היא שבפת אם הדליק ישראל את התנור די בכך להתיר, מה שאין כן בשלקות, שצריך גם שיעשה את הבישול עצמו, וכיוון שחלוקים בהלכותיהן, חילקום לשתי גזירות. | ||
| שורה 117: | שורה 117: | ||
<BR/>וה'''ריטב"א''' (לח ב ד"ה פת) אף שכתב שמהגמרא נראה כדברי הרמב"ן, מ"מ לדינא הכריע כרמב"ם שיש להתיר אף ע"י קיסם כיון שכבר הותר פת פלטר מטעם שהגוי מתכוון למלאכתו. וא"כ בפורני של גוי שנותנים לו העיסה לאפותה, כ"ש שמותר אפילו בלא נתינת קיסם, שאינו אלא להיכר בעלמא. כדבריו לגבי פורני כתב כבר ה'''רא"ה''' בבדק הבית (ג ז) והובאו דבריו ב'''שו"ת הריב"ש''' (תקיד), אבל ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתב הריב"ש) כתב שלא נהגו לסמוך על זה, ונתן טעם לדבר. | <BR/>וה'''ריטב"א''' (לח ב ד"ה פת) אף שכתב שמהגמרא נראה כדברי הרמב"ן, מ"מ לדינא הכריע כרמב"ם שיש להתיר אף ע"י קיסם כיון שכבר הותר פת פלטר מטעם שהגוי מתכוון למלאכתו. וא"כ בפורני של גוי שנותנים לו העיסה לאפותה, כ"ש שמותר אפילו בלא נתינת קיסם, שאינו אלא להיכר בעלמא. כדבריו לגבי פורני כתב כבר ה'''רא"ה''' בבדק הבית (ג ז) והובאו דבריו ב'''שו"ת הריב"ש''' (תקיד), אבל ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתב הריב"ש) כתב שלא נהגו לסמוך על זה, ונתן טעם לדבר. | ||
ב'''בית יוסף''' (יורה דעה קיב) הביא את הדעות השונות והכריע כהרמב"ם והרשב"א לקולא, ומנהגן של ישראל תורה. וכן העתיק ב'''שלחן ערוך''' (ט). | ב'''בית יוסף''' (יורה דעה קיב) הביא את הדעות השונות והכריע כהרמב"ם והרשב"א לקולא, ומנהגן של ישראל תורה. וכן העתיק ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4355 (ט)]. | ||
====כוונה בהשלכת הקיסם==== | ====כוונה בהשלכת הקיסם==== | ||
כתב הרב '''זבחי צדק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32212&st=&pgnum=162&hilite= (קיב כט)] שכל היתר זריקת הקיסם הוא דווקא כשזרק בכוונה להכשיר את האש, אך אם זרק כמתעסק בעלמא אסור. וכתב שכן הוא ב'''הגהת איסור והיתר הארוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15261&st=&pgnum=123&hilite= (מג י. ולא מצאתי שם)], והעתיק דבריו הרב '''בן איש חי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&st=&pgnum=411&hilite= (חקת ה)]. | כתב הרב '''זבחי צדק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32212&st=&pgnum=162&hilite= (קיב כט)] שכל היתר זריקת הקיסם הוא דווקא כשזרק בכוונה להכשיר את האש, אך אם זרק כמתעסק בעלמא אסור. וכתב שכן הוא ב'''הגהת איסור והיתר הארוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15261&st=&pgnum=123&hilite= (מג י. ולא מצאתי שם)], והעתיק דבריו הרב '''בן איש חי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&st=&pgnum=411&hilite= (חקת ה)]. | ||
| שורה 123: | שורה 123: | ||
====ניפוח בפה==== | ====ניפוח בפה==== | ||
כתב ה'''דרכי משה''' (ו) בשם ה'''אגור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=212 (אלף שג)] שכתב בשם '''שו"ת מהרי"ל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1145&st=&pgnum=159 (קצג)], שאם נפח באש בפיו, מועיל הדבר כחיתוי. והובא גם להלכה ב'''רמ"א''' (ט), ושוב כתב כן ב'''תורת חטאת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9016&st=&pgnum=139 (עה ג)]. אמנם במהרי"ל שם מסייג דבריו וכותב שזהו דווקא כשניפוחו מדליק העצים הכבויים ונדלקים על ידי כוחו, אך אם יש גחלים לוחשות ועצים דולקים, והוא בניפוחו רק מגביר חום אינו מועיל. אבל כתב ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49518&st=&pgnum=225 (יט)] שלפי מה דקיי"ל כהרשב"א שכל קיסם וקיסם מוסיף בחום התנור, גם הניפוח מועיל אפילו שיש עצים דולקים וגחלים לוחשות, וכן משמע ב'''פרי מגדים''' (שפתי דעת יט). | כתב ה'''דרכי משה''' (ו) בשם ה'''אגור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=212 (אלף שג)] שכתב בשם '''שו"ת מהרי"ל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1145&st=&pgnum=159 (קצג)], שאם נפח באש בפיו, מועיל הדבר כחיתוי. והובא גם להלכה ב'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4355 (ט)], ושוב כתב כן ב'''תורת חטאת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9016&st=&pgnum=139 (עה ג)]. אמנם במהרי"ל שם מסייג דבריו וכותב שזהו דווקא כשניפוחו מדליק העצים הכבויים ונדלקים על ידי כוחו, אך אם יש גחלים לוחשות ועצים דולקים, והוא בניפוחו רק מגביר חום אינו מועיל. אבל כתב ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49518&st=&pgnum=225 (יט)] שלפי מה דקיי"ל כהרשב"א שכל קיסם וקיסם מוסיף בחום התנור, גם הניפוח מועיל אפילו שיש עצים דולקים וגחלים לוחשות, וכן משמע ב'''פרי מגדים''' (שפתי דעת יט). | ||
====כבה התנור==== | ====כבה התנור==== | ||
כתב ה'''מרדכי''' (ב תתל) שמעשה בא לפניו בתנור שהיו אופים בו ג' פעמים ביום והיו מכשירים כל פעם ע"י זריקת קיסם, ופעם אחת שכחו להכשירו באפייה השלישית, והורה להם שאפילו הכי מותרת הפת האחרונה, לפי שגם באפייה האחרונה נשאר מן הגחלים הבוערות של היסקות הראשונות, וסיים דמ"מ לא רצה לעשות מעשה להתירה. אמנם ה'''שלחן ערוך''' (י) התיר בזה למעשה, וב'''ערוך השלחן''' (כז) כתב שהוא דווקא בשעת הדחק. | כתב ה'''מרדכי''' (ב תתל) שמעשה בא לפניו בתנור שהיו אופים בו ג' פעמים ביום והיו מכשירים כל פעם ע"י זריקת קיסם, ופעם אחת שכחו להכשירו באפייה השלישית, והורה להם שאפילו הכי מותרת הפת האחרונה, לפי שגם באפייה האחרונה נשאר מן הגחלים הבוערות של היסקות הראשונות, וסיים דמ"מ לא רצה לעשות מעשה להתירה. אמנם ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4355 (י)] התיר בזה למעשה, וב'''ערוך השלחן''' (כז) כתב שהוא דווקא בשעת הדחק. | ||
<BR/>כתב בספר '''בית דוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1120&st=&pgnum=355&hilite= (נ)] שאין לדייק מדברי מרן שאם הוכשר רק בפעם ראשונה אסור, כי הכל לפי הענין, שאם נשארו גחלים מהיסק ראשון, אפילו נאפה פעם שניה בלא הכשר, הפת גם של אפייה שלישית מותרת, כיון שגם לאפייה שלישית הועיל היסק הראשון. והוא הדין לחומרא, שאם לא נשארו גחלים מן ההיסק שהוכשר על ידי ישראל, אסור בכל גווני אף שהכשיר ישראל ב' פעמים. ולשון מרן חסר מן הספר שעיקר הטעם כמו שכתב המרדכי שבעינן שיועיל היסק הישראל. ודבריו הובאו להלכה ב'''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9081&st=&pgnum=265 (נד)]. | <BR/>כתב בספר '''בית דוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1120&st=&pgnum=355&hilite= (נ)] שאין לדייק מדברי מרן שאם הוכשר רק בפעם ראשונה אסור, כי הכל לפי הענין, שאם נשארו גחלים מהיסק ראשון, אפילו נאפה פעם שניה בלא הכשר, הפת גם של אפייה שלישית מותרת, כיון שגם לאפייה שלישית הועיל היסק הראשון. והוא הדין לחומרא, שאם לא נשארו גחלים מן ההיסק שהוכשר על ידי ישראל, אסור בכל גווני אף שהכשיר ישראל ב' פעמים. ולשון מרן חסר מן הספר שעיקר הטעם כמו שכתב המרדכי שבעינן שיועיל היסק הישראל. ודבריו הובאו להלכה ב'''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9081&st=&pgnum=265 (נד)]. | ||
<BR/>אמנם יש לעיין בדבריו, שהרי אף שיש גחלים בוערות מן ההיסק הראשון, אפשר שאינם בוערות אלא מכח ההיסק השני שלא הוכשר ע"י ישראל, וא"כ אין להתיר אלא בגוונא שצייר השו"ע שלא הפסיק היסק אסור בין האפיות. | <BR/>אמנם יש לעיין בדבריו, שהרי אף שיש גחלים בוערות מן ההיסק הראשון, אפשר שאינם בוערות אלא מכח ההיסק השני שלא הוכשר ע"י ישראל, וא"כ אין להתיר אלא בגוונא שצייר השו"ע שלא הפסיק היסק אסור בין האפיות. | ||
| שורה 132: | שורה 132: | ||
ב'''אגור''' מובא [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=212 (אלף שא)] בשם התוס' שנתינת קיסם לתנור מועילה כל ימי השבוע עד יום ראשון (ולפנינו בתוס' ליתא). וכתב על זה ה'''בית יוסף''' (ד"ה כתב האגור) דקולא יתרה היא. | ב'''אגור''' מובא [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=212 (אלף שא)] בשם התוס' שנתינת קיסם לתנור מועילה כל ימי השבוע עד יום ראשון (ולפנינו בתוס' ליתא). וכתב על זה ה'''בית יוסף''' (ד"ה כתב האגור) דקולא יתרה היא. | ||
<BR/>וב'''איסור והיתר הארוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15261&st=&pgnum=125 (מד י)] כתב כן לענין דיעבד בשם '''ר' יוחנן מפרי"ש''', שאם שכחו להכשיר את האש וכבר נאפה הפת כל צרכו, אם אפה כבר ישראל בתנור זה אפילו עד ארבעה וחמישה ימים, כל שלא עמד התנור בלא היסק מעת לעת, סומכים בדיעבד על הכשרת האש שעשה ישראל קודם לכן, לפי שהוא מועיל לפת להיאפות מהר יותר. | <BR/>וב'''איסור והיתר הארוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15261&st=&pgnum=125 (מד י)] כתב כן לענין דיעבד בשם '''ר' יוחנן מפרי"ש''', שאם שכחו להכשיר את האש וכבר נאפה הפת כל צרכו, אם אפה כבר ישראל בתנור זה אפילו עד ארבעה וחמישה ימים, כל שלא עמד התנור בלא היסק מעת לעת, סומכים בדיעבד על הכשרת האש שעשה ישראל קודם לכן, לפי שהוא מועיל לפת להיאפות מהר יותר. | ||
<BR/>וב'''דרכי משה''' (ז) כתב שאפשר שזו גם כוונת האגור. אך על כל פנים משמע באיסור והיתר הארוך שהוא דווקא בדיעבד, אבל ב'''רמ"א''' (י) פסק כן להלכה, ומשמע שאפילו לכתחילה אפשר לסמוך על זה. אבל הרב '''ערוך השלחן''' (כז) כתב לסמוך על זה רק בשעת הדחק, כשאי אפשר ע"י אחד מהדרכים הרגילות. והרב '''זבחי צדק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32212&st=&pgnum=163 (לה)] הכריע כמרן בזה והעתיקו הרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9081&st=&pgnum=266&hilite= (נח)]. | <BR/>וב'''דרכי משה''' (ז) כתב שאפשר שזו גם כוונת האגור. אך על כל פנים משמע באיסור והיתר הארוך שהוא דווקא בדיעבד, אבל ב'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4355 (י)] פסק כן להלכה, ומשמע שאפילו לכתחילה אפשר לסמוך על זה. אבל הרב '''ערוך השלחן''' (כז) כתב לסמוך על זה רק בשעת הדחק, כשאי אפשר ע"י אחד מהדרכים הרגילות. והרב '''זבחי צדק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32212&st=&pgnum=163 (לה)] הכריע כמרן בזה והעתיקו הרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9081&st=&pgnum=266&hilite= (נח)]. | ||
====הכשרת האש לאחר שהפת מוכנה==== | ====הכשרת האש לאחר שהפת מוכנה==== | ||
כתב ה'''מרדכי''' (עבודה זרה ב תתלא) שכל זמן שהפת צריך לתנור ומשביח באפייתו, אפילו כבר קרמו פניה, מועילה עדיין זריקת הקיסם לאש. אמנם הוסיף שדעת '''רבנו יהודה''' שלא מועיל הכשרת האש לאחר שקרמו פני הפת. וב'''שערי דורא''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9036&st=&pgnum=49 (עה)] הביא בשם רבותיו שאפילו הוציא כבר את הפת יכול להחזירו על ידי ישראל אם הוא משביח והובא גם ב'''אגור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=212 (אלף שב)], וה'''בית יוסף''' (ד"ה כתב עוד המרדכי אם נאפה) הביא דבריו בלא חולק. <BR/> | כתב ה'''מרדכי''' (עבודה זרה ב תתלא) שכל זמן שהפת צריך לתנור ומשביח באפייתו, אפילו כבר קרמו פניה, מועילה עדיין זריקת הקיסם לאש. אמנם הוסיף שדעת '''רבנו יהודה''' שלא מועיל הכשרת האש לאחר שקרמו פני הפת. וב'''שערי דורא''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9036&st=&pgnum=49 (עה)] הביא בשם רבותיו שאפילו הוציא כבר את הפת יכול להחזירו על ידי ישראל אם הוא משביח והובא גם ב'''אגור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=212 (אלף שב)], וה'''בית יוסף''' (ד"ה כתב עוד המרדכי אם נאפה) הביא דבריו בלא חולק. <BR/> | ||
אמנם ב'''שלחן ערוך''' (יב) כתב בסתם כדעת המרדכי והוסיף בלשון 'ויש מי שאומר' את דברי השערי דורא. וכתב הרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9081&st=&pgnum=266&hilite= (סג)] שלפי דברי החיד"א במחזיק ברכה, כשוסתם מרן להלכה ואח"כ מביא קולא בשם יש מי שאומר, נכון להחמיר אף בהפסד מרובה. | אמנם ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4355 (יב)] כתב בסתם כדעת המרדכי והוסיף בלשון 'ויש מי שאומר' את דברי השערי דורא. וכתב הרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9081&st=&pgnum=266&hilite= (סג)] שלפי דברי החיד"א במחזיק ברכה, כשוסתם מרן להלכה ואח"כ מביא קולא בשם יש מי שאומר, נכון להחמיר אף בהפסד מרובה. | ||
===מה נקרא פת לענין זה=== | ===מה נקרא פת לענין זה=== | ||
====פת קטנית==== | ====פת קטנית==== | ||
כתב ה'''רא"ש''' בתשובה (יט כא) שפת קטנית אינה חשובה פת לענין פת נכרי לפני שאינו חשוב. וכן העתיקו ה'''טור''' (יורה דעה קיב) וה'''שלחן ערוך''' (קיב א) שפת האסורה היא דווקא של חמשת מיני דגן, אך קטנית ואורז אינם חשובים לענין זה. וה'''גר"א''' ציין בזה למשנה במסכת חלה (א). | כתב ה'''רא"ש''' בתשובה (יט כא) שפת קטנית אינה חשובה פת לענין פת נכרי לפני שאינו חשוב. וכן העתיקו ה'''טור''' (יורה דעה קיב) וה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4354 (קיב א)] שפת האסורה היא דווקא של חמשת מיני דגן, אך קטנית ואורז אינם חשובים לענין זה. וה'''גר"א''' ציין בזה למשנה במסכת חלה (א). | ||
<BR/>וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב) הוסיף שאם עירב שאר מינים עם חמשת מיני דגן אזלינן בתר הרוב, ודלא כמו לענין חלה וברכות דמיני דגן הן עיקר, דבפת של גויים יש להקל. | <BR/>וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב) הוסיף שאם עירב שאר מינים עם חמשת מיני דגן אזלינן בתר הרוב, ודלא כמו לענין חלה וברכות דמיני דגן הן עיקר, דבפת של גויים יש להקל. | ||
====פת הבאה בכיסנין==== | ====פת הבאה בכיסנין==== | ||
ה'''תוספות''' (ביצה טז ב סוד"ה קמ"ל) כתבו בשם '''רבנו יחיאל''' לגבי 'ניליי"ש' שכיון שאופים אותם כדרך פת, ואף אם קובע עליהם סעודה מברכים עליהם המוציא, דין פת יש להם. ומבואר מדבריו שפת הבאה בכיסנין כיון שקובעים עליו סעודה, אסור משום פת נכרי. גם הרמ"א ב'''תורת חטאת''' (עה יב) כתב שעוגות הנקראים 'קיכליך' הואיל ויש עליהן תורת לחם ואילו היה קובע סעודה עליהן היה מברך המוציא, דין פת יש להם ואינם אסורים משום בישולי גויים. וכן פסק בהג"ה (קיב ו) והסכים לדבריו הרב '''פרי חדש''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41539&st=&pgnum=227&hilite= (יז)]. | ה'''תוספות''' (ביצה טז ב סוד"ה קמ"ל) כתבו בשם '''רבנו יחיאל''' לגבי 'ניליי"ש' שכיון שאופים אותם כדרך פת, ואף אם קובע עליהם סעודה מברכים עליהם המוציא, דין פת יש להם. ומבואר מדבריו שפת הבאה בכיסנין כיון שקובעים עליו סעודה, אסור משום פת נכרי. גם הרמ"א ב'''תורת חטאת''' (עה יב) כתב שעוגות הנקראים 'קיכליך' הואיל ויש עליהן תורת לחם ואילו היה קובע סעודה עליהן היה מברך המוציא, דין פת יש להם ואינם אסורים משום בישולי גויים. וכן פסק בהג"ה [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4355 (קיב ו)] והסכים לדבריו הרב '''פרי חדש''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41539&st=&pgnum=227&hilite= (יז)]. | ||
ועיין ב'''מנחת יעקב''' שעל התורת חטאת [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9016&st=&pgnum=141 (עה כא)] שמו"ח זקנו מוהר"ר שמעון כ' ללכת בזה אחר לשון בני אדם כדיני נדרים וכיון שאינו נקרא פת אין לו דיני פת נכרי, ואף בישולי נכרי לית ביה דסו"ס אינו בישול אלא פת. | ועיין ב'''מנחת יעקב''' שעל התורת חטאת [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9016&st=&pgnum=141 (עה כא)] שמו"ח זקנו מוהר"ר שמעון כ' ללכת בזה אחר לשון בני אדם כדיני נדרים וכיון שאינו נקרא פת אין לו דיני פת נכרי, ואף בישולי נכרי לית ביה דסו"ס אינו בישול אלא פת. | ||