הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  21:32, 5 ביוני 2016
שורה 77: שורה 77:
על פי זה מיושבות השאלות שנשאלו לעיל: כשבאו שודדים, בשונאים שנצחו ובשאלת ספרים סביר להניח שיהיה נזק ואם המשאיל לא מוחל על נזקים אלו - היה עליו להתנות על כך בפירוש; שהרי הדבר מצוי שספר נקרע ומתבלה ע"י השימוש בו, כמו כן, סביר להניח שיש סיכוי שהשונאים ינצחו את השואל ששאל כלי זין, וגם לגבי שודדים צריך לומר שמדובר במקום ששודדים מצויים בדרכים. לכן במקרים אלו גם לפי הרמב"ן שייכת סברת המחילה ולכן פטור, ורק במצבים שהמשאיל לא היה צריך להתנות חולק הרמב"ן על הרשב"א. הסבר זה בדעת הרמב"ן כתב ה'''אור שמח''' (מלווה ולווה יג ג), ובאותו אופן ביאר ה'''בגדי ישע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44417&st=&pgnum=115 (חו"מ ו)] את שיטת השולחן ערוך, והביאו הרב עובדיה יוסף ב'''יביע אומר''' (ב חו"מ ז ב) והסכים עמו. אומנם יש להעיר שהאור שמח אומר שהשולחן ערוך סובר כשיטת הרשב"א.<br/>
על פי זה מיושבות השאלות שנשאלו לעיל: כשבאו שודדים, בשונאים שנצחו ובשאלת ספרים סביר להניח שיהיה נזק ואם המשאיל לא מוחל על נזקים אלו - היה עליו להתנות על כך בפירוש; שהרי הדבר מצוי שספר נקרע ומתבלה ע"י השימוש בו, כמו כן, סביר להניח שיש סיכוי שהשונאים ינצחו את השואל ששאל כלי זין, וגם לגבי שודדים צריך לומר שמדובר במקום ששודדים מצויים בדרכים. לכן במקרים אלו גם לפי הרמב"ן שייכת סברת המחילה ולכן פטור, ורק במצבים שהמשאיל לא היה צריך להתנות חולק הרמב"ן על הרשב"א. הסבר זה בדעת הרמב"ן כתב ה'''אור שמח''' (מלווה ולווה יג ג), ובאותו אופן ביאר ה'''בגדי ישע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44417&st=&pgnum=115 (חו"מ ו)] את שיטת השולחן ערוך, והביאו הרב עובדיה יוסף ב'''יביע אומר''' (ב חו"מ ז ב) והסכים עמו. אומנם יש להעיר שהאור שמח אומר שהשולחן ערוך סובר כשיטת הרשב"א.<br/>


לפי זה מבואר גם מהלך הגמרא. לעיל נשאלה השאלה: כיצד יסביר הרמב"ן את החילוק בין כחש למיתה שקיים בשלב הראשון בסוגיה, הרי בשניהם קיימת פשיעת המשאיל בשווה? לפי המתבאר כעת שגם הרמב"ן מודה בכחש לסברת הרשב"א, מבואר היטב מהלך הגמרא: בהתחלה סברה הגמרא שרק בכחש פטור משום סברת הרשב"א, אך במיתה שאינה נזק צפוי ולא שייכת סברת המחילה לפי הרמב"ן - השואל חייב, ולמסקנה מחדשת הגמרא את סברת הרמב"ן שיש פטור גם במיתה מחמת פשיעת המשאיל.
לפי זה מבואר גם מהלך הגמרא. לעיל נשאלה השאלה: כיצד יסביר הרמב"ן את החילוק בין כחש למיתה שקיים בשלב הראשון בסוגיה, הרי בשניהם קיימת פשיעת המשאיל בשווה? לפי המתבאר כעת שגם הרמב"ן מודה בכחש לסברת הרשב"א, מבואר היטב מהלך הגמרא: בהתחלה סברה הגמרא שרק בכחש פטור משום סברת הרשב"א, אך במיתה שאינה נזק צפוי ולפי הרמב"ן לא שייכת סברת המחילה - השואל חייב, ולמסקנה מחדשת הגמרא את סברת הרמב"ן שיש פטור גם במיתה מחמת פשיעת המשאיל.


==שיטת הרמב"ם==
==שיטת הרמב"ם==
485

עריכות

תפריט ניווט