הבדלים בין גרסאות בדף "מיגו דהעזה"

ה'''קובץ שיעורים''', ה'''גר"ש שקאפ''' וה'''קהילות יעקב''' התייחסו גם הם לסתירה בין הסוגיות הש"ס, אי אמרינן מיגו דהעזה או לא אמרינן, והסבירו את חילוק המופיע בראשונים בין מיגו דהעזה בממון דאמרינן ובין שבועה דלא אמרינן, עפ"י היסוד שחודש באחרונים בדין מיגו. מפורסם חידוש האחרונים (קובץ שיעורים ח"ב ג, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37270&st=&pgnum=101&hilite= חידושי הגר"ש שקופ ב"מ ה], קהילות יעקב ב"מ ג') שדין מיגו אינו רק ראיה שכלית לאמיתות הטענה, אלא מיגו משמש גם  כ'[[מיגו כח הטענה]]'. הקובץ שיעורים מבאר את 'כח הטענה' כדין הקובע כי מכח הטענה שהיה בעל הדין יכול לטעון ולזכות בה, גם טענתו הנוכחית מתקבלת. הקהילות יעקב לומד את דין 'מיגו הכח טענה' באופן מעט שונה, ומגדיר כי המיגו  משווה את בעל המיגו להיות 'מוחזק' בחפץ, שכיוון שיכול לזכות בבית הדין בחפץ ע"י טענה בלבד, נחשב החפץ תחת רשותו, והוא המוחזק בו, ולא המרא קמא, ובאופן דומה כתב בחידושי הגרש"ש ב"מ ה'. בכל מקרה, לפי ההתבוננות על מיגו כ'כח הטענה', מיגו אינו משמש כראיה, אלא כהנהגה בה אנו מנהיגים את המציאות אף שהיא אינה ידועה לנו על פי ראיות והוכחות.