119
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
לצורך הבנת הסוגיה נפתח בהכרה בסיסית של מספר מושגי יסוד הכרחיים: | לצורך הבנת הסוגיה נפתח בהכרה בסיסית של מספר מושגי יסוד הכרחיים: | ||
*'''שחיטה''': מעשה שחיטה כשר כולל את חיתוכם של רובם של שני סימני הבהמה הנשחטת – הקנה (בלשון חז"ל "גרגרת") והושט בבהמה או רובו של אחד מהם בלבד בעוף (חולין ב ב) והוצאת חיותה ודמה. השחיטה מתירה את הבהמה באכילה. | *'''שחיטה''': מעשה שחיטה כשר כולל את חיתוכם של רובם של שני סימני הבהמה הנשחטת – הקנה (בלשון חז"ל "גרגרת") והושט בבהמה או רובו של אחד מהם בלבד בעוף (חולין ב ב) והוצאת חיותה ודמה. השחיטה מתירה את הבהמה באכילה. | ||
*'''[[טרפה|טרפה]]''': בהמה עם פגם גופני כלשהו הגורם לכך שתהיה אסורה באכילה גם לאחר שתישחט. רשימת הטרפות מופיע בפרק השלישי של מסכת חולין במשנה הראשונה ( | *'''[[טרפה|טרפה]]''': בהמה עם פגם גופני כלשהו הגורם לכך שתהיה אסורה באכילה גם לאחר שתישחט. רשימת הטרפות מופיע בפרק השלישי של מסכת חולין במשנה הראשונה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37947&st=&pgnum=303 (חולין ג א)]. בין השאר מופיעות שם הבהמה נקובת הושט – בהמה עם חור בצינור הבליעה, והבהמה פסוקת הגרגרת – חתך המשתרע על רוב הקנה לרוחב), שבהן, ובעיקר בראשונה, נעסוק כאן. | ||
*'''[[נבלה|נבלה]]''': בהמה שמתה ללא שחיטה, או בהמה עם פציעה חמורה מאוד, שחיותה כבר ירודה מאוד והיא נחשבת במובן מסוים כמתה עוד לפני שנשחתה. | *'''[[נבלה|נבלה]]''': בהמה שמתה ללא שחיטה, או בהמה עם פציעה חמורה מאוד, שחיותה כבר ירודה מאוד והיא נחשבת במובן מסוים כמתה עוד לפני שנשחתה. | ||
===בין נבלה לטרפה=== | ===בין נבלה לטרפה=== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
'''רבי עקיבא איגר''' (שו"ת מהדורא קמא קצח) מקשה על שיטתם של הסוברים שנקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה]] מ'''תוספתא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39592&st=&pgnum=20 (חולין ב י)], אשר ממנה עולה בפירוש שנקובת הושט מוגדרת כ[[טרפה]] בלבד; ובוודאי לא יתכן שיחלקו ראשונים על התנאים. מ'''תוספתא''' זו הקשו גם ה'''רש"ש''' (בכורות כ: ד"ה חלב), ה'''משכנות יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37575&st=&pgnum=211&hilite= (סוף חלק יורה דעה)] ושו"ת '''בנין עולם''' (יא ד"ה עוד מצאתי). | '''רבי עקיבא איגר''' (שו"ת מהדורא קמא קצח) מקשה על שיטתם של הסוברים שנקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה]] מ'''תוספתא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39592&st=&pgnum=20 (חולין ב י)], אשר ממנה עולה בפירוש שנקובת הושט מוגדרת כ[[טרפה]] בלבד; ובוודאי לא יתכן שיחלקו ראשונים על התנאים. מ'''תוספתא''' זו הקשו גם ה'''רש"ש''' (בכורות כ: ד"ה חלב), ה'''משכנות יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37575&st=&pgnum=211&hilite= (סוף חלק יורה דעה)] ושו"ת '''בנין עולם''' (יא ד"ה עוד מצאתי). | ||
על קושייה זו מצינו מספר תירוצים בכתבי האחרונים: | על קושייה זו מצינו מספר תירוצים בכתבי האחרונים: | ||
* בעל '''הבית הלוי'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=233&hilite= (ב כ ג)] מתרץ שה'''תוספתא''' דנה אך ורק במצב של נקב בושטו של עוף ( | * בעל '''הבית הלוי'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=233&hilite= (ב כ ג)] מתרץ שה'''תוספתא''' דנה אך ורק במצב של נקב בושטו של עוף ([[#נקובת הושט בעוף|נקובת הושט בעוף]]), אך גם לשיטתה, במקרה כזה בבהמה, הבהמה תחשב ל[[נבלה]]. | ||
* ה'''ביה"ל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=233&hilite= (ב כ ג)] מוסיף ומתרץ שב'''תוספתא''' ישנם שיבושי לשון רבים, ויתכן שהנוסח שעמד בפני הראשונים שפסקו שנקובת הושט היא [[נבלה]] היה שונה מהנוסח העומד בפנינו כיום, וכן תרץ ה'''חזון אי"ש''' (יורה דעה ג כא). | * ה'''ביה"ל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=233&hilite= (ב כ ג)] מוסיף ומתרץ שב'''תוספתא''' ישנם שיבושי לשון רבים, ויתכן שהנוסח שעמד בפני הראשונים שפסקו שנקובת הושט היא [[נבלה]] היה שונה מהנוסח העומד בפנינו כיום, וכן תרץ ה'''חזון אי"ש''' (יורה דעה ג כא). | ||
* שו"ת '''באר יצחק''' (יורה דעה ד ד"ה והא) מסביר שה'''תוספתא''' היא רק לשיטת רבי עקיבא לפני שחזר והודה לרבי ישבב, כלומר, היא דחויה להלכה. | * שו"ת '''באר יצחק''' (יורה דעה ד ד"ה והא) מסביר שה'''תוספתא''' היא רק לשיטת רבי עקיבא לפני שחזר והודה לרבי ישבב, כלומר, היא דחויה להלכה. | ||