119
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
'''רבי עקיבא איגר''' (שו"ת מהדורא קמא קצח) מקשה על שיטתם של הסוברים שנקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה]] מ'''תוספתא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39592&st=&pgnum=20 (חולין ב י)], אשר ממנה עולה בפירוש שנקובת הושט מוגדרת כ[[טרפה]] בלבד; ובוודאי לא יתכן שיחלקו ראשונים על התנאים. מ'''תוספתא''' זו הקשו גם ה'''רש"ש''' (בכורות כ: ד"ה חלב), ה'''משכנות יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37575&st=&pgnum=211&hilite= (סוף חלק יורה דעה)] ושו"ת '''בנין עולם''' (יא ד"ה עוד מצאתי). | '''רבי עקיבא איגר''' (שו"ת מהדורא קמא קצח) מקשה על שיטתם של הסוברים שנקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה]] מ'''תוספתא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39592&st=&pgnum=20 (חולין ב י)], אשר ממנה עולה בפירוש שנקובת הושט מוגדרת כ[[טרפה]] בלבד; ובוודאי לא יתכן שיחלקו ראשונים על התנאים. מ'''תוספתא''' זו הקשו גם ה'''רש"ש''' (בכורות כ: ד"ה חלב), ה'''משכנות יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37575&st=&pgnum=211&hilite= (סוף חלק יורה דעה)] ושו"ת '''בנין עולם''' (יא ד"ה עוד מצאתי). | ||
על קושייה זו מצינו מספר תירוצים בכתבי האחרונים: | על קושייה זו מצינו מספר תירוצים בכתבי האחרונים: | ||
* בעל '''הבית הלוי'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=233&hilite= (ב כ ג)] מתרץ שה'''תוספתא''' דנה אך ורק במצב של נקב בושטו של עוף ([[#נקובת הושט בעוף|נקובת הושט בעוף]]), אך גם לשיטתה, במקרה כזה בבהמה, הבהמה תחשב ל[[נבלה]]. | * בעל '''הבית הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=233&hilite= (ב כ ג)] מתרץ שה'''תוספתא''' דנה אך ורק במצב של נקב בושטו של עוף ([[#נקובת הושט בעוף|נקובת הושט בעוף]]), אך גם לשיטתה, במקרה כזה בבהמה, הבהמה תחשב ל[[נבלה]]. | ||
* ה''' | * ה'''בית הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=233&hilite= (ב כ ג)] מוסיף ומתרץ שב'''תוספתא''' ישנם שיבושי לשון רבים, ויתכן שהנוסח שעמד בפני הראשונים שפסקו שנקובת הושט היא [[נבלה]] היה שונה מהנוסח העומד בפנינו כיום, וכן תרץ ה'''חזון אי"ש''' (יורה דעה ג כא). | ||
* שו"ת '''באר יצחק''' (יורה דעה ד ד"ה והא) מסביר שה'''תוספתא''' היא רק לשיטת רבי עקיבא לפני שחזר והודה לרבי ישבב, כלומר, היא דחויה להלכה. | * שו"ת '''באר יצחק''' (יורה דעה ד ד"ה והא) מסביר שה'''תוספתא''' היא רק לשיטת רבי עקיבא לפני שחזר והודה לרבי ישבב, כלומר, היא דחויה להלכה. | ||
* ה'''משרת משה''' (איסורי ביאה י ד"ה הנה שמענו) מקשר בין הדין שטרפה חיה לבין הדין שנקובת הושט [[נבלה]], ומכאן מתרץ שה'''תוספתא''' גורסת כמאן דאמר ש[[טרפה]] חיה, וממילא לא קשה ממנה כלל. | * ה'''משרת משה''' (איסורי ביאה י ד"ה הנה שמענו) מקשר בין הדין שטרפה חיה לבין הדין שנקובת הושט [[נבלה]], ומכאן מתרץ שה'''תוספתא''' גורסת כמאן דאמר ש[[טרפה]] חיה, וממילא לא קשה ממנה כלל. | ||
====פשט הגמרא למ"ד [[נבלה|נבלה]]==== | ====פשט הגמרא למ"ד [[נבלה|נבלה]]==== | ||
כאמור לעיל, מפשט הגמרא על פניו לא ברור מהיכן נלמד שגם נקובת הושט נחשבת לנבלה. ניתן למצוא לכך כמה הסברים בדברי האחרונים: | כאמור לעיל, מפשט הגמרא על פניו לא ברור מהיכן נלמד שגם נקובת הושט נחשבת לנבלה. ניתן למצוא לכך כמה הסברים בדברי האחרונים: | ||
* בעל ה'''בית הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=247 (ב כד ג)] מבאר ש'''רש"י''' ושאר האוחזים בדעתו למדו שגם נקובת הושט מוגדרת [[נבלה|נבלה]] מדברי רבא "יש מהן נבלות ויש מהן טרפות", כלומר, ישנו יותר מסוג אחד של נבלה, וכן כתב שו"ת '''כתב סופר''' (יורה דעה כא ד"ה ומצאתי). ה''' | * בעל ה'''בית הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=247 (ב כד ג)] מבאר ש'''רש"י''' ושאר האוחזים בדעתו למדו שגם נקובת הושט מוגדרת [[נבלה|נבלה]] מדברי רבא "יש מהן נבלות ויש מהן טרפות", כלומר, ישנו יותר מסוג אחד של נבלה, וכן כתב שו"ת '''כתב סופר''' (יורה דעה כא ד"ה ומצאתי). ה'''בית הלוי''' ממשיך ומסביר שרבא עצמו למד זאת מכך שבמשנה עצמה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37947&st=&pgnum=303 (חולין ג א)] מופיעה נקובת הושט לפני פסוקת הגרגרת, שהיא [[נבלה]] בבירור, ורק לאחריהן, בנפרד, מופיעות שאר הטרפות, ולא מסתבר לומר שהמשנה נכתבת לסירוגין – פותחת בנקובת הושט שהיא [[טרפה]], עוברת לפסוקת הגרגרת שהיא [[נבלה]] ואז חוזרת לשאר הטרפות. אם כן, ברור על פי הבנה זו בדברי רבא שרבא ורבי יוחנן נחלקו בדין נקובת הושט. '''רש"י''' והסוברים כמותו פסקו כרבא, ולעומתם '''תוס' רא"ש''' והסוברים כמותו פסקו כרבי יוחנן. | ||
* עוד כתב הכתב סופר (יורה דעה כא ד"ה ומצאתי) שחשיבותה של הגרגרת, שניקובה הופך את הבהמה ל[[נבלה]] בוודאות, נובע מכך שהיא אחת מסימני הבהמה שהחיות תלויה בהם. קריטריון זה משותף גם לנקובת הושט – הסימן השני – וממילא אין לחלק ביניהן. | * עוד כתב הכתב סופר (יורה דעה כא ד"ה ומצאתי) שחשיבותה של הגרגרת, שניקובה הופך את הבהמה ל[[נבלה]] בוודאות, נובע מכך שהיא אחת מסימני הבהמה שהחיות תלויה בהם. קריטריון זה משותף גם לנקובת הושט – הסימן השני – וממילא אין לחלק ביניהן. | ||
====סברות היסוד של שיטה זו==== | ====סברות היסוד של שיטה זו==== | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
ניתן לדייק דין דומה בדברי ה'''משרת משה''' (איסורי ביאה י ד"ה הנה), האומר שלמאן דאמר שטרפה אינה חיה, הסימן בו נעשתה הטרפה אינו 'חי', ולכן יש לומר ששחיטה שלו לא תחשב שחיטה, כלומר, בדומה לבית הלוי, גם המשרת משה מסביר שהסימן הפגום לא נחשב בסטנדרט לשחיטה – כי הוא איננו נחשב בחיים. | ניתן לדייק דין דומה בדברי ה'''משרת משה''' (איסורי ביאה י ד"ה הנה), האומר שלמאן דאמר שטרפה אינה חיה, הסימן בו נעשתה הטרפה אינו 'חי', ולכן יש לומר ששחיטה שלו לא תחשב שחיטה, כלומר, בדומה לבית הלוי, גם המשרת משה מסביר שהסימן הפגום לא נחשב בסטנדרט לשחיטה – כי הוא איננו נחשב בחיים. | ||
הסברו של '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)] לכך שבהמות שושטן נוקב או שגרגרתן נפסקה מוגדרות כנבלות הוא ש"איתרע מקום שחיטה דידהו", מקום השחיטה שלהן נפגע, הסבר שעולה בקנה אחד עם הסבריו השונים של ''' | הסברו של '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)] לכך שבהמות שושטן נוקב או שגרגרתן נפסקה מוגדרות כנבלות הוא ש"איתרע מקום שחיטה דידהו", מקום השחיטה שלהן נפגע, הסבר שעולה בקנה אחד עם הסבריו השונים של '''בית הלוי'''. | ||
חקירה זו, המבררת האם נקב בושט מהווה חיסרון בבהמה או בשחיטה לשיטת מאן דאמר שנקובת הושט מוגדרת כנבלה, מופיעה באופן בהיר ומפורט בבדברי ''' | חקירה זו, המבררת האם נקב בושט מהווה חיסרון בבהמה או בשחיטה לשיטת מאן דאמר שנקובת הושט מוגדרת כנבלה, מופיעה באופן בהיר ומפורט בבדברי '''בית הלוי''' אך נחקרה גם ע"י אחרונים נוספים. חקירה זו מופיעה גם בדברי '''ערוך השלחן''' (יורה דעה כט ב), ב'''חזון נחום''' (א נה ב) וב'''אחיעזר''' (ב ח סוף ד"ה ולדינא). כמו כן, נראה שחקירה זו היא מנקודות המחלוקת בין ה'''חכם צבי''' (עח) לשואל בנושא זה. | ||
=====שיטת הגר"ח===== | =====שיטת הגר"ח===== | ||
ה'''גר"ח''' (חולין מב. ד"ה "אלו") מציע תירוץ אחר אך דומה. הוא מסביר שכדי לבצע מעשה שחיטה כשר יש לחתוך את רוב שני הסימנים. כיוון שהושט כבר נוקב וחלקו היה חתוך עוד לפני שנעשה מעשה השחיטה עצמו, בעת מעשה השחיטה עצמו הוא נפסק עוד לפני שהמעשה נעשה על רובו. כלומר, ושטה של הבהמה נפסק לפני שנעשה בו מעשה שחיטה שלם וכשר ועל כן הבהמה נחשבת ל[[נבלה|נבלה]], וכן כתב בעל שו"ת לבושי מרדכי (אורח חיים לח). וקשה על שיטתם מכמה צדדים: | ה'''גר"ח''' (חולין מב. ד"ה "אלו") מציע תירוץ אחר אך דומה. הוא מסביר שכדי לבצע מעשה שחיטה כשר יש לחתוך את רוב שני הסימנים. כיוון שהושט כבר נוקב וחלקו היה חתוך עוד לפני שנעשה מעשה השחיטה עצמו, בעת מעשה השחיטה עצמו הוא נפסק עוד לפני שהמעשה נעשה על רובו. כלומר, ושטה של הבהמה נפסק לפני שנעשה בו מעשה שחיטה שלם וכשר ועל כן הבהמה נחשבת ל[[נבלה|נבלה]], וכן כתב בעל שו"ת לבושי מרדכי (אורח חיים לח). וקשה על שיטתם מכמה צדדים: | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
===ביאור הסתירה=== | ===ביאור הסתירה=== | ||
נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הבהמה|בבהמה עצמה]] ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הסימנים|במעשה השחיטה]], יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד. <BR/> | נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הבהמה|בבהמה עצמה]] ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הסימנים|במעשה השחיטה]], יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד. <BR/> | ||
אמנם את שיטת רש"י ניתן לתרץ כך ולהגיד שהוא אכן הבין כהסברו השני של ''' | אמנם את שיטת רש"י ניתן לתרץ כך ולהגיד שהוא אכן הבין כהסברו השני של '''בית הלוי''', אך את שיטת ה'''שו"ע''' לא ניתן לתרץ כך, שהרי, כפי שנראה להלן, השו"ע לא חילק בנקובת הושט בין עוף לבהמה, וממילא לא ניתן לומר שהוא הולך ע"פ סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של '''בית הלוי''' [[#נקובת הושט בעוף|כדבעינן למימר לקמן]]. תירוץ אפשרי הוא להבין שגם על פי סברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''בית הלוי''', אפשר להבין שבמצב של נקב בושט, השחיטה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד כיוון שסוף סוף החלק בו נעשה הפגם בסימן כבר שחוט, מת במובן מסוים, וכיוון שכך משמעותם של פגמים בו יורדת והם יטריפו את הבהמה בלבד ולא יהפכוה ל[[נבלה|נבלה]].<BR/> | ||
למעשה, גם את שיטת '''רש"י''' לא ניתן לתרץ כך. שהרי אילו אכן היה מבין כסברתו הראשונה של ''' | למעשה, גם את שיטת '''רש"י''' לא ניתן לתרץ כך. שהרי אילו אכן היה מבין כסברתו הראשונה של '''בית הלוי''', אזי הבהמה הייתה [[טרפה]] בחייה ו[[נבלה]] רק לאחר מיתה. ברם, ה'''גר"א קלצקין''' (שו"ת אמרי שפר ג) מוכיח שרש"י סובר שנקובת הושט נחשבת ל[[נבלה]] כבר בחייה. הוכחתו נסמכת על ה'''גמרא''' בבכורות (ג. ד"ה נבילה), שם מסביר '''רש"י''' שבמקרה בו לגוי יש בעלות על חלק מוושטה של הבהמה, אזי הוא נקרא בעלים על כל דבר העושה את הבהמה נבלה. בנוסף, '''רש"י''' (בבא קמא עח: ד"ה המעכב) כותב את הביטוי 'נבלה מחיים' באופן מפורש. נמצא, אם כן, שלא ניתן לתרץ את שיטת '''רש"י''' בכך שהוא סובר כשיטתו השניה של '''בית הלוי''' וממילא נתרוץ אותו באותו אופן כמו את ה'''שו"ע''' לעיל. | ||
===הדעות החולקות=== | ===הדעות החולקות=== | ||
ה'''רמב"ם''' לא חילק בין המקרים ופסק שגם נקב הנעשה בשעת השחיטה יהפוך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]]. | ה'''רמב"ם''' לא חילק בין המקרים ופסק שגם נקב הנעשה בשעת השחיטה יהפוך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]]. | ||
==נקובת הושט בעוף== | ==נקובת הושט בעוף== | ||
'''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] פוסק בהדיא שאין לחלק בין בהמה לעוף, וכן נראה לומר בדעת ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)] שלא חילק.<BR/> | '''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] פוסק בהדיא שאין לחלק בין בהמה לעוף, וכן נראה לומר בדעת ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)] שלא חילק.<BR/> | ||
נראה שבעלי שיטה זו סברו כסברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של ''' | נראה שבעלי שיטה זו סברו כסברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''בית הלוי''', לפיה הבעיה בניקוב הושט היא היותו אחד מהסימנים שהפגימה בהם נחשבת יותר מאשר פגיעה בשאר האיברים. ניתן להסיק זאת כיוון שעל פי סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] נקובת הושט בעוף אינה [[נבלה|נבלה]] בהכרח, שהרי על פי סברה זו, אין הנקב בושט משנה את מעמדה של הבהמה כולה ופוסל אותה, כי אם רק פוסל את הסימן, מגרע את יכולתו של הושט להצטרף לשחיטה כשרה. פסילתו של סימן אחד תהיה משמעותית רק בבהמה שצריך שני סימנים בשביל להתירה. ברם, עוף ששחיטתו כשרה אף בסימן אחד ניתן לשחוט ולהתיר לאכילה בשחיטת הקנה בלבד, אף על פי שהושט נפסל. כך גם הסביר בעל '''שו"ת חלקת יעקב''' (לו ד"ה והנה עלה). | ||
===שיטת הרשב"א=== | ===שיטת הרשב"א=== | ||
אם כן, נמצא שהשאלה האם נקב הושט בעוף מגדיר אותו כ[[טרפה|טרפה]] או כ[[נבלה|נבלה]] תלויה בשאלה מדוע הבהמה נקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] מלכתחילה. ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9A/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%90 (תורת הבית ב א, כו.)] כותב שנקובת הושט נעשית ל[[נבלה|נבלה]] אך ורק לאחר מעשה השחיטה. כלומר, נקובת הושט אינה מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] בפני עצמה משעה שנוצר הנקב, אלא רק מעשה השחיטה הופך אותה לכזו. ממילא ברור ששיטת הרשב"א תואמת לסברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של ''' | אם כן, נמצא שהשאלה האם נקב הושט בעוף מגדיר אותו כ[[טרפה|טרפה]] או כ[[נבלה|נבלה]] תלויה בשאלה מדוע הבהמה נקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] מלכתחילה. ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9A/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%90 (תורת הבית ב א, כו.)] כותב שנקובת הושט נעשית ל[[נבלה|נבלה]] אך ורק לאחר מעשה השחיטה. כלומר, נקובת הושט אינה מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] בפני עצמה משעה שנוצר הנקב, אלא רק מעשה השחיטה הופך אותה לכזו. ממילא ברור ששיטת הרשב"א תואמת לסברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של '''בית הלוי''', שנקובת הושט הוי חיסרון בשחיטה, מכך נובע, על פי דברינו לעיל, שלשיטת ה'''רשב"א''' נקובת הושט בעוף תוגדר כ[[טרפה|טרפה]] בלבד. | ||
===שיטת האחיעזר=== | ===שיטת האחיעזר=== | ||
חרף דברינו ודברי החלקת יעקב לעיל, ה'''אחיעזר''' (ב ח) מוכיח שגם לשיטתו השנייה של ''' | חרף דברינו ודברי החלקת יעקב לעיל, ה'''אחיעזר''' (ב ח) מוכיח שגם לשיטתו השנייה של '''בית הלוי''' ניתן לטעון שנקובת הושט בעוף מוגדרת כ[[נבלה]]. הוא מביא תשובה של ה'''ברית אברהם''' (יורה דעה כד), ממנה עולה ששחיטת הקנה של עוף בזמן שושטו של העוף שמוט, מנותק ממקומו, לא מועילה כיוון שמלכתחילה גם בעוף ישנו צורך בשני הסימנים. בגלל ששחיטה בסימן שמוט פסולה, עוף זה לא היה ראוי כלל לשחיטה בשני סימניו. נמצא, אם כן, שגם נקובת הושט בעוף יכולה להיות [[נבלה]] גם למאן דאמר שהחיסרון בעוף מנוקב-ושט הוא בשחיטה ולא בעוף עצמו. | ||
==דין תורבץ הושט== | ==דין תורבץ הושט== | ||
תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=1&halocha=6&hilite= (שחיטה א ו)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=60 (יורה דעה כ ב)] ונחלקו חכמינו בדינו. ה'''שו"ע''' פסק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (לג ג)] שנקב בתורבץ הושט הופך אותה ל[[נבלה|נבלה]]. לעומתו, פסק ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=6&halocha=2&hilite= (שחיטה ו ב)] שניקוב תורבץ הושט הופך את הבהמה ל[[טרפה|טרפה]], כך פסק גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ה)] בשמו וכן ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=263 (קז ד"ה "הגרמה")]. | תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=1&halocha=6&hilite= (שחיטה א ו)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=60 (יורה דעה כ ב)] ונחלקו חכמינו בדינו. ה'''שו"ע''' פסק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (לג ג)] שנקב בתורבץ הושט הופך אותה ל[[נבלה|נבלה]]. לעומתו, פסק ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=6&halocha=2&hilite= (שחיטה ו ב)] שניקוב תורבץ הושט הופך את הבהמה ל[[טרפה|טרפה]], כך פסק גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ה)] בשמו וכן ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=263 (קז ד"ה "הגרמה")]. | ||