111
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מעשה שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פסיקת ההלכה
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
===פסיקת השולחן ערוך והאחרונים=== | ===פסיקת השולחן ערוך והאחרונים=== | ||
ה'''בית יוסף''' ([http://hebrewbooks.org/ | ה'''בית יוסף''' ([http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1335 אורח חיים סימן שיח]) כותב כי גם הרא"ש פוסק כמו הרי"ף והרמב"ם לחומרא, ולכן ב'''שו"ע''' ([http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1565 א]) הכריע כי "המבשל בשבת במזיד, אסור לו לעולם ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד, ובשוגג, אסור בו ביום גם לאחרים, ולערב מותר גם לו מיד (- כרבי יהודה)". | ||
לעומתו, ה'''גר"א''' ([http://hebrewbooks.org/ | לעומתו, ה'''גר"א''' ([http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1565 ד"ה המבשל בשבת]) טוען שהרא"ש לא מחמיר אלא רק סובר שצריך לומר כרבי יהודה לכלל הקהל משום עמי הארצות, אבל ההלכה היא כרבי מאיר שמקל ואם רב כלשהו רואה צורך שלא להחמיר הוא יכול לעמוד על עיקר ההלכה ולהקל. והוא מביא ראיה לכך מ'''משנה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23509&st=&pgnum=171&hilite= תרומות ב ג]) שכותבת לגבי מי שמטביל כלים בשבת, שאם זה היה בשוגג ישתמש בהם ובמזיד לא ישתמש בהם, ומי שמעשר ומבשל (לכאורה פעולה האסורה מדאורייתא) בשבת - שבשוגג יאכל ובמזיד לא יאכל, ומי שנוטע בשבת, בשוגג יקיים ובמזיד יעקור, אבל אם זה היה בשביעית - הרי שבין שוגג בין מזיד יעקור. ורואים ממנה בפירוש שהיא לפי דברי רבי מאיר, וזאת למרות שיש שנדחקו והסבירו אותה גם לפי רבי יהודה שאם עשו מלאכה דרבנן באיסור, רבי יהודה מודה לרבי מאיר שיכול ליהנות בשבת, וכל המחלוקת ביניהם היא רק במלאכות דאורייתא. | ||
לדעת ה'''משנ"ב''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=268&hilite= ז]) ההלכה היא כרבי יהודה, אבל בשעת הצורך ניתן להקל כרבי מאיר, אבל רוב בני ספרד לא מקבלים את הקולא הזו כי השולחן ערוך פוסק בפירוש כרבי יהודה, אך באיסור דרבנן ניתן להקל במקום הצורך כרבי מאיר על פי המשנה בתרומות, כי ה'''ביאור הלכה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=267= ד"ה המבשל בשבת]) מסביר שניתן להעמיד אותה גם כרבי יהודה ובאיסור דרבנן, וכך פסק גם ה'''ילקוט יוסף''' (שבת כרך ג' עמ' פב סעיף נד) שבאיסור דרבנן בשוגג ניתן להקל גם שלא במקום הצורך (למשל אם הוסיפו מים חמים לחמין – מותר גם לספרדים ליהנות ולאכול ממנו, אבל אם הוסיפו מים קרים מהברז – לספרדים אסור בכל מקרה ולאשכנזים יהיה מותר רק במקום הצורך [למשל אם זה האוכל החם היחיד שיש לאדם או אם יש לו אורחים]), אבל ה'''מנוחת אהבה''' (א כה ב) כותב שבמקום צורך גדול ניתן לסמוך על המתירים גם באיסור דאורייתא, כי גם לדעת האוסרים מדובר באיסור דרבנן, ואפשר שגם מרן יודה במקום צורך. | לדעת ה'''משנ"ב''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=268&hilite= ז]) ההלכה היא כרבי יהודה, אבל בשעת הצורך ניתן להקל כרבי מאיר, אבל רוב בני ספרד לא מקבלים את הקולא הזו כי השולחן ערוך פוסק בפירוש כרבי יהודה, אך באיסור דרבנן ניתן להקל במקום הצורך כרבי מאיר על פי המשנה בתרומות, כי ה'''ביאור הלכה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=267= ד"ה המבשל בשבת]) מסביר שניתן להעמיד אותה גם כרבי יהודה ובאיסור דרבנן, וכך פסק גם ה'''ילקוט יוסף''' (שבת כרך ג' עמ' פב סעיף נד) שבאיסור דרבנן בשוגג ניתן להקל גם שלא במקום הצורך (למשל אם הוסיפו מים חמים לחמין – מותר גם לספרדים ליהנות ולאכול ממנו, אבל אם הוסיפו מים קרים מהברז – לספרדים אסור בכל מקרה ולאשכנזים יהיה מותר רק במקום הצורך [למשל אם זה האוכל החם היחיד שיש לאדם או אם יש לו אורחים]), אבל ה'''מנוחת אהבה''' (א כה ב) כותב שבמקום צורך גדול ניתן לסמוך על המתירים גם באיסור דאורייתא, כי גם לדעת האוסרים מדובר באיסור דרבנן, ואפשר שגם מרן יודה במקום צורך. | ||
===גדר שוגג ומזיד=== | ===גדר שוגג ומזיד=== | ||
יש לבדוק מהי ההגדרה המדויקת של השוגג והמזיד באיסורי השבת. בעל '''שולחן ערוך הרב''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25073&st=&pgnum=541&hilite= שיח ב]) כתב לגבי הגדרת הדין של שוגג ומזיד שמי ששאל רב שלא בקי בהלכות והרב טעה והשואל עשה ע"פ הוראתו, אינו נחשב כמי ששאל רב בפועל, ולא יכול להיתלות ברב זה לגבי עשיית המעשים שפסק לו ויהיה כאנוס, אלא נחשב כשוגג, וכן פסק גם ב'''פת"ש''' (יו"ד צט ה) בשם ה'''צמח צדק''', וב'''ילקוט יוסף''' (עמוד יז סעיף ג) , ומוסיף כי אם שאל רב שידוע כי הוא אינו בקי בדינים וכללים אלו, והרב טעה והשואל עשה על פיו – הוא נחשב אף כמזיד לגבי דין מעשה שבת. | יש לבדוק מהי ההגדרה המדויקת של השוגג והמזיד באיסורי השבת. בעל '''שולחן ערוך הרב''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25073&st=&pgnum=541&hilite= שיח ב]) כתב לגבי הגדרת הדין של שוגג ומזיד שמי ששאל רב שלא בקי בהלכות והרב טעה והשואל עשה ע"פ הוראתו, אינו נחשב כמי ששאל רב בפועל, ולא יכול להיתלות ברב זה לגבי עשיית המעשים שפסק לו ויהיה כאנוס, אלא נחשב כשוגג, וכן פסק גם ב'''פת"ש''' ([http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x4282 יו"ד צט ה]) בשם ה'''צמח צדק''', וב'''ילקוט יוסף''' (עמוד יז סעיף ג) , ומוסיף כי אם שאל רב שידוע כי הוא אינו בקי בדינים וכללים אלו, והרב טעה והשואל עשה על פיו – הוא נחשב אף כמזיד לגבי דין מעשה שבת. | ||
===מעשה שבת במחלוקת הפוסקים=== | ===מעשה שבת במחלוקת הפוסקים=== | ||
כתב ה'''פרי מגדים''' ([http://hebrewbooks.org/ | כתב ה'''פרי מגדים''' ([http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1689 אשל אברהם י]) כי אדם שעשה (ואפילו אם לא שאל רב אלא עשה אותו במזיד) מעשה שנתון במחלוקת הפוסקים אם מותר לעשות אותו לכתחילה או אסור לעשותו – מותר יהיה לו ליהנות ממה שעשה ואפילו בשבת עצמה, כי כל האיסור של מעשה שבת הוא מדרבנן ומקלים בו, וכן נפסק להלכה ע"י רוב ככל האחרונים, ובכללם ה'''משנ"ב''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=267= ב]), '''כף החיים''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14421&st=&pgnum=319 ה]) '''ילקוט יוסף''' (עמ' עו סעיף מד) '''מנוחת אהבה''' (יג) ו'''פניני הלכה''' (שבת א טז ט). | ||
=בכדי שיעשו= | =בכדי שיעשו= | ||