111
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מעשה שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הנאה ממעשה שבת כשלא נעשה איסור בגוף הדבר
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
אבל אם הובא אוכל לשמחה בבית הכנסת על ידי משפחה שלא יודעים את כל ההלכות, והביאו את הכיבוד ברכב לבית הכנסת, האם מותר יהיה לאכול מאותו הכיבוד? | אבל אם הובא אוכל לשמחה בבית הכנסת על ידי משפחה שלא יודעים את כל ההלכות, והביאו את הכיבוד ברכב לבית הכנסת, האם מותר יהיה לאכול מאותו הכיבוד? | ||
ה'''רשב"א''' (חידושים שבת קל ב, ד"ה ומורי) וה'''ריטב"א''' (חידושים עירובין מא ב, ד"ה אמר רב פפא) מביאים את '''רבנו יונה''' וסוברים שאין דין מעשה שבת אם לא נעשה שינוי בגוף הדבר עצמו, כמו אפייה בישול ועשיית כלי, אבל ה'''תוספות''' (עירובין שם ד"ה לא הפסידו את מקומן) סוברים כי אם חילול השבת נעשה על ידי איסור דאורייתא כלשהו אסור יהיה ליהנות מאותו המאכל למרות שכלל לא נעשה שינוי כלשהו במאכל. | ה'''רשב"א''' (חידושים שבת קל ב, ד"ה ומורי) וה'''ריטב"א''' (חידושים עירובין מא ב, ד"ה אמר רב פפא) מביאים את '''רבנו יונה''' וסוברים שאין דין מעשה שבת אם לא נעשה שינוי בגוף הדבר עצמו, כמו אפייה בישול ועשיית כלי, אבל ה'''תוספות''' ([http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=41b&format=pdf עירובין שם ד"ה לא הפסידו את מקומן]) סוברים כי אם חילול השבת נעשה על ידי איסור דאורייתא כלשהו אסור יהיה ליהנות מאותו המאכל למרות שכלל לא נעשה שינוי כלשהו במאכל. | ||
להלכה, כותב ה'''רמב"ם''' (שבת ו כד) לגבי פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו – שבשוגג יאכלו בשבת שהרי לא נעשה בגופן מעשה ולא נשתנו, ובמזיד לא יאכלו עד מוצאי שבת, ואילו ה'''ראב"ד''' משיג עליו וכותב שמדובר דווקא שהפירות לא חזרו למקומם, אבל אם חזרו (ואפילו במזיד) ניתן לאוכלם, וכן פוסק גם ה'''שו"ע''' (אורח חיים תה ט) לגבי פירות שהוצאו מחוץ לתחום והחזירום בחזרה למקומם – שהם מותרים בהנאה ובאכילה וגם בשבת למרות שהוחזרו במזיד (והוא מחלק בין שבת ויו"ט אם הוציאו בשוגג או במזיד אם לא החזירו אותם אלא נשארו מחוץ לתחום). | להלכה, כותב ה'''רמב"ם''' ([http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&rtype=%u05E6%u05D5%u05E8%u05EA%20%u05D4%u05D3%u05E3&hilchos=12&perek=6&halocha=23 שבת ו כד]) לגבי פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו – שבשוגג יאכלו בשבת שהרי לא נעשה בגופן מעשה ולא נשתנו, ובמזיד לא יאכלו עד מוצאי שבת, ואילו ה'''ראב"ד''' משיג עליו וכותב שמדובר דווקא שהפירות לא חזרו למקומם, אבל אם חזרו (ואפילו במזיד) ניתן לאוכלם, וכן פוסק גם ה'''שו"ע''' ([http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2128 אורח חיים תה ט]) לגבי פירות שהוצאו מחוץ לתחום והחזירום בחזרה למקומם – שהם מותרים בהנאה ובאכילה וגם בשבת למרות שהוחזרו במזיד (והוא מחלק בין שבת ויו"ט אם הוציאו בשוגג או במזיד אם לא החזירו אותם אלא נשארו מחוץ לתחום). | ||
לפי הרשב"א והריטב"א ניתן להסביר שמותר ליהנות כי לא נעשה שינוי בגוף הפרי, אבל במקום שלא החזירו מחמירים עליו כי יש חומרא מיוחדת על הוצאה חוץ לתחום, ותוס' יוכלו לומר שמדובר כאן בתחומין דרבנן ועל כך לא גזרו, ולכן במקרה שחזרו - הפירות מותרים, וה'''ביאור הלכה''' (תה ט ד"ה מ"ט אנוסים) מוסיף תירוץ בשם הרמב"ן שאין כאן שום הנאה ממעשה השבת כי החזיר את הפירות למקומם הראשון ולא נהנה כלל ממעשה העבירה. | לפי הרשב"א והריטב"א ניתן להסביר שמותר ליהנות כי לא נעשה שינוי בגוף הפרי, אבל במקום שלא החזירו מחמירים עליו כי יש חומרא מיוחדת על הוצאה חוץ לתחום, ותוס' יוכלו לומר שמדובר כאן בתחומין דרבנן ועל כך לא גזרו, ולכן במקרה שחזרו - הפירות מותרים, וה'''ביאור הלכה''' (תה ט ד"ה מ"ט אנוסים) מוסיף תירוץ בשם הרמב"ן שאין כאן שום הנאה ממעשה השבת כי החזיר את הפירות למקומם הראשון ולא נהנה כלל ממעשה העבירה. | ||