הבדלים בין גרסאות בדף "מעשה שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 104 בתים ,  10:20, 8 ביוני 2016
שורה 126: שורה 126:


===פסיקת השו"ע===
===פסיקת השו"ע===
פוסק ה'''שו"ע''' (יורה דעה קמב טו) לגבי עבודה זרה שאסור לשמוע כלי שיר של עבודה זרה או להסתכל בנוי של עבודה זרה, בגלל שהוא נהנה בראייה. וה'''רמ"א''' מוסיף  שבדבר שאינו מתכוון - מותר.  וכותב שם ה'''ש"ך''' (לד) שהמקור לכך הוא סוגייתנו אשר בה נפסק שאם יכול האדם ללכת דרך מקום אחר ולא הולך, אבל לא מתכוון ליהנות מאותו דבר האיסור – מותר במצב בו יכול לאטום אוזניו ולעצום עיניו ולסתום נחיריו על מנת שלא ייהנה מן הקול והמראה והריח.
פוסק ה'''שו"ע''' ([http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5072 יורה דעה קמב טו]) לגבי עבודה זרה שאסור לשמוע כלי שיר של עבודה זרה או להסתכל בנוי של עבודה זרה, בגלל שהוא נהנה בראייה. וה'''רמ"א''' מוסיף  שבדבר שאינו מתכוון - מותר.  וכותב שם ה'''ש"ך''' ([http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5072 לד]) שהמקור לכך הוא סוגייתנו אשר בה נפסק שאם יכול האדם ללכת דרך מקום אחר ולא הולך, אבל לא מתכוון ליהנות מאותו דבר האיסור – מותר במצב בו יכול לאטום אוזניו ולעצום עיניו ולסתום נחיריו על מנת שלא ייהנה מן הקול והמראה והריח.
ואפשר לדייק מלשונו של הש"ך שהוא סובר כי לא צריך בפועל לעצום את עיניו, אלא ניתן להסתפק בכך ש'''יכול''' לעצום אותן, ואם היה עוצם לא היה נהנה משירי הע"ז, ואז ניתן יהיה להתיר לו לעבור שם למרות שאינו עוצם אותן בפועל.  אבל לכאורה ניתן להקשות גם על הש"ך השאלה על תוספות שאם לא עוצם את העיניים הרי הוא מגיע למצב של פסיק רישיה?
ואפשר לדייק מלשונו של הש"ך שהוא סובר כי לא צריך בפועל לעצום את עיניו, אלא ניתן להסתפק בכך ש'''יכול''' לעצום אותן, ואם היה עוצם לא היה נהנה משירי הע"ז, ואז ניתן יהיה להתיר לו לעבור שם למרות שאינו עוצם אותן בפועל.  אבל לכאורה ניתן להקשות גם על הש"ך השאלה על תוספות שאם לא עוצם את העיניים הרי הוא מגיע למצב של פסיק רישיה?


111

עריכות

תפריט ניווט