171
עריכות
שורה 28: | שורה 28: | ||
אך ה'''תוספות''' ([http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=19&daf=51b&format=pdf גיטין נא ב ד"ה אין]) דחו פירוש זה, והוכיחו כי גם במקום בו התובע לא היטיב לנתבע מעולם, כבפיקדון, חייב מודה במקצת שבועה, כגון אם המפקיד טוען שהפקיד שתי פרות והנפקד טוען שקיבל רק פרה אחת, על הנפקד להישבע, אף שהמפקיד לא עשה לו כל טובה, ולפי רש"י היה צריך להיות פטור במיגו שיכול היה לכפור הכל, ולא הווי מיגו דהעזה כי לא עשה לא המפקיד כל טובה. ופירושו ה'''תוספות''' בשם '''ריב"א''' שהעזת פנים היא כשבעל הדין מכיר בשקרו, ויודע בברי אם דבריו אמת אם לאו. | אך ה'''תוספות''' ([http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=19&daf=51b&format=pdf גיטין נא ב ד"ה אין]) דחו פירוש זה, והוכיחו כי גם במקום בו התובע לא היטיב לנתבע מעולם, כבפיקדון, חייב מודה במקצת שבועה, כגון אם המפקיד טוען שהפקיד שתי פרות והנפקד טוען שקיבל רק פרה אחת, על הנפקד להישבע, אף שהמפקיד לא עשה לו כל טובה, ולפי רש"י היה צריך להיות פטור במיגו שיכול היה לכפור הכל, ולא הווי מיגו דהעזה כי לא עשה לא המפקיד כל טובה. ופירושו ה'''תוספות''' בשם '''ריב"א''' שהעזת פנים היא כשבעל הדין מכיר בשקרו, ויודע בברי אם דבריו אמת אם לאו. | ||
ונראה לתרץ את רש"י, שרש"י לשיטתו ([http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=107&format=pdf ב"ק קז א ד"ה מעיז]) שבפיקדון גם כופר הכל חייב שבועה, וממילא אין למודה במקצת בפיקדון מיגו שיכול היה לכפור הכל. | |||
==מקור הדין== | ==מקור הדין== |
עריכות