171
עריכות
שורה 24: | שורה 24: | ||
==גדר 'העזת פנים'== | ==גדר 'העזת פנים'== | ||
'''רש"י''' ([http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=107&format=pdf ב"ק קז א ד"ה כדרבה]) | '''רש"י''' ([http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=107&format=pdf ב"ק קז א ד"ה כדרבה]) כי פירוש הכלל 'אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו' הוא שאדם לא כופר ומכחיש תביעתו של מי שעשה לו טובה והלווהו מעות. | ||
אך ה'''תוספות''' ([http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=19&daf=51b&format=pdf גיטין נא ב ד"ה אין]) דחו פירוש זה, והוכיחו כי גם במקום בו התובע לא היטיב לנתבע מעולם, כבפיקדון, חייב מודה במקצת שבועה, כגון אם המפקיד טוען שהפקיד שתי פרות והנפקד טוען שקיבל רק פרה אחת, על הנפקד להישבע, אף שהמפקיד לא עשה לו כל טובה, ולפי רש"י היה צריך להיות פטור במיגו שיכול היה לכפור הכל, ולא הווי מיגו דהעזה כי לא עשה לא המפקיד כל טובה. ופירושו ה'''תוספות''' בשם '''ריב"א''' שהעזת פנים היא כשבעל הדין מכיר בשקרו, ויודע בברי אם דבריו אמת אם לאו. | אך ה'''תוספות''' ([http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=19&daf=51b&format=pdf גיטין נא ב ד"ה אין]) דחו פירוש זה, והוכיחו כי גם במקום בו התובע לא היטיב לנתבע מעולם, כבפיקדון, חייב מודה במקצת שבועה, כגון אם המפקיד טוען שהפקיד שתי פרות והנפקד טוען שקיבל רק פרה אחת, על הנפקד להישבע, אף שהמפקיד לא עשה לו כל טובה, ולפי רש"י היה צריך להיות פטור במיגו שיכול היה לכפור הכל, ולא הווי מיגו דהעזה כי לא עשה לא המפקיד כל טובה. ופירושו ה'''תוספות''' בשם '''ריב"א''' שהעזת פנים היא כשבעל הדין מכיר בשקרו, ויודע בברי אם דבריו אמת אם לאו. |
עריכות