הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"

ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=13&hilchos=75&hilite= (שאלה א א)] מביא להלכה את דין "מתה מחמת מלאכה", אלא שהרמב"ם מגדיר דין זה באופן אחר. בעוד שבגמרא הפטור קיים כאשר הבהמה מתה '''מחמת''' מלאכה, הרמב"ם מדגיש שהפטור הוא כאשר הבהמה מתה '''בשעת''' מלאכתה.<br/>

הראשונים תמהים מאד על דברי הרמב"ם: מה ראה הרמב"ם לשנות מדברי הגמרא שתלתה את הפטור בכך שהנזק אירע מחמת מלאכה? ועוד שלא מובן כלל מה הסברה שהפטור יהיה רק על נזק שבשעת מלאכה ממש? אפילו גדול מפרשי הרמב"ם - ה'''מגיד משנה''', לא מצא יישוב לדברי הרמב"ם, ומחמת קושייה זו הכריע המגיד משנה כדעת ה'''רמב"ן''' וה'''רשב"א''' ושאר הראשונים החולקים על הרמב"ם, וכן פסק ה'''שולחן ערוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9733&st=&pgnum=333 (שמ א)].<br/>

בשורות הבאות נציג את שתי הדרכים המרכזיות בביאור שיטת הרמב"ם. ההבדל העקרוני בין שתי הדרכים הוא - האם מבחינה עקרונית הרמב"ם מסכים לדברי שאר הראשונים, אלא שהרמב"ם הוסיף גדר נוסף, או שמא הרמב"ם הבין באופן שונה את דין "מתה מחמת מלאכה", ולשיטתו הגדרת הדין שונה לחלוטין מהגדרתם של הראשונים.

===הסבר הריב"ש===

===הסבר נוסף===

חלק מהאחרונים מחדשים שלפי הרמב"ם דין "מתה מחמת מלאכה" מיוסד על סברה שונה מאשר שאר הראשונים: הרמב"ם סבור שבתוך הגדרת השואל - "כל הנאה שלו", טמון שהשואל מקבל את כל הנאת החפץ מהבעלים, לכן לא ניתן לחייב את השואל על נזקים שאירעו בשעת המלאכה כיון שחיוב זה פוגם בגדר השואל כאדם שכל הנאת החפץ שלו; אך כאשר אירע נזק לאחר המלאכה, אין בחיוב בתשלומים כל פגם בהנאת השואל מהחפץ, שהרי השימוש בחפץ ניתן לו באופן מושלם אלא שחל עליו חיוב תשלומים על נזק שאירע לאחר מכן. בכיוון זה הולכים האחרונים הבאים: '''אבן האזל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35646&st=&pgnum=40 (שאלה א א)], '''חידושי ר' מאיר שמחה''' (צו ב), '''דרכי דוד''' (צו ב),  ''' הרב אהרן ליכטנשטיין''' בשיעוריו (ב"מ עמודים 153-154), '''הרב אשר וויס''' (מנחת אשר ב קיח). יש להעיר שבדברי האחרונים קיימים מספר סגנונות בביאור סברת הרמב"ם ובמסגרת זו לא נוכל להיכנס להבדלים שביניהם, להרחבה בעניין זה ניתן לעיין במאמרים המופיעים בסוף דף זה. <br/>

גם לאחר הסברי המפרשים בדעת הרמב"ם, נותרו דברי הרמב"ם מחודשים וקשים, ועדיין הקושי הגדול במקומו עומד - כיצד הרמב"ם חרג בצורה משמעותית כל כך מדברי הגמרא, ומהו מקור דברי הרמב"ם לכך? וצריך עיון.