9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מחתה באפרה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (←שווים בחשיבותם) |
|||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
ה'''רמב"ן''' (ד"ה בגלילא) הביא פירוש נוסף בשם '''רבנו חננאל''' שהוא כדרכו של רש"י שהפתילה היא חשובה ולכן אסור הנר בטלטול, אך לא מטעם שכתב רש"י לפי שאין מצוי להם פשתן, אלא מפני שדרכן היה להדליק בשברי פתילות. ונתן הרמב"ן טעם לדבריו, שלפי שפשתנם יפה הוא, לא היה עושה פחם. גם לפי דרך זו יוצא שכל שהאיסור חשוב הוא, לא בטל ביחס לכלי. לפירוש זה הסכים ה'''ר"ן''' בחידושיו (סוד"ה ומיהו קשיא) וה'''רא"ה''' בשיטה לר"ן וה'''ריטב"א'''. | ה'''רמב"ן''' (ד"ה בגלילא) הביא פירוש נוסף בשם '''רבנו חננאל''' שהוא כדרכו של רש"י שהפתילה היא חשובה ולכן אסור הנר בטלטול, אך לא מטעם שכתב רש"י לפי שאין מצוי להם פשתן, אלא מפני שדרכן היה להדליק בשברי פתילות. ונתן הרמב"ן טעם לדבריו, שלפי שפשתנם יפה הוא, לא היה עושה פחם. גם לפי דרך זו יוצא שכל שהאיסור חשוב הוא, לא בטל ביחס לכלי. לפירוש זה הסכים ה'''ר"ן''' בחידושיו (סוד"ה ומיהו קשיא) וה'''רא"ה''' בשיטה לר"ן וה'''ריטב"א'''. | ||
<BR/>אמנם הריטב"א שם שאם השמן היה חשוב בגליל לא היה הנר בטל לפתילות אלא לשמן, ומותר היה לטלטלו. ובגליל אסור היה רק מפני שגם השמן היה אצלם בריבוי ואינו חשוב, כלומר בעינן תרתי לאיסור. | <BR/>אמנם הריטב"א שם שאם השמן היה חשוב בגליל לא היה הנר בטל לפתילות אלא לשמן, ומותר היה לטלטלו. ובגליל אסור היה רק מפני שגם השמן היה אצלם בריבוי ואינו חשוב, כלומר בעינן תרתי לאיסור, שהאסור יהיה חשוב ושהמותר יהיה לא חשוב. | ||
==שיטת ההלכה== | ==שיטת ההלכה== | ||
| שורה 93: | שורה 93: | ||
<BR/>ב'''תוספות''' (ד"ה בגלילא) שממנו דייק הבית יוסף שאם השמן אינו חשוב אסור, משמע שגם הפתילות היו אצלם לא חשובות ואפילו הכי אסור. כלומר אם גם האיסור וגם ההיתר אינם חשובים, אסור לטלטל את הבסיס, ורק דומיא דכלכלה או מחתה עם אפר ושברי עצים שההיתר חשוב יותר מן האיסור שרי, וכן דייק הרב '''נשמת אדם''' (סז ב). | <BR/>ב'''תוספות''' (ד"ה בגלילא) שממנו דייק הבית יוסף שאם השמן אינו חשוב אסור, משמע שגם הפתילות היו אצלם לא חשובות ואפילו הכי אסור. כלומר אם גם האיסור וגם ההיתר אינם חשובים, אסור לטלטל את הבסיס, ורק דומיא דכלכלה או מחתה עם אפר ושברי עצים שההיתר חשוב יותר מן האיסור שרי, וכן דייק הרב '''נשמת אדם''' (סז ב). | ||
<BR/>וכן כתבו לדינא בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=120 (יח)] וב'''בית מאיר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7785&st=&pgnum=27&hilite= (ח)], וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (לג). <BR/> | <BR/>וכן כתבו לדינא בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=120 (יח)] וב'''בית מאיר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7785&st=&pgnum=27&hilite= (ח)], וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (לג). <BR/> | ||
וב'''בית מאיר''' שם נתן טעם לדבר שכל שהאיסור חשוב, לא בטל הוא ואסור לטלטלו. ומשמע מזה דהיכא ששניהם אינם חשובים שרי, אמנם בסוף דבריו שם הוכיח דלבית יוסף אף אם שניהם אינם שווים אסור, וכן כתב להדיא בנשמת אדם שם, וכן הכריע ב'''שער הציון''' (ל). | וב'''בית מאיר''' שם נתן טעם לדבר שכל שהאיסור חשוב, לא בטל הוא ואסור לטלטלו. ומשמע מזה דהיכא ששניהם אינם חשובים שרי, אמנם בסוף דבריו שם הוכיח דלבית יוסף אף אם שניהם אינם שווים אסור, וכן כתב להדיא בנשמת אדם שם, וכן הכריע ב'''שער הציון''' (ל). והרב '''קצות השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7723&st=&pgnum=66 (קיב {כא})] הביא לזה ראיה מבית רבי שהיו עשירים ולא חשיב להם שיורי הלבונה, ופשיטא שאף האפר לא חשוב היה להם ואפילו הכי אסור לפי ששניהם שווים. | ||
<BR/>אמנם ראה ב'''חידושי הר"ן''' (מז א ד"ה לי) והערות המהדיר (הוצאת מוסד הרב קוק הערה 493) שיש משמעות בדבריו שאף בשניהם שווים מותר לטלטל, וכן היא גם משמעות ה'''ריטב"א''' (ד"ה בגלילא) שכתב שלבד מה שהפתילות היו חשובות אצל בני הגליל, השמן לא היה חשוב אצלם ולכך אסור, ומשמע שאם היה גם השמן חשוב היו מותרים לטלטל. | |||
====חשוב לכל העולם ולדידיה אינו חשוב או איפכא==== | ====חשוב לכל העולם ולדידיה אינו חשוב או איפכא==== | ||
כתב ה'''מגן אברהם''' (ט) שענין החשיבות הולך לפי האדם עצמו ולא לפי רוב העולם, שאם לדידיה האיסור אינו חשוב מותר לו לטלטל אף שלשאר העולם הוא חשוב, והוא הדין איפכא לאיסורא. והביא לזה ראיה מהגמרא דידן שאומרת שלבית רבי אסור היה לטלטל מחתה עם אפר האסור, אף שהיה בו שיורי לבונה, לפי שלדידם אין בשיורי לבונה חשיבות מחמת עשרם. וכן מתבאר גם בסוף הגמרא לגבי בני הגליל שלדידהו הוי הנר עם שיורי שמן ופתילות אסור בטלטול, אף שלשאר העולם שרי. | |||
<BR/>דברי המג"א מוסכמים על כל הפוסקים, וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (לג). | |||
===אם צריך לנער=== | ===אם צריך לנער=== | ||
כתב ה'''רא"ש''' בתשובה (כב ח) שמה שהתירו לטלטל הכנונא עם האפר והעצים שבה, הוא מפני שאי אפשר ליטול האפר לבדו אפילו אם ישליכו מן המחתה, אבל במקום שיכול לנער את ההיתר וליטלו, חייב לעשות כן ולא יטלטל את הבסיס לדבר האסור והמותר. וכן אם צריך לכלי עצמו, ינער את שניהם ויטול את הכלי. אך אם צריך למקומו של כלי, הרי שאינו יכול לנערם במקום לפי שצריך לו, ובזה שרי ליטול הכלי על האיסור והיתר שבו. והביא הרא"ש ראיה לדבריו מן הגמרא בשבת דף קמב., לגבי כלכלה מלאה פירות ואבן בתוכה, שמוכח בגמרא שם שאם יכול לנער הפירות או האבן וליטול את הכלכלה בלא האבן, חייב לעשות כן, ורק במקום שאי אפשר להשליך את האיסור מן הבסיס התירו לטלטלו. | |||
<BR/>ה'''בית יוסף''' (שי) הביא דברי הרא"ש אלו, ואף םסקם להלכה ב'''שלחן ערוך''' (ח). אמנם ה'''בית חדש''' (ג) למד מדברי הטור מדהשמיט דברי הרא"ש הללו שאינו סובר כן, ושאני הכא מאבן ופירות, שדווקא שם הצריכוהו לנער מפני שלא יפסדו הפירות בניעורם, אבל הכא אם ינער האפר והעצים שוב לא יוכל להשתמש בהם ושרי לטלטלם בלא ניעור. | |||
<BR/>למעשה אין מחלוקת והכל לפני הענין, שאם יש הפסד אין צריך לנער ואם אין הפסד מנערן. וכן הסכימו לדינא ה'''מגן אברהם''' (יא) וה'''משנה ברורה''' (לו). | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||