הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מת בשבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,029 בתים ,  16:19, 28 ביולי 2016
אין תקציר עריכה
שורה 51: שורה 51:
<BR/>ומה שהתירו במת על ידי כיכר או תינוק, כתב '''רש"י''' (קמב ב ד"ה אלא למת) שהוא משום כבוד הבריות, וה'''רמב"ם''' (שבת כו כא) כתב שהוא משום שאדם בהול על מתו.
<BR/>ומה שהתירו במת על ידי כיכר או תינוק, כתב '''רש"י''' (קמב ב ד"ה אלא למת) שהוא משום כבוד הבריות, וה'''רמב"ם''' (שבת כו כא) כתב שהוא משום שאדם בהול על מתו.
   
   
===אם מותר על ידי דבר אחר===
===אם מותר לטלטל המת על ידי דבר אחר ואם כסותו הלבוש בה חשובה ככיכר או תינוק===
כתב ה'''ריטב"א''' (מג ב ד"ה איתמר) שכיכר או תינוק לאו דווקא, אלא כל כלי אחר שהוא בר טלטול, וכן הוא ב'''מיוחס לר"ן''' (מג ב ד"ה היכא). גם ה'''רמב"ן''' בתורת האדם (שער המיחוש עמ' נט) כתב שמותר לטלטל את המת על ידי אחד הבגדים שהוא לבוש, וכן הוא ב'''פסקי ר' מנדיל קלויזנר''' וב'''מרדכי''' (שבת ג שיב) בשם '''רבנו אביגדור כ"ץ''' (שבת מג ב ד"ה פירש).
כתב ה'''ריטב"א''' (מג ב ד"ה איתמר) שכיכר או תינוק לאו דווקא, אלא כל כלי אחר שהוא בר טלטול, וכן הוא ב'''מיוחס לר"ן''' (מג ב ד"ה היכא). גם ה'''רמב"ן''' בתורת האדם (שער המיחוש עמ' נט) כתב שמותר לטלטל את המת על ידי אחד הבגדים שהוא לבוש, וכן הוא ב'''פסקי ר' מנדיל קלויזנר''' וב'''מרדכי''' (שבת ג שיב) בשם '''רבנו אביגדור כ"ץ''' (שבת מג ב ד"ה פירש).


שורה 58: שורה 58:


ב'''בית יוסף''' (שיא ד"ה כתב המרדכי) הביא דברי ר' אביגדור שהתיר לטלטל מת הלבוש בכסותו גם בלא כיכר או תינוק, וכתב על זה דאין נראה כן מדברי רש"י והפוסקים, וגם כתב לחלק בין בגד שמניח על המת לבין בגד שלבוש בו, שכאשר הוא לבוש בבגד יש לומר דבטל הבגד למת ואסור לטלטלו.
ב'''בית יוסף''' (שיא ד"ה כתב המרדכי) הביא דברי ר' אביגדור שהתיר לטלטל מת הלבוש בכסותו גם בלא כיכר או תינוק, וכתב על זה דאין נראה כן מדברי רש"י והפוסקים, וגם כתב לחלק בין בגד שמניח על המת לבין בגד שלבוש בו, שכאשר הוא לבוש בבגד יש לומר דבטל הבגד למת ואסור לטלטלו.
<BR/>וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב בדרך 'יש מי שאומר' שמותר לתת אחד מכליו של מת עליו וחשיב ככיכר או תינוק. מסתימת דבריו משמע שאינו מתיר אלא להניח בגד, אבל בגד שלבוש בו המת אינו מתיר לטלטלו עמו.
<BR/>וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב בדרך 'יש מי שאומר' שמותר לתת אחד מכליו של מת עליו וחשיב ככיכר או תינוק. והמשך דבריו (ד) הביא בשם יש מי שאומר את דעת ר' אביגדור שדווקא במת ערום הצריכו כיכר או תינוק, אבל אם הוא לבוש בכסותו אין צריך.
<BR/>ב'''מגן אברהם''' (טז) דחה דברי הב"י לחלק בין כסות שלבוש בה לבין כסות המונחת עליו, וכתב שדווקא תכריכין שאינו עתיד לפשטן הם בטלים למת אבל כסותו שעתידים לפשטה ממנו אינה בטלה וחשיב ככיכר או תינוק. אבל ב'''באור הלכה''' (ד"ה יש מיש אומר אלא) דחה דברי המג"א והוכיח שגם כסות בטלה היא אצל המת, דאטו הגמרא במת עריטלאי עסקינן, וגם ק"ו הוא, אם מיטה שודאי עתיד הוא לרדת ממנה כל זמן ששוכב בה בטלה היא אליו ואי אפשר לטלטלו אגבה, כל שכן בגדיו שבטלים הם אצלו כיון שצריך הוא להן עתה, ואינם חשובים ככיכר או תינוק.


כתב ה'''מגן אברהם''' (טו) שלאו דווקא בגד אלא הוא הדין לשאר כלי היתר שיכול להניח על המת ולטלטלו, וכן הסכימו הפוסקים.  
כתב ה'''מגן אברהם''' (טו) שלאו דווקא בגד אלא הוא הדין לשאר כלי היתר שיכול להניח על המת ולטלטלו, וכן הסכימו הפוסקים.  

תפריט ניווט