9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתעסק"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע== | ==מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע== | ||
ה'''משנה''' (כריתות ד ב) מביאה מחלוקת תנאים לגבי אדם שעשה עבירה שחייבים עליה חטאת, אלא שאינו יודע באיזו עבירה חטא, כגון שבא על הערוה ואינו יודע אם היתה זו אחותו או אשתו נידה, או שאכל מאכל אסור ואינו יודע אם היה זה חלב או נותר | ה'''משנה''' (כריתות ד ב) מביאה מחלוקת תנאים לגבי אדם שעשה עבירה שחייבים עליה חטאת, אלא שאינו יודע באיזו עבירה חטא, כגון שבא על הערוה ואינו יודע אם היתה זו אחותו או אשתו נידה, או שאכל מאכל אסור ואינו יודע אם היה זה חלב או נותר. לדעת ר' אליעזר חייב בקרבן חטאת שהרי ממאי נפשך עבר עבירה שחייבים עליה חטאת, לעומת זאת דעת ר' יהושע שפטור מן החטאת עד שיידע איזו עבירה עשה, שכן לומד הוא מן הפסוק "אשר חטא בה" (ויקרא ד כג) עד שיוודע לו במה חטא. כן מתבאר גם ב'''ברייתא''' המובאת בגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=35&daf=19&format=pdf (כריתות יט א)]. | ||
<BR/>עוד ממשיכה הגמרא לומר שר' אליעזר לומד שהפסוק "אשר חטא בה" בא למעט 'מתעסק' מחיוב חטאת, כלומר אדם שעשה עבירה תוך כדי התעסקות בדבר אחר ולא על מנת לעשות את פעולת האיסור, פטור מקרבן. להלן מביאה הגמרא מחלוקת בין אביי לרבא בגדר מתעסק הפטור מן הקרבן. | <BR/>עוד ממשיכה הגמרא לומר שר' אליעזר לומד שהפסוק "אשר חטא בה" בא למעט 'מתעסק' מחיוב חטאת, כלומר אדם שעשה עבירה תוך כדי התעסקות בדבר אחר ולא על מנת לעשות את פעולת האיסור, פטור מקרבן. | ||
<BR/>להלן מביאה הגמרא מחלוקת בין אביי לרבא בגדר מתעסק הפטור מן הקרבן. | |||
===מימרא דשמואל=== | ===מימרא דשמואל=== | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=35&daf=19b&format=pdf (כריתות יט ב)] מביאה מימרא דרב נחמן בשם שמואל, שהמתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה, ואילו המתעסק בשבת פטור לפי שמלאכת מחשבת אסרה התורה. | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=35&daf=19b&format=pdf (כריתות יט ב)] מביאה מימרא דרב נחמן בשם שמואל, שהמתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה, ואילו המתעסק בשבת פטור לפי שמלאכת מחשבת אסרה התורה. | ||
<BR/>דברי שמואל אלו מובאים כשאלה על דברי ר' אליעזר שפטר מתעסק מן הפסוק 'אשר חטא בה', ושאלה הגמרא באיזה נושא | <BR/>דברי שמואל אלו מובאים כשאלה על דברי ר' אליעזר שפטר מתעסק מן הפסוק 'אשר חטא בה', ושאלה הגמרא באיזה נושא דיבר ר' אליעזר, שהרי בחלבים ועריות מבואר מדברי שמואל שמתעסק חייב. ומסיקה הגמרא שמדובר לענין שבת שבזה באמת מתעסק פטור. | ||
לפי חלק | לפי חלק מהנוסחאות [https://bavli.genizah.org/Global/homepage?lan=heb&isPartial=False&isDoubleLogin=False&TractateID=0&DafID=0 (כת"י מינכן 95 וכת"י הספריה הבריטית 402)] צריך לגרוס 'אלא מתעסק בשבת', כלומר יש כאן תשובה לשאלה באיזה ענין פטר ר' אליעזר מתעסק - בשבת. כן היה לפני '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=35&daf=19b&format=pdf (ד"ה אלא)] ולפני '''תוספות''' (סנהדרין סב ב ד"ה להגביה, שבועות יט א ד"ה פרט) וכן הגיה ה'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=35&daf=19b&format=pdf (א)]. | ||
<BR/>ולגירסה זו תמוה, שאם הוכחנו מדברי שמואל שר' אליעזר דיבר על מתעסק בשבת ולא מתעסק | <BR/>ולגירסה זו תמוה, שאם הוכחנו מדברי שמואל שר' אליעזר דיבר על מתעסק בשבת ולא מתעסק בחלבים ובעריות, סימן שדברי שמואל מוסכמים על ר' אליעזר, אך אם כן למה צריך ר' אליעזר ללמוד מן הפסוק 'אשר חטא בה' פרט למתעסק, והרי לשמואל פטור גם בלא הפסוק, מצד שאין זו מלאכת מחשבת. על זה מיישב '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=35&daf=19&format=pdf (יט א ד"ה מיבעי)], | ||
שבאמת דברי שמואל לא מוסכמים על ר' אליעזר ולולי הפסוק לא היה מתעסק פטור משום מלאכת מחשבת, אלא שהגמרא הביאה דבריו רק מפני שאמר להדיא שמתעסק בשבת פטור, ור' אליעזר מודה לו ולא מטעמו. אמנם לענין חלבים ועריות, מבואר שבזה מודה ר' אליעזר שחייב שכן נהנה. | שבאמת דברי שמואל לא מוסכמים על ר' אליעזר ולולי הפסוק לא היה מתעסק פטור משום מלאכת מחשבת, אלא שהגמרא הביאה דבריו רק מפני שאמר להדיא שמתעסק בשבת פטור, ור' אליעזר מודה לו ולא מטעמו. אמנם לענין חלבים ועריות, מבואר שבזה מודה ר' אליעזר שחייב שכן נהנה. | ||
<BR/>לפי הסבר זה יוצא שר' אליעזר ושמואל דיברו על אותו גדר מתעסק בשבת (שנחלקו אביי ורבא בהגדרתו המדוייקת ודלהלן), אלא שלר' אליעזר פטור מכח הפסוק, ואילו לשמואל פטור מצד שאין זו מלאכת מחשבת. | |||
<BR/>אמנם '''תוספות''' (סנהדרין סב ב ד"ה להגביה) אף שגורס כרש"י, כתבו שאף שהגמרא השוותה דברי שמואל לדברי ר' אליעזר לענין שבת, אין זה בדווקא אלא ר' אליעזר דיבר על מתעסק מסוג אחד, ואילו שמואל על מתעסק אחר, שהרי סיבת הפטור שונה וכפי שיתבאר להלן. | |||
ובמקום אחר כתבו '''תוספות''' (שבועות יט א ד"ה פרט) כתבו לבאר יותר, ששמואל דיבר גם על סוג המתעסק שעליו דיבר ר' אליעזר, והראיה שהגמרא תירצה מדבריו את דברי ר' אליעזר, אלא ששמואל כולל בטעמו סוג נוסף של מתעסק שהוא מטעם 'מלאכת מחשבת', וכדלהלן. | |||
אמנם לפי הגירסה שלפנינו בדפוס וילנא [https://bavli.genizah.org/Global/homepage?lan=heb&isPartial=False&isDoubleLogin=False&TractateID=0&DafID=0 (וכן הוא בדפוס ונציא ר"פ-רפ"ג ובכת"י אוקספורד 2673)] לא גרסינן 'אלא', מפני שכל דברי שמואל הם חלק מן השאלה | אמנם לפי הגירסה שלפנינו בדפוס וילנא [https://bavli.genizah.org/Global/homepage?lan=heb&isPartial=False&isDoubleLogin=False&TractateID=0&DafID=0 (וכן הוא בדפוס ונציא ר"פ-רפ"ג ובכת"י אוקספורד 2673)] לא גרסינן 'אלא', מפני שכל דברי שמואל הם חלק מן השאלה - במה פטר ר' אליעזר הרי בחלבים ועריות חייב ואילו למתעסק בשבת אין צורך בפסוק, שהרי כבר אמר שמואל שאין בזה מלאכת מחשבת וגם בלא הפסוק פטור. | ||
<BR/>לגירסה זו יוצא מתשובת הגמרא שר' אליעזר ושמואל דברו על שני פטורים שונים במתעסק, שמתעסק שפטר בו ר' אליעזר הוא בכגון אביי ורבא, ואילו שמואל פטר מתעסק אחר ומטעם אחר, וכמו שיתבאר להלן. | |||
===מחלוקת אביי ורבא=== | ===מחלוקת אביי ורבא=== | ||