הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת שלג ברד וקרח בשבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,910 בתים ,  12:12, 22 בנובמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
<BR/>ב'''תוספתא''' (שבת ד ד) מובא דין זה ושם מבואר שלתוך הכוס או לתוך הקערה מותר אף לרסק בידיים, ודלא כדמשמע בברייתא שרק לתת לתוך הכוס שייפשר מאליו שרי.
<BR/>ב'''תוספתא''' (שבת ד ד) מובא דין זה ושם מבואר שלתוך הכוס או לתוך הקערה מותר אף לרסק בידיים, ודלא כדמשמע בברייתא שרק לתת לתוך הכוס שייפשר מאליו שרי.
<BR/>ב'''ריטב"א''' (נא ב ד"ה אין) כתב ליישב שהברייתא מתירה בכוס וקערה ריקנים דווקא ולכן אסור לרסק בידיים, והתוספתא מיירי בריסוק לתוך כוס עם מים דאז מותר אף אף לרסק בידיים, דדמי לסחיטת פירות לתוך קדרה שיש בה אוכל.  
<BR/>ב'''ריטב"א''' (נא ב ד"ה אין) כתב ליישב שהברייתא מתירה בכוס וקערה ריקנים דווקא ולכן אסור לרסק בידיים, והתוספתא מיירי בריסוק לתוך כוס עם מים דאז מותר אף אף לרסק בידיים, דדמי לסחיטת פירות לתוך קדרה שיש בה אוכל.  
<BR/>וב'''רמב"ן''' (נא ב) משמע שאין מחלוקת בין הברייתא לתוספתא אלא גם הברייתא מתירה ריסוק בידיים. וראה להלן.


==טעם האיסור ודין נימוח מאליו==
==טעם האיסור ודין נימוח מאליו==
שורה 22: שורה 23:
ה'''רשב"א''' אחר שהביא דברי רש"י וספר התרומה, כתב שנראה לו שטעם האיסור כאן הוא גזירה משום סחיטת פירות העומדים למשקין, מפני שגם שלג וברד למימיהן הם עומדים. ולכן הקלו בהם לתיתם לתוך כוס, או אפילו לרסקן ביד לתוך הכוס, שכיון שאינם אוכל אלא מים שנקרשו לפי שעה, כשמרסק לתוך הכוס יש בזה היכר ולא אתי למיטעי, ודומה הדבר לפירות שהתירו לסחטן לקדרה, וגם כאן לא החמירו אלא לרסקן ולסחטן בפני עצמן {{ראה עוד|שבירת שלג ברד וקרח בשבת|שיטת הרשב"א}}.
ה'''רשב"א''' אחר שהביא דברי רש"י וספר התרומה, כתב שנראה לו שטעם האיסור כאן הוא גזירה משום סחיטת פירות העומדים למשקין, מפני שגם שלג וברד למימיהן הם עומדים. ולכן הקלו בהם לתיתם לתוך כוס, או אפילו לרסקן ביד לתוך הכוס, שכיון שאינם אוכל אלא מים שנקרשו לפי שעה, כשמרסק לתוך הכוס יש בזה היכר ולא אתי למיטעי, ודומה הדבר לפירות שהתירו לסחטן לקדרה, וגם כאן לא החמירו אלא לרסקן ולסחטן בפני עצמן {{ראה עוד|שבירת שלג ברד וקרח בשבת|שיטת הרשב"א}}.
<BR/>כדברי הרשב"א משמע גם ב'''ריטב"א''' (ד"ה אין) שהטעם הוא גזירה משום סחיטת פירות העומדים למשקין. והוסיף וחילק שאם מתרסקין מאליהן מותר לתוך כוס אפילו ריקנית, שכשזב מאליו לא חששו שמא יבוא לסחוט. אבל אם מרסק בידיים אינו מותר אלא כשמרסק לתוך כוס עם משקה, דהוי כסוחט לתוך קדרה עם אוכל דשרי.
<BR/>כדברי הרשב"א משמע גם ב'''ריטב"א''' (ד"ה אין) שהטעם הוא גזירה משום סחיטת פירות העומדים למשקין. והוסיף וחילק שאם מתרסקין מאליהן מותר לתוך כוס אפילו ריקנית, שכשזב מאליו לא חששו שמא יבוא לסחוט. אבל אם מרסק בידיים אינו מותר אלא כשמרסק לתוך כוס עם משקה, דהוי כסוחט לתוך קדרה עם אוכל דשרי.
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כג ב ד"ה ואין) הביא דעת הרמב"ן משום סרך מלאכה ולאחר מכן הביא טעם הרשב"א גזירה משום סחיטת פירות וכתב שכן נראה מדברי ה'''רמב"ם''' (שבת כא יג). וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (לג) שני טעמים אלו והשמיט טעמא דנולד.
===פסיקת ההלכה===
ה'''טור''' (אורח חיים שכ) העתיק דברי הברייתא וכתב שכל שאינו עושה בידיים מותר. וב'''שלחן ערוך''' (שכ ט) פסק להתיר כדברי רוב הראשונים אפילו להניח כנגד המדורה או כנגד החמה, שכל שנימוח מאליו מותר. 
<BR/>וב'''משנה ברורה''' (לד) הוסיף גם ההיתר לרסק בידיים לתוך הכוס, על פי התוספתא, ודווקא כאשר יש בתוכו משקה. אמנם ה'''שלחן עצי שטים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8020&st=&pgnum=147&hilite= (ג)] כתב בזה לאיסורא ושלא הותר אלא בנימוח מאליו.
וב'''בית יוסף''' (ד"ה ומשמע) כתב שכל האיסור בריסוק הוא דווקא בשבירה לחתיכות קטנות, שעל ידי זה יזובו מימיו, מה שאין כן כששובר חתיכה אחת מותר אפילו בידיים ושלא לתוך הכוס, ואפילו יזובו מעט מים אין לחוש כיון שאינו מתכוון לכך והם הולכים לאיבוד. וכן כתב להלכה גם ב'''שלחן ערוך''' (ט).


==רחיצת ידיים בשלג==
==רחיצת ידיים בשלג==
כתבו ה'''תוספות''' (נא ב ד"ה אין) שעל פי דברי הברייתא יש ללמוד להיזהר שלא לרחוץ ידיים בשבת בשלג ובברד כי אי אפשר שלא ירסק הברד בידיו, וכל המחמיר תבוא עליו ברכה.
<BR/>וכן כתב ה'''ריטב"א''' (נא ב), וכן העתיקו ה'''רא"ש''' (ד יג) וה'''טור''' (שכ).
<BR/>ה'''שלחן ערוך''' (יא) פסק להלכה כדברי הראשונים שלא ליטול ידיים במים שיש בהם שלג או ברד, אלא שהוסיף שאם נוטל יזהר שלא ידחקם בין ידיו שלא ירסקם. ומשמע שמעיקר הדין מותר. וכן קצת משמע בתוס' שסיים והמחמיר תבוא עליו ברכה ודלא כריטב"א שכתב 'אסור'.
<BR/>וב'''שלחן עצי שטים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8020&st=&pgnum=147&hilite= (ג)] כתב שהנוטל בשלג וברד יזהר שלא לרסקם, וב'''משנה ברורה''' (יא) למד מזה שהתיר אלא שיזהר.


[[קטגוריה:דש]]
[[קטגוריה:דש]]

תפריט ניווט