הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"

ועניין שני הוא ברכת השכיבנו בזמן זנה שבין עה"ש לנה"ח, שלדעת רש"י והרוקח לא יאמר אותה אם קורא ק"ש דערבית סמוך לעלות השחר (ולדעת רבנו פרץ והרשב"ץ ברש"י אפשר לומר שרש"י לא סובר כן), וברור שלאחר עה"ש, אם נאנס וקורא ק"ש, אינו מברך אותה. ולדעת שאר הראשונים, אם קורא ק"ש לפני עה"ש אומר השכיבנו, ואם קורא לאחר עה"ש, קודם הנץ החמה, לא יאמר השכיבנו. וגם כאן נחלקו, שלדעת ר' יצחק אבן גיאת, חידושי הרשב"א ורשב"ץ מברך מ"ותקננו בעצה טובה מלפניך", ולדעת הרא"ש, המאירי, רבנו ירוחם וספר הבתים לא יאמר כלל השכיבנו, וכן כתב רבנו מנוח שמשמע מרש"י ומראב"ד. וכן נפסק בטוש"ע (רלה, ד), וכן פסקו האחרונים (אליה רבה, ערך השולחן, מג"ג, חסד לאלפים, מ"ב רלה, לב, ערוה"ש, כה"ח, הובאו כל אלה בשער הציון בהלכה ברורה). וכתב הרמ"א עפ"י המרדכי, שאת שאר הברכות, וכן מ'אמת ואמונה' ועד לפני 'השכיבנו', יאמר.

ובהלכה ברורה (רלה, כו) כתב, שלכאורה היה לנו לפסוק הלכה שלא נברך השכיבנו גם קודם עה"ש, כדעת רש"י, שספק ברכות להקל. ותירץ, שמכיוון שרבנו פרץ והרשב"ץ העלו סברה לבאר את רש"י כך שסובר שיש לברך קודם עה"ש, ובצירוף העובדה שלרוב רובם של הראשונים, וכן לדעת השו"ע, יש לברך קודם עה"ש, משום הכי לא חוששים לספק ברכות, ומברכים.