הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,044 בתים ,  12:19, 28 בנובמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 38: שורה 38:
<BR/>שאלה נוספת שעולה מתירוצו של אביי היא שלדבריו מותר לברור דווקא לאלתר, ואיך זה מסתדר עם פשט הברייתא שאומרת "בורר ומניח"? עונים על כך '''תוספות''' (ד"ה בורר ומניח)  שהכוונה היא לצורך אחרים (דברי תוס' אמורים מוסבים על הסברו של עולא אבל נכונים גם לדברי אביי).
<BR/>שאלה נוספת שעולה מתירוצו של אביי היא שלדבריו מותר לברור דווקא לאלתר, ואיך זה מסתדר עם פשט הברייתא שאומרת "בורר ומניח"? עונים על כך '''תוספות''' (ד"ה בורר ומניח)  שהכוונה היא לצורך אחרים (דברי תוס' אמורים מוסבים על הסברו של עולא אבל נכונים גם לדברי אביי).


===ברייתא נוספת===
===ברייתא נוספת ומחלוקת הראשונים בביאור הסתירה===
ממשיכה הגמרא ומזכירה עוד ברייתא דומה מאוד לראשונה:
ממשיכה הגמרא ומזכירה עוד ברייתא דומה מאוד לראשונה:
:היו לפניו שני מיני אוכלין, ובירר ואכל, ובירר והניח - רב אשי מתני פטור, רבי ירמיה מדיפתי מתני חייב.
:היו לפניו שני מיני אוכלין, ובירר ואכל, ובירר והניח - רב אשי מתני פטור, רבי ירמיה מדיפתי מתני חייב.
ושואלת הגמרא איך רב אשי מתני פטור והרי שנינו שחייב, ומתרצת שזהו בנפה וכברה, ורב אשי ששנה פטור זהו בקנון ותמחוי.
ושואלת הגמרא איך רב אשי מתני פטור והרי שנינו שחייב, ומתרצת שזהו בנפה וכברה, ורב אשי ששנה פטור זהו בקנון ותמחוי.


'''רש"י''' מבאר שמה שהגמרא מקשה על הברייתא שהרי שנינו שחייב, כוונתה לברייתא הראשונה דלעיל ששם כתוב שיש ברירה שמותרת לכתחילה וכגון שברר לאלתר ויש ברירה שחייב עליה חטאת אבל ברירה שפטור אבל אסור לא שנינו שם. ועל זה בא תירוץ הגמרא לחלק בין נפה וכברה לקנון ותמחוי.
====פירוש רש"י====
<BR/>יוצא לפי דברי רש"י שברירה בנפה וכברה אסורה מהתורה, בקנון ותמחוי אסורה מדרבנן וביד מותר לגמרי. ואין חלוקה נוספת לכאורה לענין זמן הברירה אם היא לבו ביום או לאלתר וכו'.
'''רש"י''' (עד א ד"ה והתניא) מבאר שמה שהגמרא מקשה על הברייתא שהרי שנינו בברייתא אחרת שחייב, כוונתה לברייתא הראשונה דלעיל ששם כתוב שיש ברירה שמותרת לכתחילה וכגון שברר לאלתר ויש ברירה שחייב עליה חטאת, אבל ברירה שפטור אבל אסור לא שנינו שם. ועל זה בא תירוץ הגמרא לחלק בין נפה וכברה לקנון ותמחוי.
<BR/>יוצא לפי דברי רש"י שאליבא דרב אשי ברירה בנפה וכברה אסורה מהתורה, בקנון ותמחוי אסורה מדרבנן וביד מותר לגמרי. ואין חלוקה נוספת לכאורה לענין זמן הברירה אם היא לבו ביום או לאלתר וכו'. ועל זה מקשים ה'''תוספות''' (ד"ה והתניא) שהרי במסכת ביצה מבואר שבנפה וכברה הברירה אסורה אפילו לאלתר.
 
ובספר '''פני יהושע''' (עד א ד"ה ומה) כתב שאין כוונת רש"י שרב אשי בא לחלוק על החלוקה של אביי ורבא שחילקו בין לאלתר ובין לבו ביום, שודאי גם רב אשי מודה לזה. אלא שהוא מחלק בתוך הברירה לאלתר בין ברירה ביד לברירה בקנון ותמחוי ולברירה בנפה וכברה. ורב אשי לא חלק על אביי ורבא אלא בהעמדת הברייתא, שהם העמידוה בחלוקה בין בו ביום ללאלתר, ואילו רב אשי מעמידה כולה בלאלתר ומחלק בין ברירה בנפה וכברה לברירה ביד.


יש להעיר שישנה הסתפקות ברישא של הברייתא הראשונה, האם גורסין "שני מיני אוכלין" או סתם "מיני אוכלין", נפקא מיניה אם יש איסור בברירה של אוכל מתוך אוכל.
יש להעיר שישנה הסתפקות ברישא של הברייתא הראשונה, האם גורסין "שני מיני אוכלין" או סתם "מיני אוכלין", נפקא מיניה אם יש איסור בברירה של אוכל מתוך אוכל.

תפריט ניווט