9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת ז ב|שבת עג ב - עד ב; ביצה יד ב|שבת ז ב|שבת ח יב-יג|אורח חיים שיט}} | {{מקורות|שבת ז ב|שבת עג ב - עד ב; ביצה יד ב|שבת ז ב|שבת ח יב-יג|אורח חיים שיט}} | ||
הגדרת מלאכת בורר בשבת, והאופנים בהם מותר או אסור לברור ולמיין אוכלים או שאר דברים בשבת. | הגדרת מלאכת בורר בשבת, והאופנים בהם מותר או אסור לברור ולמיין אוכלים או שאר דברים בשבת. | ||
==סוגיית הגמרא== | ==סוגיית הגמרא== | ||
===הברייתא הראשונה והעמדות האמוראים=== | ===הברייתא הראשונה והעמדות האמוראים=== | ||
| שורה 65: | שורה 46: | ||
<BR/>חלוקה שניה (רב אשי) בכלי הברירה - ברירה בנפה וכברה אסורה מהתורה, ברירה בקנון ותמחוי אסורה מדרבנן וברירה ביד מותרת. | <BR/>חלוקה שניה (רב אשי) בכלי הברירה - ברירה בנפה וכברה אסורה מהתורה, ברירה בקנון ותמחוי אסורה מדרבנן וברירה ביד מותרת. | ||
לפי מה שמבארים הראשונים, וכן כתב כבר '''רבנו חננאל''' (עד א) שתי החלוקות נכונות לחומרא, ולכן ברירה לאלתר תהיה מותרת רק בתנאי שהיה ביד. ברירה בקנון ותמחוי אסורה אפילו לאלתר, ובנפה וכברה אף חייבים מהתורה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה והתניא), ה'''רמב"ן''' (עד א ד"ה והתניא), ה'''ריטב"א''' (עד א ד"ה אמרוה), ה'''ר"ן''' (עד א ד"ה ונמצא פסקן), וכן הוא ב'''רא"ש''' (שבת ז ד). | לפי מה שמבארים הראשונים, וכן כתב כבר '''רבנו חננאל''' (עד א) שתי החלוקות נכונות לחומרא, ולכן ברירה לאלתר תהיה מותרת רק בתנאי שהיה ביד. ברירה בקנון ותמחוי אסורה אפילו לאלתר, ובנפה וכברה אף חייבים מהתורה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה והתניא), ה'''רמב"ן''' (עד א ד"ה והתניא), ה'''ריטב"א''' (עד א ד"ה אמרוה), ה'''ר"ן''' (עד א ד"ה ונמצא פסקן), וכן הוא ב'''רא"ש''' (שבת ז ד) וב'''טור''' (אורח חיים שיט). | ||
<BR/>גם ב'''רי"ף''' (לב ב) משמע כן במה שציטט דברי אביי ורבא וגם דברי רב אשי. וכן כתב להדיא ה'''רמב"ם''' (שבת ח יב) שדווקא אם בירר בידו לאכול לאלתר מותר. וכן כתב ה'''מאירי'''. ולפי מה שביאר ה'''פני יהושע''' כן היא גם דעת רש"י. | <BR/>גם ב'''רי"ף''' (לב ב) משמע כן במה שציטט דברי אביי ורבא וגם דברי רב אשי. וכן כתב להדיא ה'''רמב"ם''' (שבת ח יב) שדווקא אם בירר בידו לאכול לאלתר מותר. וכן כתב ה'''מאירי'''. ולפי מה שביאר ה'''פני יהושע''' כן היא גם דעת רש"י. | ||
<BR/>כן נפסק גם להלכה ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1573 (אורח חיים שיט א)]. | |||
==טיוטא== | |||
====גדר לאלתר==== | |||
ראינו שדעתו של ר"ח נפסקה להלכה. בדבריו פסק בין השאר את דברי אביי, שאמר שברירה מותרת לאלתר, כי זוהי דרך אכילה. יש לשאול, מהו בדיוק גדר "לאלתר"? ישנן שלוש שיטות מרכזיות בדברי הראשונים בהגדרת "לאלתר": | |||
1. כמו פשט הלשון - רק באופן מיידי ממש, מהיד לפה. (וכך סוברים '''המרדכי''' '''והרמב"ם ''' - אם כי ישנה מחלוקת בהבנת דבריו). | |||
2. מותר לברור בתוך הסעודה לצורך אותה סעודה. (וכך סוברים '''ר"ח''' - שמסתמך על דברי '''הירושלמי''', '''רבנו ירוחם''', '''הרא"ש''' '''ותוס''''). | |||
3. מותר לברור לפני הסעודה לצורך הסעודה הקרובה. (וכך סוברים '''הבית יוסף''' בדברי רבנו ירוחם ו'''שו"ע הרב'''). | |||
מלשון '''השו"ע''' (אורח חיים שיט א-ג) ניתן להסתפק באיזו שיטה נוקט. '''הט"ז''' מפרשו בהתאם לשיטה השנייה, ואילו '''המג"א''' ו'''ה"לבושי שרד"''' מפרשים את דבריו בהתאם לשיטה השלישית. וכן יש להסתפק בלשון '''הרמ"א''' (שיט א). '''המשנה ברורה''' (שיט סק"ד) פוסק שמותר לברור לפני הסעודה לצורך הסעודה הקרובה. וכן פסק '''ב"שמירת שבת כהלכתה"''' (ג סט). וכן פוסק הרב עובדיה יוסף ('''"ילקוט יוסף"''' קיצור שולחן ערוך שיט ט), אך מסתפק אם הכוונה לשעה ממש או לזמן הדרוש להכנת הסעודה. | |||
עולה מדברינו עד כה, שמותר לברור אוכל מתוך פסולת, ביד ולא בכלי, ולאלתר. גדר לאלתר על פי רוב הפוסקים הוא לפני הסעודה ובסמוך לה, כשיעור זמן הברירה הנדרש להכנת הסעודה, ולא יותר משעה ממש, אלא אם כן צרכי הסעודה מרובים ודורשים הכנה רבה, שאז יהיה מותר אפילו קודם, כפי הנדרש. בכל אופן, מותר לברור רק דברים הנצרכים לסעודה הקרובה, ולא מעבר לכך. | |||
==אוכל מתוך פסולת ופסולת מתוך אוכל== | ==אוכל מתוך פסולת ופסולת מתוך אוכל== | ||
| שורה 83: | שורה 79: | ||
להלכה נתקבלה השיטה הגורסת "שני מיני אוכלין" - פסולת סובייקטיבית, וכן נראה מהברייתא השנייה, העוסקת בדברי רב אשי והגורסת "שני מיני אוכלין", שביחס לגרסה שלה אין מחלוקת. ממילא, החלק הניטל מתוך התערובת נקרא אוכל, והחלק שאינו ניטל נקרא פסולת. | להלכה נתקבלה השיטה הגורסת "שני מיני אוכלין" - פסולת סובייקטיבית, וכן נראה מהברייתא השנייה, העוסקת בדברי רב אשי והגורסת "שני מיני אוכלין", שביחס לגרסה שלה אין מחלוקת. ממילא, החלק הניטל מתוך התערובת נקרא אוכל, והחלק שאינו ניטל נקרא פסולת. | ||
=== | ===גדר תערובת=== | ||
פעולת הברירה היא הוצאת החלקים הרצויים מתוך תערובת שבה מעורבים חלקים רצויים ושאינם רצויים. פעולת ברירה יכולה להתבצע רק במקרה שבו יש תערובת - אם אין תערובת, אין ברירה. כך עולה מדברי '''התוספתא''' (טז) '''והרמב"ם''' (ח יב). יש לברר על מה בדיוק חל שם תערובת. | פעולת הברירה היא הוצאת החלקים הרצויים מתוך תערובת שבה מעורבים חלקים רצויים ושאינם רצויים. פעולת ברירה יכולה להתבצע רק במקרה שבו יש תערובת - אם אין תערובת, אין ברירה. כך עולה מדברי '''התוספתא''' (טז) '''והרמב"ם''' (ח יב). יש לברר על מה בדיוק חל שם תערובת. | ||
| שורה 133: | שורה 116: | ||
דעת '''ה"חזון איש"''' (הל' שבת סי' נד) היא שאסור בכלל להוציא את העצמות מתוך הדג, וכל דרך שבה יוציאו את העצמות היא איסור דאורייתא! מותר רק להוציא את הבשר מעל העצם או לאכול הכל ולהוציא את העצמות מתוך הפה. | דעת '''ה"חזון איש"''' (הל' שבת סי' נד) היא שאסור בכלל להוציא את העצמות מתוך הדג, וכל דרך שבה יוציאו את העצמות היא איסור דאורייתא! מותר רק להוציא את הבשר מעל העצם או לאכול הכל ולהוציא את העצמות מתוך הפה. | ||
'''השש"כ''' (ג יב-טז) פוסק לכתחילה כחזו"א, אך מביא גם שאפשר לנהוג כדעת המשנ"ב בבורר לאכול לאלתר. לעומתו פוסק '''הרב מלמד ב"פניני הלכה"''' (שבת א בורר ט) כרב עובדיה אם בורר את העצמות תוך כדי אכילה, ומביא שכך "העיקר להלכה". ו"נהרה נהרה ופשטיה", והמחמיר תבוא עליו ברכה. | '''השש"כ''' (ג יב-טז) פוסק לכתחילה כחזו"א, אך מביא גם שאפשר לנהוג כדעת המשנ"ב בבורר לאכול לאלתר. לעומתו פוסק '''הרב מלמד ב"פניני הלכה"''' (שבת א בורר ט) כרב עובדיה אם בורר את העצמות תוך כדי אכילה, ומביא שכך "העיקר להלכה". ו"נהרה נהרה ופשטיה", והמחמיר תבוא עליו ברכה. | ||
===בגבולות המלאכה והבדלתה ממלאכות אחרות=== | |||
'''הגמרא''' ( עג ב - עד א) מבררת את גבולות מלאכת בורר: | |||
:"הזורה הבורר והטוחן והמרקד" - היינו זורה היינו בורר היינו מרקד?! | |||
:אביי ורבא דאמרי תרוייהו: כל מילתא דהויא במשכן, אף על גב דאיכא דדמיא לה - חשיב לה. | |||
:וליחשב נמי כותש?! | |||
:אמר אביי: שכן עני אוכל פתו בלא כתישה. | |||
:רבא אמר: הא מני - רבי היא, דאמר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, ואי חשיב כותש - הויא ליה ארבעים. וליפוק חדא מהנך ולעייל כותש?! - אלא מחוורתא כדאביי. | |||
הגמרא מבררת מדוע מלאכות זורה, בורר ומרקד נשנות בנפרד, שהרי תכליתן היא אחת - הפרדת האוכל מן הפסולת (כמו שמסביר '''רש"י''' במקום, ד"ה "ה"ג היינו")?! עונים אביי ורבא, שכל מלאכה שהייתה במשכן היא חשובה, ולכן מקבלת מקום משלה. | |||
'''מרש"י ד"ה "שכן"'''(עד, א) עולה שעיקר ההבדל נעוץ בכך שהמשנה נקטה מלאכות על דרך "סידורא דפת" (סדר הכנת הלחם), ולאו דווקא על פי עשייתן המקורית במשכן, לדוגמא - מלאכת אופה במקום מבשל. מלאכת בורר היא חלק אינטגראלי מסדר הכנת הפת, והיא פעולה עצמאית ברצף הפעולות הנדרשות. ואכן כך עולה מתירוצו של אביי, שבורר - בניגוד לכותש - היא מלאכה הנהוגה על ידי רובא דעלמא כחלק בלתי נפרד מתהליך הכנת הפת. | |||
עולה מדברינו שישנן שתי סיבות לכך שמלאכות זורה, בורר ומרקד נשנות כל אחת בנפרד למרות הדמיון ביניהן: | |||
1. כי במשכן כל אחת מהן הייתה מלאכה עצמאית. | |||
2. מכיוון שיש רגילות לעשות כל אחת ואחת מהן כחלק אינטגראלי מתהליך עשיית הפת, רגילות המובילה לייחודן כמלאכות עצמאיות. | |||
===''' בירור רעיוני במהותה של מלאכת בורר'''=== | ===''' בירור רעיוני במהותה של מלאכת בורר'''=== | ||