הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת המזון לנשים"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 331 בתים ,  05:26, 13 בדצמבר 2016
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
[[קטגוריה:ברכות]]
{{מקורות|ברכות ג ג|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}
{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}


==המקור מהמשנה והגמרא==
==המקור מהמשנה והגמרא==
המשנה ממסכת '''ברכות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20&format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א"כ יוצא שנשים חייבות בברכת המזון.  
המשנה ממסכת '''ברכות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20&format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א"כ יוצא שנשים חייבות בברכת המזון.  
אומנם '''הגמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (ברכות כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.
<BR/>אמנם '''הגמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (ברכות כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן, ונפקא מינה להוציא את הרבים ידי חובה, שאם חייבת היא מן התורה, יכולה היא גם להוציא אחרים החייבים מן התורה, אך אם חיובה הוא רק מדרבנן, אין היא יכולה להוציא אחרים החייבים מהתורה.


==הסברים בפשט הגמרא==
==הסברים בפשט הגמרא==
שורה 27: שורה 26:
'''הרמב"ן''', '''הנימוק"י''', '''הר"א אלשבילי''' '''והרשב"ץ''' ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם '''התוס' רא"ש''' '''וההגהות אושרי''' כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.
'''הרמב"ן''', '''הנימוק"י''', '''הר"א אלשבילי''' '''והרשב"ץ''' ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם '''התוס' רא"ש''' '''וההגהות אושרי''' כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.
וכתב '''הצל"ח''' (ברכות כ ב) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.
וכתב '''הצל"ח''' (ברכות כ ב) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.


==מסקנת הגמרא==
==מסקנת הגמרא==
שורה 44: שורה 42:
==פסיקת ההלכה==
==פסיקת ההלכה==
'''השו"ע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&st=&pgnum=609&hilite= (קפו א)] פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.
'''השו"ע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&st=&pgnum=609&hilite= (קפו א)] פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.
[[קטגוריה:ברכת המזון]]
[[קטגוריה:ברכות כ:]]
[[קטגוריה:ברכות פרק ה]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן קפו]]

תפריט ניווט