9,788
עריכות
שורה 55: | שורה 55: | ||
ה'''מאירי''' כתב (ד"ה ארבעה) שצריך עשרה ושיהיו שנים מהם תלמידי חכמים או קרובים לכך, והוסיף שאם אין שני תלמידי חכמים יברך ובתנאי שיהיו עשרה, אך בלא עשרה לא יברך כלל. | ה'''מאירי''' כתב (ד"ה ארבעה) שצריך עשרה ושיהיו שנים מהם תלמידי חכמים או קרובים לכך, והוסיף שאם אין שני תלמידי חכמים יברך ובתנאי שיהיו עשרה, אך בלא עשרה לא יברך כלל. | ||
ב'''שלחן ערוך''' (ריט ג) הכריע כדעת הרי"ף והרמב"ם שהשניים צריכים להיות חלק מן העשרה, והוסיף שאם אם אין ב' חכמים לא יניח מלברך. | ב'''שלחן ערוך''' (ריט ג) הכריע כדעת הרי"ף והרמב"ם שהשניים צריכים להיות חלק מן העשרה, והוסיף שאם אם אין ב' חכמים לא יניח מלברך. וב'''בית יוסף''' חיזק את הכרעתו מדברי הגמרא שאביי שאל את רב יהודה איך פטר עצמו בברכת אחרים והרי צריך לאודויי בפני עשרה, משמע שבעשרה לחוד סגי. וכן הביא דיוק זה ב'''ביאור הגר"א'''. | ||
===אם בעל הנס חשיב חלק מן העשרה=== | ===אם בעל הנס חשיב חלק מן העשרה=== | ||
בשו"ת '''הלכות קטנות''' (א רעא) כתב שכשם שבברכת חתנים החתן מן המנין, כן גם כאן בעל הנס מן המנין. | בשו"ת '''הלכות קטנות''' (א רעא) כתב שכשם שבברכת חתנים החתן מן המנין, כן גם כאן בעל הנס מן המנין. | ||
<BR/>אבל ב'''באר היטב''' (ד) הביא בשם ''' | <BR/>אבל ב'''באר היטב''' (ד) הביא בשם '''הראנ"ח''' ובשם ספר '''יד אהרן''' שבעינן עשרה מלבד בעל הנס. וכן הביא '''ר' עקיבא איגר''' בגליון שלחן ערוך, שהראנ"ח בדרשותיו (פרשת אמור) כתב שאם שאפילו היו בעלי הנס הרבה אנשים, אינם יכולים לברך, כיון שצריך עשרה מלבד בעלי הנס. ומשמע שרעק"א הסכים לדבריו. | ||
<BR/>ב'''משנה ברורה''' (ו) הכריע להקל שבעל הנס יהיה חלק מהמנין, וב'''שער הציון''' (ז) נימק את דבריו, שהרי כל דין עשרה נלמד מן הפסוק 'וירוממוהו בקהל עם', והרי גם ברכת חתנים נלמד משם, וכל שכן ברכה זו שהיא קלה יותר שיש אומרים שבדיעבד אין המנין מעכב כלל. וכתב שכן משמע גם מדברי מרן, שהעתיק דברי הראשונים שנהגו לברך אחר קריאת התורה, מפני שיש שם עשרה ולא חילק בין עשרה מצוצמים או לא. | |||
===בירך בלא עשרה=== | ===בירך בלא עשרה=== |