9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 39: | שורה 39: | ||
כתב '''רבנו יונה''' (מג א) לגבי [[#סדר הארבעה|סדר הארבעה]] שמה שמנו בגמרא חבוש בבית האסורים בסיפא, הוא לפי שבגמרא מנאום לפי גודל הסכנה, וחבוש ברוב הפעמים הוא עבור ממון. | כתב '''רבנו יונה''' (מג א) לגבי [[#סדר הארבעה|סדר הארבעה]] שמה שמנו בגמרא חבוש בבית האסורים בסיפא, הוא לפי שבגמרא מנאום לפי גודל הסכנה, וחבוש ברוב הפעמים הוא עבור ממון. | ||
<BR/>מבואר בדבריו לכאורה שגם מי שנחבש בבית האסורים ואינו בסכנה, אלא רק משום ממון חבשוהו, אף על פי כן מברך כשיצא. וכן דייק בדבריו ה'''מלבושי יום טוב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9150&st=&pgnum=102 (א)]. | <BR/>מבואר בדבריו לכאורה שגם מי שנחבש בבית האסורים ואינו בסכנה, אלא רק משום ממון חבשוהו, אף על פי כן מברך כשיצא. וכן דייק בדבריו ה'''מלבושי יום טוב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9150&st=&pgnum=102 (א)]. | ||
<BR/>אבל ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1050 (א)] על דברי השלחן לגבי חבוש, הוסיף 'על עסקי נפשות', ומשמע דלא כרבנו יונה. וכן הקשו על המגן אברהם, ה'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ב)] וה'''נתיב חיים''' (אוצר מפרשים ד) באריכות שדבריו הם נגד דברי רבנו יונה. והחיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ד) הביא מתשובת ה'''ר"י מיגאש''' (צ) שכתב במפורש שגם מי שנחבש על חוב או מס קצוב, צריך לברך לכשיצא, דלא פלוג רבנן בין עסקי ממון לעסקי נפשות. | <BR/>אבל ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1050 (א)] על דברי השלחן לגבי חבוש, הוסיף 'על עסקי נפשות', ומשמע דלא כרבנו יונה. וכן הקשו על המגן אברהם, ה'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ב)] וה'''נתיב חיים''' (אוצר מפרשים ד) באריכות שדבריו הם נגד דברי רבנו יונה. והחיד"א ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7626&st=&pgnum=116 (ד)] הביא מתשובת ה'''ר"י מיגאש''' (צ) שכתב במפורש שגם מי שנחבש על חוב או מס קצוב, צריך לברך לכשיצא, דלא פלוג רבנן בין עסקי ממון לעסקי נפשות, וכן הכריע שם למעשה ושכן המנהג שכל חבוש מברך ביציאתו. | ||
<BR/>אמנם ב'''שיורי ברכה''' שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7626&st=&pgnum=116 (ב)] כתב שאינה קושיה כל כך, לפי שתלוי זה במחלוקת הראשונים לענין [[חולה שנתרפא]] שדעת רבנו יונה ור"י מיגאש כהראשונים שסוברים שעל כל חולי יש לברך, ואילו דעת המגן אברהם כהראב"ד שאינו מברך אלא בחולי של סכנה וכמו שפסק הרמ"א. אמנם המג"א עדיין לא ניצל מקושיה לפי שהוא עצמו כתב שנוהגים לברך על כל חולי. ואף שמשתדל שם החיד"א ליישבו, מכל מקום להלכה מסיים כדעת הראשונים שעל כל חבוש מברך, ושכן פשט המנהג. | |||
וב'''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1050 (א)] כתב ליישב דברי המגן אברהם, שגם כוונת רבנו יונה שהביא דברי רב האי גאון, אין כוונתו שחבשוהו על עסקי ממון, אלא שניתן להצילו בעבור ממון, וכן דייק בלשונו שכתב 'בעבור ממון', ובזה גם המגן אברהם מודה שיברך. וכל כוונת המגן אברהם הייתה לאפוקי כשחבשוהו מלכתחילה על עסק ממון ואמרו שמשום ממון נתפס, דבזה אינו מברך. וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה חבוש) כתב ליישב לדעת המגן אברהם, שהר"י מיגש ורבנו יונה סוברים כדעת הערוך שאף על מיחוש בעלמא מברך הגומל, ואין צריך שיוטל למיטה. אבל לדעת השלחן ערוך שהכריע שצריך שעל כל פנים יוטל למטה אף שאינו מסוכן, גם חבוש מחמת ממון כיון שלעולם לא יבוא לידי סכנה הוי כמיחוש בעלמא ואינו מברך. | וב'''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1050 (א)] כתב ליישב דברי המגן אברהם, שגם כוונת רבנו יונה שהביא דברי רב האי גאון, אין כוונתו שחבשוהו על עסקי ממון, אלא שניתן להצילו בעבור ממון, וכן דייק בלשונו שכתב 'בעבור ממון', ובזה גם המגן אברהם מודה שיברך. וכל כוונת המגן אברהם הייתה לאפוקי כשחבשוהו מלכתחילה על עסק ממון ואמרו שמשום ממון נתפס, דבזה אינו מברך. וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה חבוש) כתב ליישב לדעת המגן אברהם, שהר"י מיגש ורבנו יונה סוברים כדעת הערוך שאף על מיחוש בעלמא מברך הגומל, ואין צריך שיוטל למיטה. אבל לדעת השלחן ערוך שהכריע שצריך שעל כל פנים יוטל למטה אף שאינו מסוכן, גם חבוש מחמת ממון כיון שלעולם לא יבוא לידי סכנה הוי כמיחוש בעלמא ואינו מברך. | ||