9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 27: | שורה 27: | ||
===הולכי מדברות=== | ===הולכי מדברות=== | ||
====האם מברכים דווקא במדבר או בכל דרך==== | |||
כתב '''רבנו יונה''' (מג א ד"ה ארבעה), שמנהג צרפת הוא שאין מברכים הגומל כאשר עוברים מעיר לעיר, שלא דיברה הגמרא אלא בהולכי מדברות שיש בהם סכנה, ואף שבירושלמי כתוב 'כל הדרכים בחזקת סכנה', זהו דווקא לענין תפילת הדרך בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ט ג) והוסיף בזה טעם לחלק בין תפילת הדרך לברכת הגומל, שתפילת הדרך היא בקשה ובכל דרך צריך לבקש על נפשו, אבל ברכת הגומל נתקנה במקום קרבן תודה. | כתב '''רבנו יונה''' (מג א ד"ה ארבעה), שמנהג צרפת הוא שאין מברכים הגומל כאשר עוברים מעיר לעיר, שלא דיברה הגמרא אלא בהולכי מדברות שיש בהם סכנה, ואף שבירושלמי כתוב 'כל הדרכים בחזקת סכנה', זהו דווקא לענין תפילת הדרך בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ט ג) והוסיף בזה טעם לחלק בין תפילת הדרך לברכת הגומל, שתפילת הדרך היא בקשה ובכל דרך צריך לבקש על נפשו, אבל ברכת הגומל נתקנה במקום קרבן תודה. | ||
אבל הרמב"ן ב'''תורת האדם''' (ענין הרפואה ח ד"ה ולענין ברכת החולים) כתב להדיא שכל הולכי דרכים צריכים להודות, ובגמרא נקטה 'הולכי מדברות' משום לישנא דקרא. וגם הביא הראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) לגבי [[תפילת הדרך]], שכל הדרכים בחזקת סכנה הן. | אבל הרמב"ן ב'''תורת האדם''' (ענין הרפואה ח ד"ה ולענין ברכת החולים) כתב להדיא שכל הולכי דרכים צריכים להודות, ובגמרא נקטה 'הולכי מדברות' משום לישנא דקרא. וגם הביא הראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) לגבי [[תפילת הדרך]], שכל הדרכים בחזקת סכנה הן. | ||
<BR/>גם מלשון ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) ששינה לשון הגמרא ובמקום 'הולכי מדברות' כתב 'הולכי דרכים', מבואר שלאו דווקא מדברות אלא בכל דרך יש לברך כאשר יגיע ליישוב. | <BR/>גם מלשון ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) ששינה לשון הגמרא ובמקום 'הולכי מדברות' כתב 'הולכי דרכים', מבואר שלאו דווקא מדברות אלא בכל דרך יש לברך כאשר יגיע ליישוב. אמנם ה'''בית חדש''' (ד) למד מדברי הרמב"ם שדווקא הולכי מדבר מברכים, ממה שכתב 'כשיגיעו לישוב', מבואר דעד השתא לא בדרך מיושבת היו. | ||
ה'''טור''' (אורח חיים ריט) שתי הדעות ולא הכריע רק הוסיף שבספרד נוהגים לברך בכל הדרכים אף שאין בהם סכנה. | ה'''טור''' (אורח חיים ריט) שתי הדעות ולא הכריע רק הוסיף שבספרד נוהגים לברך בכל הדרכים אף שאין בהם סכנה. | ||
<BR/>וכן ב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) הביא שתי הדעות וכתב שהמנהג כהרמב"ן לברך הגומל אפילו כשהולכים מעיר לעיר. | <BR/>וכן ב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) הביא שתי הדעות וכתב שהמנהג כהרמב"ן לברך הגומל אפילו כשהולכים מעיר לעיר. | ||
ה'''בית חדש''' (ד) הכריע כדברי הרמב"ן וכדמפורש בירושלמי שעל כל דרך מברכים לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה הם. | |||
כתב ה'''ביאור הלכה''' (ריט ד"ה יורדי הים) שהולך מדבר מברך אפילו לא אירע לו שום סכנה, לפי שעל זה תקנו חכמים לברך, לפי שעלול היה לקרות לו מקרה סכנה, צריך להודות שניצל מזה. | כתב ה'''ביאור הלכה''' (ריט ד"ה יורדי הים) שהולך מדבר מברך אפילו לא אירע לו שום סכנה, לפי שעל זה תקנו חכמים לברך, לפי שעלול היה לקרות לו מקרה סכנה, צריך להודות שניצל מזה. | ||
| שורה 39: | שורה 42: | ||
====שיעור הדרך שצריך לברך עליה==== | ====שיעור הדרך שצריך לברך עליה==== | ||
כתב ה'''אבודרהם''' שכשם ש[[שיעור מהלך פרסה חשיב דרך לענין תפילת הדרך]], שכן כתב בעל הלכות גדולות, שמע מינה דפחות מזה לא חשיב דרך גם לענין ברכת הגומל, ולכן על דרך בשיעור פרסה יש לברך ברכת הגומל. | כתב ה'''אבודרהם''' שכשם ש[[שיעור מהלך פרסה חשיב דרך לענין תפילת הדרך]], שכן כתב בעל הלכות גדולות, שמע מינה דפחות מזה לא חשיב דרך גם לענין ברכת הגומל, ולכן על דרך בשיעור פרסה יש לברך ברכת הגומל. | ||
<BR/>וב'''ארחות חיים''' לוניל (שני וחמישי כד) למד מדברי הרמב"ן בתורת האדם, שאף על םחות מפרסה מברך, שכל דרך היא בחזקת סכנה. וב'''בית יוסף''' (ד"ה כתה הר"ר דוד) הכריע שאין לברך בדרך שהיא פחות מפרסה. | |||
===חולה שנתרפא=== | ===חולה שנתרפא=== | ||
====על איזה חולי מברכים==== | |||
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) שדווקא חולה שנפל למטה צריך לברך, אבל אם רק חש בראשו או במעיו ואינו מוטל במיטה, אינו מברך, וכן העתיק ה'''מרדכי''' (ט ריב). | כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) שדווקא חולה שנפל למטה צריך לברך, אבל אם רק חש בראשו או במעיו ואינו מוטל במיטה, אינו מברך, וכן העתיק ה'''מרדכי''' (ט ריב). | ||
והרמב"ן ב'''תורת האדם''' (ענין הרפואה ח ד"ה ולענין) כתב שלא דווקא חולי שיש בו סכנה מברך או של חלל, אלא כל שעלה למטה וירד, מפני שדומה כמי שהעלוהו לגרדום וצריך פרקליטין להינצל, צריך להודות, לפי שרחמי הקב"ה נעשו לו פרקליטין. והביא גם בשם ה'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) שכל החליים בחזקת סכנה הן. | והרמב"ן ב'''תורת האדם''' (ענין הרפואה ח ד"ה ולענין) כתב שלא דווקא חולי שיש בו סכנה מברך או של חלל, אלא כל שעלה למטה וירד, מפני שדומה כמי שהעלוהו לגרדום וצריך פרקליטין להינצל, צריך להודות, לפי שרחמי הקב"ה נעשו לו פרקליטין. והביא גם בשם ה'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) שכל החליים בחזקת סכנה הן. | ||
| שורה 54: | שורה 59: | ||
===חבוש שנשתחרר=== | ===חבוש שנשתחרר=== | ||
====נחבש על עסקי ממון==== | |||
כתב '''רבנו יונה''' (מג א) לגבי [[#סדר הארבעה|סדר הארבעה]] שמה שמנו בגמרא חבוש בבית האסורים בסיפא, הוא לפי שבגמרא מנאום לפי גודל הסכנה, וחבוש ברוב הפעמים הוא עבור ממון. | כתב '''רבנו יונה''' (מג א) לגבי [[#סדר הארבעה|סדר הארבעה]] שמה שמנו בגמרא חבוש בבית האסורים בסיפא, הוא לפי שבגמרא מנאום לפי גודל הסכנה, וחבוש ברוב הפעמים הוא עבור ממון. | ||
<BR/>מבואר בדבריו לכאורה שגם מי שנחבש בבית האסורים ואינו בסכנה, אלא רק משום ממון חבשוהו, אף על פי כן מברך כשיצא. וכן דייק בדבריו ה'''מלבושי יום טוב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9150&st=&pgnum=102 (א)]. וכן משמע גם ב'''ספר הערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=33 (ערך ארבעה)] שחבוש הוא הפחות מסוכן מכולם. | <BR/>מבואר בדבריו לכאורה שגם מי שנחבש בבית האסורים ואינו בסכנה, אלא רק משום ממון חבשוהו, אף על פי כן מברך כשיצא. וכן דייק בדבריו ה'''מלבושי יום טוב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9150&st=&pgnum=102 (א)]. וכן משמע גם ב'''ספר הערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=33 (ערך ארבעה)] שחבוש הוא הפחות מסוכן מכולם. | ||