9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 78: | שורה 78: | ||
<BR/>מבואר בדבריו לכאורה שגם מי שנחבש בבית האסורים ואינו בסכנה, אלא רק משום ממון חבשוהו, אף על פי כן מברך כשיצא. וכן דייק בדבריו ה'''מלבושי יום טוב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9150&st=&pgnum=102 (א)]. וכן משמע גם ב'''ספר הערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=33 (ערך ארבעה)] שחבוש הוא הפחות מסוכן מכולם. | <BR/>מבואר בדבריו לכאורה שגם מי שנחבש בבית האסורים ואינו בסכנה, אלא רק משום ממון חבשוהו, אף על פי כן מברך כשיצא. וכן דייק בדבריו ה'''מלבושי יום טוב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9150&st=&pgnum=102 (א)]. וכן משמע גם ב'''ספר הערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=33 (ערך ארבעה)] שחבוש הוא הפחות מסוכן מכולם. | ||
<BR/>אבל ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1050 (א)] על דברי השלחן לגבי חבוש, הוסיף 'על עסקי נפשות', ומשמע דלא כרבנו יונה. וכן הקשו על המגן אברהם, ה'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ב)] וה'''נתיב חיים''' (אוצר מפרשים ד) באריכות שדבריו הם נגד דברי רבנו יונה. והחיד"א ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7626&st=&pgnum=116 (ד)] הביא מתשובת ה'''ר"י מיגאש''' (צ) שכתב במפורש שגם מי שנחבש על חוב או מס קצוב, צריך לברך לכשיצא, דלא פלוג רבנן בין עסקי ממון לעסקי נפשות, וכן הכריע שם למעשה ושכן המנהג שכל חבוש מברך ביציאתו. | <BR/>אבל ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1050 (א)] על דברי השלחן לגבי חבוש, הוסיף 'על עסקי נפשות', ומשמע דלא כרבנו יונה. וכן הקשו על המגן אברהם, ה'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ב)] וה'''נתיב חיים''' (אוצר מפרשים ד) באריכות שדבריו הם נגד דברי רבנו יונה. והחיד"א ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7626&st=&pgnum=116 (ד)] הביא מתשובת ה'''ר"י מיגאש''' (צ) שכתב במפורש שגם מי שנחבש על חוב או מס קצוב, צריך לברך לכשיצא, דלא פלוג רבנן בין עסקי ממון לעסקי נפשות, וכן הכריע שם למעשה ושכן המנהג שכל חבוש מברך ביציאתו. | ||
<BR/>אמנם ב'''שיורי ברכה''' שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7626&st=&pgnum=116 (ב)] כתב שאינה קושיה כל כך, לפי שתלוי זה במחלוקת הראשונים לענין [[חולה שנתרפא]] שדעת רבנו יונה ור"י מיגאש כהראשונים שסוברים שעל כל חולי יש לברך, ואילו דעת המגן אברהם כהראב"ד שאינו מברך אלא בחולי של סכנה וכמו שפסק הרמ"א. אמנם המג"א עדיין לא ניצל מקושיה לפי שהוא עצמו כתב שנוהגים לברך על כל חולי, וגם שהרי דעת השלחן ערוך שבחולה אפילו שאינו מסוכן מברך, ואם כן איך כתב המג"א על דבריו דדווקא בחשוב על עסקי נפשות. ואף שמשתדל שם החיד"א ליישבו, מכל מקום להלכה מסיים כדעת הראשונים שעל כל חבוש מברך, ושכן פשט המנהג, וכן הכריע גם הרב '''כף החיים''' (). | <BR/>אמנם ב'''שיורי ברכה''' שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7626&st=&pgnum=116 (ב)] כתב שאינה קושיה כל כך, לפי שתלוי זה במחלוקת הראשונים לענין [[חולה שנתרפא]] שדעת רבנו יונה ור"י מיגאש כהראשונים שסוברים שעל כל חולי יש לברך, ואילו דעת המגן אברהם כהראב"ד שאינו מברך אלא בחולי של סכנה וכמו שפסק הרמ"א. אמנם המג"א עדיין לא ניצל מקושיה לפי שהוא עצמו כתב שנוהגים לברך על כל חולי, וגם שהרי דעת השלחן ערוך שבחולה אפילו שאינו מסוכן מברך, ואם כן איך כתב המג"א על דבריו דדווקא בחשוב על עסקי נפשות. ואף שמשתדל שם החיד"א ליישבו, מכל מקום להלכה מסיים כדעת הראשונים שעל כל חבוש מברך, ושכן פשט המנהג, וכן הכריע גם הרב '''כף החיים''' (). גם ב'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20376&st=&pgnum=439&hilite= (ב)] העיד שהמנהג לברך גם על עסקי ממון. | ||
ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה חבוש) טורח בכל זאת ליישב דעת המגן אברהם, וכותב שהר"י מיגש ורבנו יונה סוברים כדעת הערוך שאף על מיחוש בעלמא מברך הגומל, ואין צריך אפילו שיוטל למיטה. אבל לדעת השלחן ערוך שהכריע שצריך שעל כל פנים יוטל למטה אף שאינו מסוכן לפי שכל שעלה למטה כעלה לגרדום דמי, לכן חבוש מחמת ממון כיון שלעולם לא יבוא לידי סכנה הוי כמיחוש בעלמא ואינו מברך. והוא שם נוטה לדברי המגן אברהם (על כל פנים למנהג אשכנז שמברכים רק בחולי שיש בו סכנה) אף שב'''משנה ברורה''' (ג) לא הכריע בזה. | |||
וב'''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1050 (א)] כתב ליישב דברי המגן אברהם, שגם כוונת רבנו יונה שהביא דברי רב האי גאון, אין כוונתו שחבשוהו על עסקי ממון, אלא שניתן להצילו בעבור ממון, וכן דייק בלשונו שכתב 'בעבור ממון', ובזה גם המגן אברהם מודה שיברך. וכל כוונת המגן אברהם הייתה לאפוקי כשחבשוהו מלכתחילה על עסק ממון ואמרו שמשום ממון נתפס, דבזה אינו מברך. | וב'''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1050 (א)] כתב ליישב דברי המגן אברהם, שגם כוונת רבנו יונה שהביא דברי רב האי גאון, אין כוונתו שחבשוהו על עסקי ממון, אלא שניתן להצילו בעבור ממון, וכן דייק בלשונו שכתב 'בעבור ממון', ובזה גם המגן אברהם מודה שיברך. וכל כוונת המגן אברהם הייתה לאפוקי כשחבשוהו מלכתחילה על עסק ממון ואמרו שמשום ממון נתפס, דבזה אינו מברך. | ||