9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 54: | שורה 54: | ||
====שיעור הדרך שצריך לברך עליה==== | ====שיעור הדרך שצריך לברך עליה==== | ||
כתב ה'''אבודרהם''' שכשם ש[[שיעור מהלך פרסה חשיב דרך לענין תפילת הדרך]], שכן כתב בעל הלכות גדולות, שמע מינה דפחות מזה לא חשיב דרך גם לענין ברכת הגומל, ולכן על דרך בשיעור פרסה יש לברך ברכת הגומל. | כתב ה'''אבודרהם''' שכשם ש[[שיעור מהלך פרסה חשיב דרך לענין תפילת הדרך]], שכן כתב בעל הלכות גדולות, שמע מינה דפחות מזה לא חשיב דרך גם לענין ברכת הגומל, ולכן על דרך בשיעור פרסה יש לברך ברכת הגומל. וכן הוא בספר '''אהל מועד''' (שער הברכות ג א). | ||
<BR/>וב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] כתב שיש נותנים שיעור לדרך עד פרסה. אמנם ב'''בית יוסף''' (ד"ה כתב הר"ר דוד) הביא בשם הארחות חיים שלמד מדברי הרמב"ן בתורת האדם, שאף על פחות מפרסה מברך, שכל דרך היא בחזקת סכנה, ושכתב שלא כן המנהג. אך לפנינו בארחות חיים אין את כל זה. על כל פנים הכריע הבית יוסף כבה"ג שבפחות מפרסה אין לברך. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (ריט ז) שעל פחות מפרסה אין לברך, אלא אם כן הוא מקום המוחזק בסכנה ביותר, שאז מברך אפילו בפחות מפרסה. | <BR/>וב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] כתב שיש נותנים שיעור לדרך עד פרסה. אמנם ב'''בית יוסף''' (ד"ה כתב הר"ר דוד) הביא בשם הארחות חיים שלמד מדברי הרמב"ן בתורת האדם, שאף על פחות מפרסה מברך, שכל דרך היא בחזקת סכנה, ושכתב שלא כן המנהג. אך לפנינו בארחות חיים אין את כל זה, אך כן הוא בספר '''אהל מועד''' (שער הברכות ג א). על כל פנים הכריע הבית יוסף כבה"ג שבפחות מפרסה אין לברך. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (ריט ז) שעל פחות מפרסה אין לברך, אלא אם כן הוא מקום המוחזק בסכנה ביותר, שאז מברך אפילו בפחות מפרסה. | ||
=====אם שיעור פרסה נמדד לפי אורך הדרך או לפי זמן ההליכה===== | =====אם שיעור פרסה נמדד לפי אורך הדרך או לפי זמן ההליכה===== | ||
| שורה 123: | שורה 123: | ||
===אשה וקטן=== | ===אשה וקטן=== | ||
====אשה==== | ====אשה==== | ||
בשו"ת '''הלכות קטנות''' (ב קסא) כתב שלמאן דאמר שעשרה ותרי רבנן הוא לעיכובא, אפשר שאשה אינה חייבת בברכה זו, דכל כבודה בת מלך פנימה, והוסיף שאפשר שתברך שהחיינו. | |||
הרב '''כנסת הגדולה''' (בית יוסף ד"ה אמר המאסף) תמה על המנהג שאין נשים מברכות ברכת הגומל, ומסיק שראוי שגם נשים תברכנה הגומל בפני עשרה או לפחות בפני איש אחד או נשים. וסיים שכמדומה ששמע מקצת חכמי אשכנזים שכתבו שאשה תברך כמו האיש, וכן ראוי לנהוג. | הרב '''כנסת הגדולה''' (בית יוסף ד"ה אמר המאסף) תמה על המנהג שאין נשים מברכות ברכת הגומל, ומסיק שראוי שגם נשים תברכנה הגומל בפני עשרה או לפחות בפני איש אחד או נשים. וסיים שכמדומה ששמע מקצת חכמי אשכנזים שכתבו שאשה תברך כמו האיש, וכן ראוי לנהוג. | ||
<BR/>גם החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ריט ב) הביא דבריו והוסיף שכן הסכים '''רבי יעקב מולכו''' בתשובה (קמא). | <BR/>גם החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ריט ב) הביא דבריו והוסיף שכן הסכים '''רבי יעקב מולכו''' בתשובה (קמא). | ||
| שורה 139: | שורה 141: | ||
ב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] מצאנו נוסח שונה: 'הגומל לחייבים טובות שגמלני כרחמיו וכרוב חסדיו'. | ב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] מצאנו נוסח שונה: 'הגומל לחייבים טובות שגמלני כרחמיו וכרוב חסדיו'. | ||
<BR/>וב'''מנהג מרשילייא''' (תפילה לימות החול 102) הנוסח רק 'הגומל לחייבים טובות', וכן הנוסח בספר '''אהל מועד''' (שער הברכות ג א, שער הרפואה ב). | |||
===מענה השומעים=== | ===מענה השומעים=== | ||
| שורה 145: | שורה 148: | ||
וב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] כתב שעונים אמן, ואחר כך אומרים 'צור שגמלך כל טוב הוא יגמלך חן וחסד סלה'. | וב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] כתב שעונים אמן, ואחר כך אומרים 'צור שגמלך כל טוב הוא יגמלך חן וחסד סלה'. | ||
ב'''מנהג מרשילייא''' (תפילה לימות החול 102) כתב שעונה החזן 'ברוך שגמלך כל טוב כן יגמלך כל טוב סלה אמן חזק'. | |||
==בפני עשרה== | ==בפני עשרה== | ||
עוד מובא בהמשך הגמרא בשם אביי שצריך לומר הודאה זו בפני עשרה, דכתיב "וירוממוהו בקהל עם", ומוסיף על זה מר זוטרא ששנים מהם רבנן, שנאמר "ובמושב זקנים יהללוהו". רב אשי מקשה שניתן להבין מן הפסוק שצריך שיהיו עשרה, ומלבדם עוד שנים שהם רבנן. ונשארת הגמרא בקושיא ואינה מתרצת את קושית רב אשי. | עוד מובא בהמשך הגמרא בשם אביי שצריך לומר הודאה זו בפני עשרה, דכתיב "וירוממוהו בקהל עם", ומוסיף על זה מר זוטרא ששנים מהם רבנן, שנאמר "ובמושב זקנים יהללוהו". רב אשי מקשה שניתן להבין מן הפסוק שצריך שיהיו עשרה, ומלבדם עוד שנים שהם רבנן. ונשארת הגמרא בקושיא ואינה מתרצת את קושית רב אשי. | ||
| שורה 159: | שורה 165: | ||
וב'''מרדכי''' (ט ריב) משמע שסובר כתוס' שבעינן תרי רבנן מלבד העשרה, אבל כתב שאם אין רבנן אעפ"כ יברך. | וב'''מרדכי''' (ט ריב) משמע שסובר כתוס' שבעינן תרי רבנן מלבד העשרה, אבל כתב שאם אין רבנן אעפ"כ יברך. | ||
ב'''שיטה מקובצת''' (ד"ה מר זוטרא) כתב שאם אין עשרה, ימתין מלברך עד שלושים יום שמא יזדמן לו מנין ויקיים מצוה כהלכתה, ואם לאחר שלושים יום לא מצא עשרה יברך ביחיד. | ב'''שיטה מקובצת''' (ד"ה מר זוטרא) כתב שאם אין עשרה, ימתין מלברך עד שלושים יום שמא יזדמן לו מנין ויקיים מצוה כהלכתה, ואם לאחר שלושים יום לא מצא עשרה יברך ביחיד. וכן הוא בספר '''אהל מועד''' בשם ה'''רא"ה'''. | ||
ה'''מאירי''' כתב (ד"ה ארבעה) שצריך עשרה ושיהיו שנים מהם תלמידי חכמים או קרובים לכך, והוסיף שאם אין שני תלמידי חכמים יברך ובתנאי שיהיו עשרה, אך בלא עשרה לא יברך כלל. | ה'''מאירי''' כתב (ד"ה ארבעה) שצריך עשרה ושיהיו שנים מהם תלמידי חכמים או קרובים לכך, והוסיף שאם אין שני תלמידי חכמים יברך ובתנאי שיהיו עשרה, אך בלא עשרה לא יברך כלל. | ||
| שורה 176: | שורה 182: | ||
גם ב'''טור''' כתב מסברת עצמו שאם בירך בלא עשרה אין צריך לחזור ולברך, ודייק זאת מהלשון 'וצריך', משמע שאינו מעכב. אבל ה'''בית יוסף''' כתב שאין הדיוק נראה, וגם רבנו יונה חולק על זה. | גם ב'''טור''' כתב מסברת עצמו שאם בירך בלא עשרה אין צריך לחזור ולברך, ודייק זאת מהלשון 'וצריך', משמע שאינו מעכב. אבל ה'''בית יוסף''' כתב שאין הדיוק נראה, וגם רבנו יונה חולק על זה. | ||
<BR/>אמנם ב'''שלחן ערוך''' (ג) אחר שהביא שיש אומרים שיצא ויש אומרים שלא יצא, הכריע שטוב לחזור ולברך בעשרה בלא שם ומלכות. | <BR/>אמנם ב'''שלחן ערוך''' (ג) אחר שהביא שיש אומרים שיצא ויש אומרים שלא יצא, הכריע שטוב לחזור ולברך בעשרה בלא שם ומלכות. | ||
בשו"ת '''באר שבע''' איילנבורג (כט) הכריע כדברי הטור, והוכיח מכמה מקומות שלשון 'צריך' משמע לכתחילה ולא לעיכובא. | |||
===לחזור ולברך במנין אחר=== | ===לחזור ולברך במנין אחר=== | ||