9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 33: | שורה 33: | ||
ה'''טור''' (אורח חיים ריט) שתי הדעות ולא הכריע רק הוסיף שבספרד נוהגים לברך בכל הדרכים אף שאין בהם סכנה. | ה'''טור''' (אורח חיים ריט) שתי הדעות ולא הכריע רק הוסיף שבספרד נוהגים לברך בכל הדרכים אף שאין בהם סכנה. | ||
<BR/>וכן ב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) הביא שתי הדעות וכתב שהמנהג כהרמב"ן לברך הגומל אפילו כשהולכים מעיר לעיר. גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יג ב) אחר שהביא מנהג אשכנז, כתב שלא כן עמא דבר. | <BR/>וכן ב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) הביא שתי הדעות וכתב שהמנהג כהרמב"ן לברך הגומל אפילו כשהולכים מעיר לעיר. גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יג ב) אחר שהביא מנהג אשכנז, כתב שלא כן עמא דבר. | ||
<BR/>בספר ה'''פרדס''' כתב בשם ר' יעקב בעל שו"ת מן השמים, שהשיבו לו על שאלה זו שיש לברך על כל דרך. | |||
ב'''שלחן ערוך''' (ריט ז) הביא כדברי הטור שבאשכנז וצרפת לא חייבו לברך אלא בהולכי מדברות, ואילו בספרד נוהגים לברך לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה. | ב'''שלחן ערוך''' (ריט ז) הביא כדברי הטור שבאשכנז וצרפת לא חייבו לברך אלא בהולכי מדברות, ואילו בספרד נוהגים לברך לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה. | ||
| שורה 132: | שורה 133: | ||
אבל המהר"י בסאן ב'''לחמי תודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1944&st=&pgnum=47 (ה)] הקשה על דבריו, שאם כן אף לא יברך עד גיל עשרים, שאף שחייב בדיני אדם אינו חייב בדיני שמים. והוסיף שאף אם נאמר שקטן אינו בכלל 'חייבים', מכל מקום יכול לברך כשם שמצינו שמברכים ב[[יום טוב שחל במוצאי שבת, שמברך 'המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך...']] אף שאינו חול. וסיים שהיותר נראה הוא שלשון 'חייבים' אינו הכוונה לעונש, אלא לשון חוב שחייב אדם לבוראו על רוב הטובות שעושה עמו, ולכן העלה שם להלכה שקטן מברך ברכת הגומל. וכתב ה'''חיד"א''' בברכי יוסף (ריט א) שכן המנהג. | אבל המהר"י בסאן ב'''לחמי תודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1944&st=&pgnum=47 (ה)] הקשה על דבריו, שאם כן אף לא יברך עד גיל עשרים, שאף שחייב בדיני אדם אינו חייב בדיני שמים. והוסיף שאף אם נאמר שקטן אינו בכלל 'חייבים', מכל מקום יכול לברך כשם שמצינו שמברכים ב[[יום טוב שחל במוצאי שבת, שמברך 'המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך...']] אף שאינו חול. וסיים שהיותר נראה הוא שלשון 'חייבים' אינו הכוונה לעונש, אלא לשון חוב שחייב אדם לבוראו על רוב הטובות שעושה עמו, ולכן העלה שם להלכה שקטן מברך ברכת הגומל. וכתב ה'''חיד"א''' בברכי יוסף (ריט א) שכן המנהג. | ||
=====אם האב יכול לברך על הבן===== | |||
נשאל בשו"ת '''חוט המשולש''' לתשב"ץ (א ד) אם נכון מה שנוהגים קצת אנשים שהאב מברך הגומל על בנו שהיה חולה ונתרפא. | |||
==נוסח הברכה ופירושה== | ==נוסח הברכה ופירושה== | ||