9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 107: | שורה 107: | ||
הקשה ה'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) מדוע אין מברכים כאשר אדם עובר תחת קיר נטוי, שזה מזכיר עוונתיו של אדם כדאיתא בגמרא, ותירץ שלפי שהוא דבר קצר וקל לעבור במהרה אינו נחשב סכנה, מה שאין כן הולכי דרכים. כן הקשה ותירץ גם ה'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)]. | הקשה ה'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) מדוע אין מברכים כאשר אדם עובר תחת קיר נטוי, שזה מזכיר עוונתיו של אדם כדאיתא בגמרא, ותירץ שלפי שהוא דבר קצר וקל לעבור במהרה אינו נחשב סכנה, מה שאין כן הולכי דרכים. כן הקשה ותירץ גם ה'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)]. | ||
<BR/>עוד הביא האבודרהם שם (ד"ה וכתב) בשם '''ר' גרשום בן שלמה''' (מקטלוניא) שפעם גער באחד שבירך בבית הכנסת הגומל על נס שאירע לבנו, מפני שאין מברכים אלא אותם ארבעה שאמרו חז"ל, וגם שאין האב מברך על נס בנו. | |||
אבל ב'''שו"ת הריב"ש''' (שלז) נשאל אם אדם שנפל עליו כותל וניצול או שניצול מדריסת שור וכד', האם צריך לברך הגומל. והשיב שצריך לברך, ולא הוזכרו הארבעה אלא מפני שהם מצויים, אבל כל שכן הוא למי שנעשה לו נס וניצול ממיתה עצמה. ומה שקבעו לו [[ברכת שעשה לי נס]] הוא לפעם אחרת שיעבור שם, אבל כל שכן שצריך להודות מיד שניצל. | אבל ב'''שו"ת הריב"ש''' (שלז) נשאל אם אדם שנפל עליו כותל וניצול או שניצול מדריסת שור וכד', האם צריך לברך הגומל. והשיב שצריך לברך, ולא הוזכרו הארבעה אלא מפני שהם מצויים, אבל כל שכן הוא למי שנעשה לו נס וניצול ממיתה עצמה. ומה שקבעו לו [[ברכת שעשה לי נס]] הוא לפעם אחרת שיעבור שם, אבל כל שכן שצריך להודות מיד שניצל. | ||
<BR/>וכעין זה כתב גם התשב"ץ ב'''חוט המשולש''' (ד ג ל) שלא אמרו חז"ל אלו הארבעה אלא מפני שבאלו מברך אפילו בלא שאירע לו נס, מפני שהם בחזקת סכנה, אבל כל שכן הוא שצריך לברך כאשר אירע לו נס ממש, אפילו שאינו מאלו הארבעה, כגון שעמד עליו אריה לטרפו או נחש להכישו, או שנפל עליו כותל וניצל בנס. | |||
וב'''בית יוסף''' (ד"ה כתב הרד"א) הביא שתי הדעות ולא הכריע ביניהן, אבל ב'''שלחן ערוך''' (ט) כתב ב'סתם' את דעת הריב"ש שמברך, ואילו ב'יש אומרים' את דעת האומרים שאלו הארבעה דווקא, והכריע שטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות. | וב'''בית יוסף''' (ד"ה כתב הרד"א) הביא שתי הדעות ולא הכריע ביניהן, אבל ב'''שלחן ערוך''' (ט) כתב ב'סתם' את דעת הריב"ש שמברך, ואילו ב'יש אומרים' את דעת האומרים שאלו הארבעה דווקא, והכריע שטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות. | ||
| שורה 135: | שורה 137: | ||
=====אם האב יכול לברך על הבן===== | =====אם האב יכול לברך על הבן===== | ||
נשאל בשו"ת '''חוט המשולש''' לתשב"ץ (א ד) אם נכון מה שנוהגים קצת אנשים שהאב מברך הגומל על בנו שהיה חולה ונתרפא. | נשאל בשו"ת '''חוט המשולש''' לתשב"ץ (א ד) אם נכון מה שנוהגים קצת אנשים שהאב מברך הגומל על בנו שהיה חולה ונתרפא. והעלה שם שיכול האב לברך עבור נס שאירע לבן, כל זמן שבנו קטן, ואפילו למ"ד שאין אחר יכול לברך בשביל בעל הנס, בנו שאני שכגופו הוא וחובת עוונתיו עליו. | ||
אבל ב'''אבודרהם''' (ברכות הראיה השבח וההודאה ד"ה וכתב) הביא בשם '''ר' גרשום בן שלמה''' (מקטלוניא) שפעם גער באחד שבירך בבית הכנסת הגומל על נס שאירע לבנו, מפני שאין מברכים אלא אותם ארבעה שאמרו חז"ל, וגם שאין האב מברך על נס בנו. | |||
==נוסח הברכה ופירושה== | ==נוסח הברכה ופירושה== | ||