9,838
עריכות
שורה 208: | שורה 208: | ||
===בירך בלא עשרה=== | ===בירך בלא עשרה=== | ||
כתב ה'''רבנו יונה''' (מג א ד"ה אמר להו) שמעובדא דרב יהודה למדנו שאם בירך בלא עשרה ואחר כך נזדמן לו עשרה, צריך לחזור ולברך, שהרי על מה שאמר רב יהודה לחכמים שפטרוהו מלהודות, שאלה הגמרא והרי לא היו עשרה, משמע שכיון שלא היו עשרה ולא פטרוהו מלהודות וצריך לחזור ולברך. | כתב ה'''רבנו יונה''' (מג א ד"ה אמר להו) שמעובדא דרב יהודה למדנו שאם בירך בלא עשרה ואחר כך נזדמן לו עשרה, צריך לחזור ולברך, שהרי על מה שאמר רב יהודה לחכמים שפטרוהו מלהודות, שאלה הגמרא והרי לא היו עשרה, משמע שכיון שלא היו עשרה ולא פטרוהו מלהודות וצריך לחזור ולברך. | ||
אבל ב'''טור''' כתב מסברת עצמו שאם בירך בלא עשרה אין צריך לחזור ולברך, ודייק זאת מהלשון 'וצריך', משמע שאינו מעכב. | |||
<BR/>אמנם ב'''שלחן ערוך''' (ג) אחר שהביא שיש אומרים שיצא ויש אומרים שלא יצא, הכריע שטוב לחזור ולברך בעשרה בלא שם ומלכות. | <BR/>ב'''שיטה מקובצת''' (ד"ה אמר להו) דחה ראיית רבנו יונה, לפי שאפשר לפרש את שאלת הגמרא, היאך כיוון רב יהודה לצאת לכתחילה והרי לא היו שם עשרה, אך אין הכי נמי שאם כיון ולא היו עשרה אינו חוזר ומברך. | ||
וכן כתב מדנפשיה ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב), אבל ב'''אבני נזר''' (אורח חיים מ ט) הקשה על זה שאם כל שאלת הגמרא היא רק לכתחילה אמאי כיוון לצאת, אם כן יש לשאול שהרי לא בירך בנוסח 'הגומל לחייבים' שגם הוא לכתחילה, אלא מוכח מזה שהנוסח אינו מעכב ואילו עשרה מעכב. | |||
ה'''בית יוסף''' דחה דברי הטור וכתב שאין דיוקו נראה, וגם רבנו יונה חולק על זה.<BR/> | |||
אמנם ב'''שלחן ערוך''' (ג) אחר שהביא שיש אומרים שיצא ויש אומרים שלא יצא, הכריע שטוב לחזור ולברך בעשרה בלא שם ומלכות. | |||
בשו"ת '''באר שבע''' איילנבורג (כט) הכריע כדברי הטור, והוכיח מכמה מקומות שלשון 'צריך' משמע לכתחילה ולא לעיכובא. | בשו"ת '''באר שבע''' איילנבורג (כט) הכריע כדברי הטור, והוכיח מכמה מקומות שלשון 'צריך' משמע לכתחילה ולא לעיכובא. |