9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 84: | שורה 84: | ||
<BR/>אבל ה'''בית חדש''' (ד) פסק כדעת מרן השלחן ערוך, וכן הביא ה'''מגן אברהם''' (ח) וכתב שכן נוהגים קצת, וכן משמע שהסכים ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ז), וכן היא דעת הרב '''אליה רבה''' (יג) הנזכר לעיל, והובאו דבריהם ב'''משנה ברורה''' (כח) בלא הכרעה. ובשו"ת '''יחוה דעת''' (ד יד) כתב שכן המנהג פשוט אצל הספרדים ובלבד שהיה מרותק למטה בחליו. | <BR/>אבל ה'''בית חדש''' (ד) פסק כדעת מרן השלחן ערוך, וכן הביא ה'''מגן אברהם''' (ח) וכתב שכן נוהגים קצת, וכן משמע שהסכים ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ז), וכן היא דעת הרב '''אליה רבה''' (יג) הנזכר לעיל, והובאו דבריהם ב'''משנה ברורה''' (כח) בלא הכרעה. ובשו"ת '''יחוה דעת''' (ד יד) כתב שכן המנהג פשוט אצל הספרדים ובלבד שהיה מרותק למטה בחליו. | ||
ה'''טורי זהב''' (ה) הוסיף על דברי הרמ"א, שהוא הדין לחולה שמוטל במיטה יותר מג' ימים, ואחריו כתב כן ב'''חיי אדם''' (א סה ו) שאינו נקרא חולה אלא שנפל למיטה לא פחות מג' ימים. | ה'''טורי זהב''' (ה) הוסיף על דברי הרמ"א, שהוא הדין לחולה שמוטל במיטה יותר מג' ימים, ואחריו כתב כן ב'''חיי אדם''' (א סה ו) שאינו נקרא חולה אלא שנפל למיטה לא פחות מג' ימים. וכן העתיק להלכה ה'''בן איש חי''' (א עקב ז) וכתב שאין צריך בזה מעת לעת. | ||
<BR/>וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה כגון) כתב שדברי הט"ז אינם מתיישבים אלא לדעת מרן, כיון שלדעת הרמ"א בעינן על כל פנים מכה של חלל, ואמנם גם לדעת המחבר אין לזה ענין, שהרי אפילו בפחות מג' ימים מברך אם נפל למיטה. וסיים שם הבה"ל שאפשר שהט"ז כתב דרך הכרעה לפשר בין דעת מרן לרמ"א. | <BR/>וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה כגון) כתב שדברי הט"ז אינם מתיישבים אלא לדעת מרן, כיון שלדעת הרמ"א בעינן על כל פנים מכה של חלל, ואמנם גם לדעת המחבר אין לזה ענין, שהרי אפילו בפחות מג' ימים מברך אם נפל למיטה. וסיים שם הבה"ל שאפשר שהט"ז כתב דרך הכרעה לפשר בין דעת מרן לרמ"א. | ||
====חולה עיניים==== | ====חולה עיניים==== | ||
בשו"ת '''שדה הארץ''' מיוחס [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45968&st=&pgnum=24&hilite= (ג י)] כתב שגם חולה עיניים אם לא נפל למשכב אינו מברך הגומל אף על פי שהוא מסוכן. אבל בשו"ת '''יחוה דעת''' (ד יד) חלק על דבריו וכתב שכשמרן הכריע דוקא חולה שנפל למיטה, לא בא למעט אלא להוסיף, ולכן חולה עיניים כיון שכל חולי עיניים יש בו סכנה, לענין [[לחלל עליו את השבת]], הרי שצריך לברך הגומל. | בשו"ת '''שדה הארץ''' מיוחס [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45968&st=&pgnum=24&hilite= (ג י)] כתב שגם חולה עיניים אם לא נפל למשכב אינו מברך הגומל אף על פי שהוא מסוכן. וכן כתב ה'''בן איש חי''' (א עקב ו) שלא נהגו לברך בשם ומלכות. | ||
<BR/>אבל בשו"ת '''יחוה דעת''' (ד יד) חלק על דבריו וכתב שכשמרן הכריע דוקא חולה שנפל למיטה, לא בא למעט אלא להוסיף, ולכן חולה עיניים כיון שכל חולי עיניים יש בו סכנה, לענין [[לחלל עליו את השבת]], הרי שצריך לברך הגומל. | |||
====מיחוש קבוע==== | ====מיחוש קבוע==== | ||
| שורה 101: | שורה 102: | ||
<BR/>מבואר בדבריו לכאורה שגם מי שנחבש בבית האסורים ואינו בסכנה, אלא רק משום ממון חבשוהו, אף על פי כן מברך כשיצא. וכן דייק בדבריו ה'''מלבושי יום טוב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9150&st=&pgnum=102 (א)]. וכן משמע גם ב'''ספר הערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=33 (ערך ארבעה)] שחבוש הוא הפחות מסוכן מכולם. | <BR/>מבואר בדבריו לכאורה שגם מי שנחבש בבית האסורים ואינו בסכנה, אלא רק משום ממון חבשוהו, אף על פי כן מברך כשיצא. וכן דייק בדבריו ה'''מלבושי יום טוב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9150&st=&pgnum=102 (א)]. וכן משמע גם ב'''ספר הערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=33 (ערך ארבעה)] שחבוש הוא הפחות מסוכן מכולם. | ||
<BR/>אבל ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1050 (א)] על דברי השלחן לגבי חבוש, הוסיף 'על עסקי נפשות', ומשמע דלא כרבנו יונה. וכן הקשו על המגן אברהם, ה'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ב)] וה'''נתיב חיים''' (אוצר מפרשים ד) באריכות שדבריו הם נגד דברי רבנו יונה. והחיד"א ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7626&st=&pgnum=116 (ד)] הביא מתשובת ה'''ר"י מיגאש''' (צ) שכתב במפורש שגם מי שנחבש על חוב או מס קצוב, צריך לברך לכשיצא, דלא פלוג רבנן בין עסקי ממון לעסקי נפשות, וכן הכריע שם למעשה ושכן המנהג שכל חבוש מברך ביציאתו. | <BR/>אבל ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1050 (א)] על דברי השלחן לגבי חבוש, הוסיף 'על עסקי נפשות', ומשמע דלא כרבנו יונה. וכן הקשו על המגן אברהם, ה'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ב)] וה'''נתיב חיים''' (אוצר מפרשים ד) באריכות שדבריו הם נגד דברי רבנו יונה. והחיד"א ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7626&st=&pgnum=116 (ד)] הביא מתשובת ה'''ר"י מיגאש''' (צ) שכתב במפורש שגם מי שנחבש על חוב או מס קצוב, צריך לברך לכשיצא, דלא פלוג רבנן בין עסקי ממון לעסקי נפשות, וכן הכריע שם למעשה ושכן המנהג שכל חבוש מברך ביציאתו. | ||
<BR/>אמנם ב'''שיורי ברכה''' שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7626&st=&pgnum=116 (ב)] כתב שאינה קושיה כל כך, לפי שתלוי זה במחלוקת הראשונים לענין [[חולה שנתרפא]] שדעת רבנו יונה ור"י מיגאש כהראשונים שסוברים שעל כל חולי יש לברך, ואילו דעת המגן אברהם כהראב"ד שאינו מברך אלא בחולי של סכנה וכמו שפסק הרמ"א. אמנם המג"א עדיין לא ניצל מקושיה לפי שהוא עצמו כתב שנוהגים לברך על כל חולי, וגם שהרי דעת השלחן ערוך שבחולה אפילו שאינו מסוכן מברך, ואם כן איך כתב המג"א על דבריו דדווקא בחשוב על עסקי נפשות. ואף שמשתדל שם החיד"א ליישבו, מכל מקום להלכה מסיים כדעת הראשונים שעל כל חבוש מברך, ושכן פשט המנהג, וכן הכריע גם הרב '''כף החיים''' (). גם ב'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20376&st=&pgnum=439&hilite= (ב)] העיד שהמנהג לברך גם על עסקי ממון. | <BR/>אמנם ב'''שיורי ברכה''' שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7626&st=&pgnum=116 (ב)] כתב שאינה קושיה כל כך, לפי שתלוי זה במחלוקת הראשונים לענין [[חולה שנתרפא]] שדעת רבנו יונה ור"י מיגאש כהראשונים שסוברים שעל כל חולי יש לברך, ואילו דעת המגן אברהם כהראב"ד שאינו מברך אלא בחולי של סכנה וכמו שפסק הרמ"א. אמנם המג"א עדיין לא ניצל מקושיה לפי שהוא עצמו כתב שנוהגים לברך על כל חולי, וגם שהרי דעת השלחן ערוך שבחולה אפילו שאינו מסוכן מברך, ואם כן איך כתב המג"א על דבריו דדווקא בחשוב על עסקי נפשות. ואף שמשתדל שם החיד"א ליישבו, מכל מקום להלכה מסיים כדעת הראשונים שעל כל חבוש מברך, ושכן פשט המנהג, וכן הכריע גם הרב '''כף החיים''' (). גם ב'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20376&st=&pgnum=439&hilite= (ב)] העיד שהמנהג לברך גם על עסקי ממון. וכן הסכים הרב '''בן איש חי''' (א עקב ט). | ||
ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה חבוש) טורח בכל זאת ליישב דעת המגן אברהם, וכותב שהר"י מיגש ורבנו יונה סוברים כדעת הערוך שאף על מיחוש בעלמא מברך הגומל, ואין צריך אפילו שיוטל למיטה. אבל לדעת השלחן ערוך שהכריע שצריך שעל כל פנים יוטל למטה אף שאינו מסוכן לפי שכל שעלה למטה כעלה לגרדום דמי, לכן חבוש מחמת ממון כיון שלעולם לא יבוא לידי סכנה הוי כמיחוש בעלמא ואינו מברך. והוא שם נוטה לדברי המגן אברהם (על כל פנים למנהג אשכנז שמברכים רק בחולי שיש בו סכנה) אף שב'''משנה ברורה''' (ג) לא הכריע בזה. | ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה חבוש) טורח בכל זאת ליישב דעת המגן אברהם, וכותב שהר"י מיגש ורבנו יונה סוברים כדעת הערוך שאף על מיחוש בעלמא מברך הגומל, ואין צריך אפילו שיוטל למיטה. אבל לדעת השלחן ערוך שהכריע שצריך שעל כל פנים יוטל למטה אף שאינו מסוכן לפי שכל שעלה למטה כעלה לגרדום דמי, לכן חבוש מחמת ממון כיון שלעולם לא יבוא לידי סכנה הוי כמיחוש בעלמא ואינו מברך. והוא שם נוטה לדברי המגן אברהם (על כל פנים למנהג אשכנז שמברכים רק בחולי שיש בו סכנה) אף שב'''משנה ברורה''' (ג) לא הכריע בזה. | ||
| שורה 147: | שורה 148: | ||
הרב '''כנסת הגדולה''' (בית יוסף ד"ה אמר המאסף) תמה על המנהג שאין נשים מברכות ברכת הגומל, ומסיק שראוי שגם נשים תברכנה הגומל בפני עשרה או לפחות בפני איש אחד או נשים. וסיים שכמדומה ששמע מקצת חכמי אשכנזים שכתבו שאשה תברך כמו האיש, וכן ראוי לנהוג. | הרב '''כנסת הגדולה''' (בית יוסף ד"ה אמר המאסף) תמה על המנהג שאין נשים מברכות ברכת הגומל, ומסיק שראוי שגם נשים תברכנה הגומל בפני עשרה או לפחות בפני איש אחד או נשים. וסיים שכמדומה ששמע מקצת חכמי אשכנזים שכתבו שאשה תברך כמו האיש, וכן ראוי לנהוג. | ||
<BR/>גם החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ריט ב) הביא דבריו והוסיף שכן הסכים '''רבי יעקב מולכו''' בתשובה (קמא). | <BR/>גם החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ריט ב) הביא דבריו והוסיף שכן הסכים '''רבי יעקב מולכו''' בתשובה (קמא). וכן הכריע הרב '''בן איש חי''' (א עקב ה) שנשים תברכנה בעשרה עם שם ומלכות. | ||
<BR/>אבל ה'''מגן אברהם''' (א) יישב המנהג מפני שסבורות שברכה זו רשות היא. | <BR/>אבל ה'''מגן אברהם''' (א) יישב המנהג שלא לברך, מפני שסבורות שברכה זו רשות היא. | ||
====קטן==== | ====קטן==== | ||
| שורה 155: | שורה 156: | ||
אבל המהר"י בסאן ב'''לחמי תודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1944&st=&pgnum=47 (ה)] הקשה על דבריו, שאם כן אף לא יברך עד גיל עשרים, שאף שחייב בדיני אדם אינו חייב בדיני שמים. והוסיף שאף אם נאמר שקטן אינו בכלל 'חייבים', מכל מקום יכול לברך כשם שמצינו שמברכים ב[[יום טוב שחל במוצאי שבת, שמברך 'המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך...']] אף שאינו חול. וסיים שהיותר נראה הוא שלשון 'חייבים' אינו הכוונה לעונש, אלא לשון חוב שחייב אדם לבוראו על רוב הטובות שעושה עמו, ולכן העלה שם להלכה שקטן מברך ברכת הגומל. וכתב ה'''חיד"א''' בברכי יוסף (ריט א) שכן המנהג. | אבל המהר"י בסאן ב'''לחמי תודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1944&st=&pgnum=47 (ה)] הקשה על דבריו, שאם כן אף לא יברך עד גיל עשרים, שאף שחייב בדיני אדם אינו חייב בדיני שמים. והוסיף שאף אם נאמר שקטן אינו בכלל 'חייבים', מכל מקום יכול לברך כשם שמצינו שמברכים ב[[יום טוב שחל במוצאי שבת, שמברך 'המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך...']] אף שאינו חול. וסיים שהיותר נראה הוא שלשון 'חייבים' אינו הכוונה לעונש, אלא לשון חוב שחייב אדם לבוראו על רוב הטובות שעושה עמו, ולכן העלה שם להלכה שקטן מברך ברכת הגומל. וכתב ה'''חיד"א''' בברכי יוסף (ריט א) שכן המנהג. | ||
<BR/>הרב '''בן איש חי''' (א עקב ד) כתב למעשה שקטן שהגיע לחינוך יברך, ורק במקום שאין מנהג ידוע לא יזכיר שם ומלכות מפני סברת החולקים. | |||
בשו"ת '''אבני נזר''' (אורח חיים לט ה) תמה על המהר"ם מינץ שדייק מנוסח הברכה ממילת 'חייבים' לפטור את הקטן שאינו בר חיובא, שהרי נוסח זה אינו לעיכובא כדמוכח בגמרא בעובדא דרב יהודה חלש, ובירכו בשבילו בנוסח אחר. אמנם בהמשך דבריו שם (ז) כתב ליישב שכיון שכך הוא נוסח הברכה לכתחילה, אף שאינו לעיכובא, אין שייך בזה דין חינוך לקטן, וכשם ש[[קטן שאינו יודע לנענע אינו במצות חינוך דלולב]], אף ש[[הנענוע אינו לעיכובא]]. | בשו"ת '''אבני נזר''' (אורח חיים לט ה) תמה על המהר"ם מינץ שדייק מנוסח הברכה ממילת 'חייבים' לפטור את הקטן שאינו בר חיובא, שהרי נוסח זה אינו לעיכובא כדמוכח בגמרא בעובדא דרב יהודה חלש, ובירכו בשבילו בנוסח אחר. אמנם בהמשך דבריו שם (ז) כתב ליישב שכיון שכך הוא נוסח הברכה לכתחילה, אף שאינו לעיכובא, אין שייך בזה דין חינוך לקטן, וכשם ש[[קטן שאינו יודע לנענע אינו במצות חינוך דלולב]], אף ש[[הנענוע אינו לעיכובא]]. | ||
| שורה 174: | שורה 176: | ||
ב'''ארחות חיים''' (א סעודה ט) תמה למה מברכים הגומל ב'ה' בתחילה, שהרי לגבי 'המוציא' מברכים כן רק בגלל שנקט לשון הפסוק. | ב'''ארחות חיים''' (א סעודה ט) תמה למה מברכים הגומל ב'ה' בתחילה, שהרי לגבי 'המוציא' מברכים כן רק בגלל שנקט לשון הפסוק. | ||
כתב הרב '''בן איש חי''' (א עקב א) שקודם הברכה יש לומר את הפסוק 'אודה ה' בכל לבב ביסוד ישרים ועדה'. | |||
===מענה השומעים=== | ===מענה השומעים=== | ||
| שורה 182: | שורה 186: | ||
ב'''מנהג מרשילייא''' (תפילה לימות החול 102) כתב שעונה החזן 'ברוך שגמלך כל טוב כן יגמלך כל טוב סלה אמן חזק'. | ב'''מנהג מרשילייא''' (תפילה לימות החול 102) כתב שעונה החזן 'ברוך שגמלך כל טוב כן יגמלך כל טוב סלה אמן חזק'. | ||
ב'''שלחן ערוך''' (ב) כתב שיענו השומעים: 'מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה'. | |||
<BR/>אבל הרב '''בן איש חי''' כתב (א עקב א) שיענו 'האל שגמלך...'. | |||
==בפני עשרה== | ==בפני עשרה== | ||
| שורה 243: | שורה 250: | ||
<BR/>ב'''בית חדש''' (א) כתב לתרץ שמהפסוק 'ובמושב זקנים יהללוהו' משמע שהזקנים יושבים והמהללים עומדים. | <BR/>ב'''בית חדש''' (א) כתב לתרץ שמהפסוק 'ובמושב זקנים יהללוהו' משמע שהזקנים יושבים והמהללים עומדים. | ||
<BR/>בספר '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ריט ג)] כתב לתרץ שברכת הגומל היא כדין הלל, כלשון הפסוק 'יהללוהו', וקיימא לן (אורח חיים תכב ז) ש[[הלל יש לומר בעמידה]], ולכן גם בברכה זו שהיא כהלל יש לעמוד. וב'''שו"ת חת"ם סופר''' (אורח חיים נא) הסכים לתירוץ זה, אבל כתב עוד שהרמב"ם סבירא ליה שכל דבר של ציבור צריך עמידה מפני כבוד הציבור, וכמו שכתב לענין קריאת המגילה (מגילה ב ז), ש[[בציבור אין לקרוא את המגילה יושב]], מפני כבוד הציבור. | <BR/>בספר '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ריט ג)] כתב לתרץ שברכת הגומל היא כדין הלל, כלשון הפסוק 'יהללוהו', וקיימא לן (אורח חיים תכב ז) ש[[הלל יש לומר בעמידה]], ולכן גם בברכה זו שהיא כהלל יש לעמוד. וב'''שו"ת חת"ם סופר''' (אורח חיים נא) הסכים לתירוץ זה, אבל כתב עוד שהרמב"ם סבירא ליה שכל דבר של ציבור צריך עמידה מפני כבוד הציבור, וכמו שכתב לענין קריאת המגילה (מגילה ב ז), ש[[בציבור אין לקרוא את המגילה יושב]], מפני כבוד הציבור. | ||
<BR/>וב'''בן איש חי''' (א עקב א) כתב טעם חדש, לפי שברכה זו היא במקום קרבן תודה, והמקריב עומד ומקריב. | |||
ה'''שלחן ערוך''' לא העתיק דברי הרמב"ם אלו להלכה, כנראה מפני שלא מצא להם מקור. אבל ה'''בית חדש''' (א) כתב שמנהג כל ישראל לברך מעומד ואין לשנות. גם ה'''עולת תמיד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=115 (ג)] כתב שכן המנהג. | ה'''שלחן ערוך''' לא העתיק דברי הרמב"ם אלו להלכה, כנראה מפני שלא מצא להם מקור. אבל ה'''בית חדש''' (א) כתב שמנהג כל ישראל לברך מעומד ואין לשנות. גם ה'''עולת תמיד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=115 (ג)] כתב שכן המנהג. | ||