9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על הולדת בן או בת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 6: | שורה 6: | ||
גמרא זו הובאה להלכה בפוסקים, ב'''טור''' (אורח חיים רכג) וב'''שלחן ערוך''' (רכג י). | גמרא זו הובאה להלכה בפוסקים, ב'''טור''' (אורח חיים רכג) וב'''שלחן ערוך''' (רכג י). | ||
<BR/>אמנם ה'''רמב"ם''' השמיט דבר זה וכתב רק באופן כללי (ברכות י ג) שהשומע שמועה טובה מברך הטוב והמיטיב. וכן הוא ב'''רי"ף''' (מג ב). | <BR/>אמנם ה'''רמב"ם''' השמיט דבר זה וכתב רק באופן כללי (ברכות י ג) שהשומע שמועה טובה מברך הטוב והמיטיב. וכן הוא ב'''רי"ף''' (מג ב). ראה להלן תירוצי האחרונים בזה. | ||
===אם האם צריכה לברך=== | |||
ב'''הגהות סמ"ק''' (קנא יא) כתב שגם האשה תברך, שהרי גם לה יש הנאה, וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' (א) להלכה. | |||
===אין אשתו עמו=== | |||
כתב ה'''רא"ש''' (ברכות ט טו) שהבעל מברך טוב והמיטיב אף אם אין אשתו עימו באותו מעמד. וכן הוא ב'''מרדכי''' (רטז) והובאו ב'''בית יוסף''' (ד"ה ילדה). ב'''בית חדש''' (א) הסביר שדייקו כן מלשון הברייתא 'אמרו לו ילדה אשתך זכר' משמע שאין אשתו עמו. | |||
===מתה אשתו או מת האב=== | |||
כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ונראה) שאפילו מתה אשתו צריך לברך הטוב והמיטיב, שהרי מכל מקום טובה היתה לה בעת לידתו. ולפי טעם זה אם מת האב קודם הלידה, אין לאשה לברך אלא שהחיינו. | |||
<BR/>אבל הרמ"א ב'''דרכי משה''' (א) חלק על מרן, והעלה שיותר מסתבר שיברך 'שהחיינו' (ויישב בכך דברי הרשב"א בתשובה) כאשר מתה אשתו בלידה, וכן פסק ב'''הגהת שלחן ערוך''' (א), שאם מתה האשה בלידה, או האב קודם הלידה, יש לברך 'שהחיינו' שהרי אין כאן הטבה לאחריני. | |||
ב'''טורי זהב''' () כתב שהעיקר כדברי מרן שגם כאשר מתה אשתו יש לו לברך הטוב והמיטיב, אמנם כתב טעם שונה מעט, שעל כל פנים טוב לה לנפטרת בלידתו, ולפי טעם זה יש לאשה לברך גם כאשר נפטר בעלה קודם הלידה, ודלא כדמשמע בבית יוסף. | |||
לכאורה מדוייק מלשון הברייתא שדוקא אם הלידה היא של בן זכר מברך על כך ברכת ההודאה של הטוב והמטיב. וכלשון זו סתמו הראשונים, וה'''טוש"ע''' (רכג). הבית יוסף כתב שאין לדייק מלשון הברייתא ש"אמרו לו" ילדה אשתו וכו', לאו דוקא שאמרו לו, אלא אפילו אם ראה בעצמו יש לו לברך, ואף הבית יוסף לא דייק כן לענין ההמשך שמדובר דוקא על הולדת "בן", וכנראה שהדברים אמורים בדוקא. | לכאורה מדוייק מלשון הברייתא שדוקא אם הלידה היא של בן זכר מברך על כך ברכת ההודאה של הטוב והמטיב. וכלשון זו סתמו הראשונים, וה'''טוש"ע''' (רכג). הבית יוסף כתב שאין לדייק מלשון הברייתא ש"אמרו לו" ילדה אשתו וכו', לאו דוקא שאמרו לו, אלא אפילו אם ראה בעצמו יש לו לברך, ואף הבית יוסף לא דייק כן לענין ההמשך שמדובר דוקא על הולדת "בן", וכנראה שהדברים אמורים בדוקא. | ||