9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על הולדת בן או בת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 29: | שורה 29: | ||
ב'''תשובת הרשב"א''' (א רמה) מבואר שאין חילוק בברכה זו בין אם זה בן ראשון או שיש לו כבר כמה בנים, וכן מבואר מתוך דברי ה'''ספר חסידים''' (תתמג), וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (רכג ג), אבל ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה זכר) כתב להסתפק כאשר יש לו כמה בנים ותאב לבת כדי לקיים המצוה, כיון שסוף דבר לא ניחא ליה בזכר ואיך יברך. ונשאר בצ"ע. | ב'''תשובת הרשב"א''' (א רמה) מבואר שאין חילוק בברכה זו בין אם זה בן ראשון או שיש לו כבר כמה בנים, וכן מבואר מתוך דברי ה'''ספר חסידים''' (תתמג), וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (רכג ג), אבל ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה זכר) כתב להסתפק כאשר יש לו כמה בנים ותאב לבת כדי לקיים המצוה, כיון שסוף דבר לא ניחא ליה בזכר ואיך יברך. ונשאר בצ"ע. | ||
==ברכה על נכדים או בן של צדיק== | ===ברכה על נכדים או בן של צדיק=== | ||
כתוב ב'''ספר חסידים''' (תתמג) על זקן אחד שכשנולד בן לבנו או לבתו היה מברך הטוב והמיטיב, אפילו הוא בעיר אחרת. וכששאלוהו על כך שהרי לא נאמר כן אלא בבנו שלו, ענה שאפילו נולד בן לצדיק ואני אוהבו מפני צדקותיו, אני מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (רכג א). | כתוב ב'''ספר חסידים''' (תתמג) על זקן אחד שכשנולד בן לבנו או לבתו היה מברך הטוב והמיטיב, אפילו הוא בעיר אחרת. וכששאלוהו על כך שהרי לא נאמר כן אלא בבנו שלו, ענה שאפילו נולד בן לצדיק ואני אוהבו מפני צדקותיו, אני מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (רכג א). | ||
אבל ב'''תשובת הרשב"א''' (ד עז) מבואר שחולק על זה, שמוכח מהגמרא שדווקא בגלל אשתו תיקנו הטוב והמיטיב, ולא משום שאר בני משפחה, אף שהכל נהנים בזה. והטעם לפי שלא תיקנו ברכה זו אלא בהנאה שיש בה תועלת, ודווקא להורים יש הנאת תועלת בזה, שהבן הוא כירך האב והאם, והוא להם לסיוע לכשיזקינו. | אבל ב'''תשובת הרשב"א''' (ד עז) מבואר שחולק על זה, שמוכח מהגמרא שדווקא בגלל אשתו תיקנו הטוב והמיטיב, ולא משום שאר בני משפחה, אף שהכל נהנים בזה. והטעם לפי שלא תיקנו ברכה זו אלא בהנאה שיש בה תועלת, ודווקא להורים יש הנאת תועלת בזה, שהבן הוא כירך האב והאם, והוא להם לסיוע לכשיזקינו. | ||
<BR/>ב'''ביאור הלכה''' (רכג ד"ה ילדה) הביא דברים אלו, והכריע כהרשב"א שטוב למעט בברכות אלו בדבר שלא נזכר להדיא בש"ס. | <BR/>ב'''ביאור הלכה''' (רכג ד"ה ילדה) הביא דברים אלו, והכריע כהרשב"א שטוב למעט בברכות אלו בדבר שלא נזכר להדיא בש"ס. | ||
===ברך הטוב והמיטיב, אם יכול לברך גם שהחיינו=== | |||
כתב בשו"ת '''הלכות קטנות''' (א רא) שאם בירך הטוב והמיטיב על לידת בנו קודם שראהו, ואחר כך בא וראהו יכול לברך שוב שהחיינו. | |||
===מנהג העולם שלא לברך=== | ===מנהג העולם שלא לברך=== | ||
| שורה 45: | שורה 48: | ||
<BR/>אבל בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך ליישב בכמה אופנים את המנהג שלא לברך על בן זכר הטוב והמיטיב. | <BR/>אבל בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך ליישב בכמה אופנים את המנהג שלא לברך על בן זכר הטוב והמיטיב. | ||
מצאנו אצל כמה מגדולי הפוסקים הספרדים שכתבו שנהגו להקל בברכה זו, ולסמוך על ברכת [[שהחיינו שמברך בשעת המילה]]. כן כתב הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=411 (רכא ד)], ואחריו החזיקו הרב '''יפה ללב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7658&st=&pgnum=335 (רכג א)], '''כף החיים''' (ו), '''בן איש חי''' (א ראה ח), ו'''ילקוט יוסף''' (ברכות תקצח). אבל בספר '''ברכת השם''' (ד ב סא) העלה שצריך לברך הטוב והמיטיב בלידת בן זכר כפשט דברי מרן, ואין ללכת בזה אחר המנהג שיסודו בדברי הרמ"א. | מצאנו אצל כמה מגדולי הפוסקים הספרדים שכתבו שנהגו להקל בברכה זו, ולסמוך על ברכת [[שהחיינו שמברך בשעת המילה]]. כן כתב הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=411 (רכא ד)], ואחריו החזיקו הרב '''יפה ללב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7658&st=&pgnum=335 (רכג א)], '''כף החיים''' (ו), '''בן איש חי''' (א ראה ח), ו'''ילקוט יוסף''' (ברכות תקצח), וכן העיר '''הרב קאפח''' בהערותיו לרמב"ם (ברכות י ז) שמנהג תימן שלא לברך אלא לסמוך על ברכת שהחיינו שבמילה. | ||
<BR/>אבל בספר '''ברכת השם''' (ד ב סא) העלה שצריך לברך הטוב והמיטיב בלידת בן זכר כפשט דברי מרן, ואין ללכת בזה אחר המנהג שיסודו בדברי הרמ"א. | |||
<BR/>גם מתוך שו"ת '''הלכות קטנות''' (א רא) מבואר שיש לברך הטוב והמיטיב על בן זכר. | |||
====דעת הרי"ף והרמב"ם==== | |||
סעד וסמך למנהג שלא לברך הטוב והמיטיב על בן זכר, נתנו האחרונים מהשמטת הרמב"ם והרי"ף שלא הזכירו כלל ברייתא זו. וכמה פירושים ניתנו בדבר: | |||
הרב '''כנסת הגדולה''' (רכג א) כתב שסוברים שברכות אלו רשות ולא חובה. כעין זה העיר '''הרב יוסף קפאח''' (ברכות י ז) על פי קבלתו מרבותינו נ"ע שבלידת בן זכר מברך שהחיינו על המילה ופוטר בכך את הטוב והמטיב, ששהחיינו דשעת המילה עולה לשתיהן. | |||
<BR/>ה'''ערוך השלחן''' (רכג ב) כתב שהרי"ף והרמב"ם דחו את ההלכה מפני שבאופן סתמי אין לברך על הולדת צאצא, אפילו זכר, מפני שהברייתא מיירי באדם שדואג ותאב ללידת זכר,ובשרוהו בשורה טובה שהקב"ה מילא תאוותו, אך בסתם אינו מברך. | |||
לעומת זאת בפירוש '''בן ידיד''' טאריקה על הרמב"ם (ברכות י ג) כתב שאין חידוש כלל בדין הברכה על הבן כיון שזה כלול בדין של בשורות טובות הרגיל, וכך היא דרך רבינו הרמב"ם לקצר. ולפי פירוש זה גם לשיטת הרמב"ם יש לברך כפשט דברי הברייתא. | |||
בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך לבאר שישנן סוגיות סותרות בש"ס, ודעות שונות בין התנאים ואמוראים, וכפי הנראה יש מחלוקת האם עדיף זכר או נקבה, ויש לתלות את זה במחלוקת בית שמאי ובית הלל (יבמות סא, ב) לגבי פריה ורביה שלדעת בית שמאי הולדת שני זכרים היא קיום המצווה ולבית הלל דוקא זכר ונקבה, ואם כן משנתנו היא אליבא דבית שמאי, ואינה הלכה. | |||
ויש להעיר שעל כל פנים מסתימת הרמב"ם אפשר ללמוד שאין עדיפות בלידת זכר על פני לידת נקבה, אם בשניהם יש לו שמחה. | |||
==ברכה על לידת בת== | ==ברכה על לידת בת== | ||
| שורה 81: | שורה 83: | ||
===אם האם יכולה לברך שהחיינו=== | ===אם האם יכולה לברך שהחיינו=== | ||
מדברי המשנה ברורה הנ"ל עולה שרק האב יכול לברך שהחיינו כשרואה אותה, אך האם לא תברך, שהרי אם גם האם יכולה לברך, הרי שיש כאן כבר סיבה לברכת הטוב והמיטיב, שהרי יש כאן שני אנשים. וכן דייק בדבריו ה'''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג כ)]. אמנם הוסיף שאם יש לה שמחה, יש מקום שגם האישה תברך, מה שאין כן לטעמו של הנצי"ב, שמעשה ידיה לאביה, זה אינו שייך אצל האם. | מדברי המשנה ברורה הנ"ל עולה שרק האב יכול לברך שהחיינו כשרואה אותה, אך האם לא תברך, שהרי אם גם האם יכולה לברך, הרי שיש כאן כבר סיבה לברכת הטוב והמיטיב, שהרי יש כאן שני אנשים. וכן דייק בדבריו ה'''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג כ)]. אמנם הוסיף שאם יש לה שמחה, יש מקום שגם האישה תברך, מה שאין כן לטעמו של הנצי"ב, שמעשה ידיה לאביה, זה אינו שייך אצל האם. | ||
[[קטגוריה:ברכות השבח וההודאה]] | [[קטגוריה:ברכות השבח וההודאה]] | ||
[[קטגוריה:ברכות נט:]] | [[קטגוריה:ברכות נט:]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רכג]] | [[קטגוריה:אורח חיים סימן רכג]] | ||