9,976
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הפוסקים כולם הכריעו הלכה כר' יוחנן, שקיימא לן הלכה כר' יוחנן לעומת רב, וכל שכן לעומת רב הונא תלמידו. וכן הכריעו כלישנא בתרא, ולכן מי שקנה כלים וחזר וקנה כיוצא בהם חוזר ומברך שהחיינו, אפילו שכבר קנה כיוצא בהם בעבר. | הפוסקים כולם הכריעו הלכה כר' יוחנן, שקיימא לן הלכה כר' יוחנן לעומת רב, וכל שכן לעומת רב הונא תלמידו. וכן הכריעו כלישנא בתרא, ולכן מי שקנה כלים וחזר וקנה כיוצא בהם חוזר ומברך שהחיינו, אפילו שכבר קנה כיוצא בהם בעבר. | ||
<BR/>כן פסקו ה'''רי"ף''' (מד א), ה'''תוספות''' (מט ב ד"ה ורבי), ה'''רמב"ם''' (ברכות י א), ה'''רא"ש''' (ט טז), ה'''טור''' (אורח חיים רכג) וה'''שלחן ערוך''' (רכג א). | <BR/>כן פסקו ה'''רי"ף''' (מד א), ה'''תוספות''' (מט ב ד"ה ורבי), ה'''רמב"ם''' (ברכות י א), ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות נט ב), ה'''רא"ש''' (ט טז), ה'''טור''' (אורח חיים רכג) וה'''שלחן ערוך''' (רכג א). | ||
<BR/>אמנם ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) מובא שיש שפסקו כר' יוחנן בלישנא קמא | <BR/>אמנם ה'''רשב"א''' (ס א ד"ה לישנא) שהיה נראה לו לפסוק הלכה כלישנא קמא, הן מחמת הספק שיש להקל בו בברכות דרבנן, והן מחמת שהברייתא דר' מאיר ור' יהודה אתיא כפשוטה לפי לישנא קמא, ולפי זה אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. אך סיים הרשב"א שראה לפוסקים שפסקו כלישנא בתרא, ומשמע שמבטל דעתו אליהם. | ||
<BR/>גם ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) מובא שיש שפסקו כר' יוחנן בלישנא קמא, לפי שבכל ספק בברכות דרבנן יש להקל. אבל המאירי עצמו כתב שאין נראה כן. | |||
==שיטת הירושלמי בענין כלים ישנים== | ==שיטת הירושלמי בענין כלים ישנים== | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
וב'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) כתב שבגמרא שלנו משמע דלא כהירושלמי בזה, שלפי הבבלי אין חילוק בין אם קנה לבין אם ניתן לו במתנה. וכתב שכן דעת ה'''ראב"ד'''. משמע בדבריו שגם לפי הבבלי יש לברך בניתן לו במתנה, אלא שמברך את ברכת שהחיינו ולא הטוב והמיטיב, וכן משמע ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא). | וב'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) כתב שבגמרא שלנו משמע דלא כהירושלמי בזה, שלפי הבבלי אין חילוק בין אם קנה לבין אם ניתן לו במתנה. וכתב שכן דעת ה'''ראב"ד'''. משמע בדבריו שגם לפי הבבלי יש לברך בניתן לו במתנה, אלא שמברך את ברכת שהחיינו ולא הטוב והמיטיב, וכן משמע ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא). | ||
ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין טו) כתב כהירושלמי שאם מקבל הוא מתנה מברך הטוב והמיטיב. | |||
==על אלו כלים מברכים== | ==על אלו כלים מברכים== | ||
כתבו ה'''תוספות''' (נט ב ד"ה ורבי) בשם '''ר"י''' שדוקא על בגדים חשובים מברכים שהחיינו, דומיא דבית חדש שהוא חשוב, אבל בגדים שאינם חשובים כמנעלים ואנפילאות וחלוק וכיו"ב אין צריך לברך עליהם. | כתבו ה'''תוספות''' (נט ב ד"ה ורבי) בשם '''ר"י''' שדוקא על בגדים חשובים מברכים שהחיינו, דומיא דבית חדש שהוא חשוב, אבל בגדים שאינם חשובים כמנעלים ואנפילאות וחלוק וכיו"ב אין צריך לברך עליהם. | ||
<BR/>דברים אלו הובאו ב'''רא"ש''' (ט טז) והוסיף שלו נראה שהכל לפי מה שהוא אדם, שיש עני ששמח בחלוק יותר מעשיר בבגדים חשובים. והביא לזה ראיה ממסכת '''נדרים''' (מט ב) שרב יהודה היה מברך 'ברוך שעטני מעיל' לפי שהיה חשוב בעיניו לרוב עניותו. | <BR/>דברים אלו הובאו ב'''רא"ש''' (ט טז) והוסיף שלו נראה שהכל לפי מה שהוא אדם, שיש עני ששמח בחלוק יותר מעשיר בבגדים חשובים. והביא לזה ראיה ממסכת '''נדרים''' (מט ב) שרב יהודה היה מברך 'ברוך שעטני מעיל' לפי שהיה חשוב בעיניו לרוב עניותו. אמנם ב'''תוספות רא"ש''' (ס א ד"ה ורבי) הדברים מובאים כפי שהם בתוס' בלא תוספת. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) כתב שאין נראה לו כדעת התוס' אלא על כל הכלים מברכים, שבמשנה כל הכלים במשמע. גם מבואר בדבריו שאף לדעת התוס' אינו חובה לברך על בגדים שאינם חשובים, אבל בתורת רשות מותר לברך. | <BR/>ה'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) כתב שאין נראה לו כדעת התוס' אלא על כל הכלים מברכים, שבמשנה כל הכלים במשמע. גם מבואר בדבריו שאף לדעת התוס' אינו חובה לברך על בגדים שאינם חשובים, אבל בתורת רשות מותר לברך. | ||
ב'''תרומת הדשן''' (לז) כתב שיש לנהוג כדברי התוס' שלא לברך על בגדים שאינם חשובים כלל, אבל כלים חשובים קצת כבגדי צמר וכיוצא שבני אדם רגילים לחדשם לפרקים, מברכים עליהם. | ב'''תרומת הדשן''' (לז) כתב שיש לנהוג כדברי התוס' שלא לברך על בגדים שאינם חשובים כלל, אבל כלים חשובים קצת כבגדי צמר וכיוצא שבני אדם רגילים לחדשם לפרקים, מברכים עליהם. | ||
===ברכה על ספרים=== | |||
ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין יד) כתב שאף על קניית ספרים יש לברך שהחיינו, שהרי התורה יקרה היא מפנינים. | |||
==זמן הברכה== | ==זמן הברכה== | ||
כתב ה'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) שאת הברכה יש לברך בשעה שקונה אותם ולא בשעה שלובש אותם, אף שעדיין לא נשתמש בהם, לפי שאין ברכה זו אלא על שמחת הלב, וכתב שכן משמע מן הירושלמי. | כתב ה'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) שאת הברכה יש לברך בשעה שקונה אותם ולא בשעה שלובש אותם, אף שעדיין לא נשתמש בהם, לפי שאין ברכה זו אלא על שמחת הלב, וכתב שכן משמע מן הירושלמי, וכן הבין ה'''תוספות רא"ש''' (ס א ד"ה גרסינן). | ||
<BR/>אמנם ב'''שיטה מקובצת''' (נט ב ד"ה בנה) מובא בשם יש אומרים שאין לברך אלא עד שיתמש בהם, שידור בבית וילבש הכלים. | <BR/>אמנם ב'''שיטה מקובצת''' (נט ב ד"ה בנה) מובא בשם יש אומרים שאין לברך אלא עד שיתמש בהם, שידור בבית וילבש הכלים. | ||
<BR/>ב'''מאירי''' (ס א ד" לישנא) הביא שתי הדעות והכריע מתוך דברי הירושלמי כדעת הרשב"א, שיש לברך בשעת קניה. | <BR/>ב'''מאירי''' (ס א ד" לישנא) הביא שתי הדעות והכריע מתוך דברי הירושלמי כדעת הרשב"א, שיש לברך בשעת קניה. | ||