9,976
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ה'''משנה''' (ברכות ט ג) קובעת שהקונה בית חדש או כלים חדשים מברך שהחיינו. | ה'''משנה''' (ברכות ט ג) קובעת שהקונה בית חדש או כלים חדשים מברך שהחיינו. | ||
ב'''גמרא''' (ברכות נט ב) מובאת מחלוקת אמוראים. לדעת רב הונא דווקא אם אין לו כלים כיוצא בהן, אבל אם יש לו אינו מברך ואילו לדעת ר' יוחנן אפילו יש לו כיוצא בהן מברך. ומ"מ גם לר' יוחנן אם קנה וחזר וקנה אינו מברך, | ב'''גמרא''' (ברכות נט ב) מובאת מחלוקת אמוראים. לדעת רב הונא דווקא אם אין לו כלים כיוצא בהן, אבל אם יש לו אינו מברך ואילו לדעת ר' יוחנן אפילו יש לו כיוצא בהן מברך. ומ"מ גם לר' יוחנן אם קנה וחזר וקנה אינו מברך, כיון שלענין קנייה אינם חדשים הם לו, שהרי כבר קנה כיוצא בהם, ורק אם היו לו כלים שנפלו לו בירושה וחזר וקנה כיוצא בהם, מברך. כל זה ללישנא קמא בגמרא. | ||
<BR/>ובלישנא בתרא מביאה הגמרא את מחלוקת האמוראים באופן שונה. שגם רב הונא מודה שאם יש לו וקנה כיוצא בהם צריך לברך, ורק אם קנה וחזר וקנה אינו צריך לברך כיון שהקניה אינה חדשה לו, ואילו לדעת רבי יוחנן אפילו קנה וחזר וקנה כיוצא בהם צריך לברך, | <BR/>ובלישנא בתרא מביאה הגמרא את מחלוקת האמוראים באופן שונה. שגם רב הונא מודה שאם יש לו וקנה כיוצא בהם צריך לברך, ורק אם קנה וחזר וקנה אינו צריך לברך כיון שהקניה אינה חדשה לו, ואילו לדעת רבי יוחנן אפילו קנה וחזר וקנה כיוצא בהם צריך לברך, | ||
<BR/>בהמשך הגמרא מביאה מחלוקת תנאים שבה נחלקו במפורש ר' מאיר ור' יהודה על ענין זה, שלדעת ר' מאיר אם יש לו כיוצא בהם אין צריך לברך, ואילו לדעת ר' יהודה אף אם יש לו כיוצא בהם צריך לברך. ומקשה הגמרא שזה לכאורה לא מסתדר עם לישנא בתרא, שבה אמרה הגמרא שגם רב הונא מודה שאם יש לו וקנה כיוצא בהם צריך לברך, ואילו לר' יוחנן אפילו קנה וחזר וקנה צריך לברך, ואם כן דברי רב הונא מתאימים לדברי ר' יהודה, אך דברי ר' יוחנן דלא כמאן. | <BR/>בהמשך הגמרא מביאה מחלוקת תנאים שבה נחלקו במפורש ר' מאיר ור' יהודה על ענין זה, שלדעת ר' מאיר אם יש לו כיוצא בהם אין צריך לברך, ואילו לדעת ר' יהודה אף אם יש לו כיוצא בהם צריך לברך. ומקשה הגמרא שזה לכאורה לא מסתדר עם לישנא בתרא, שבה אמרה הגמרא שגם רב הונא מודה שאם יש לו וקנה כיוצא בהם צריך לברך, ואילו לר' יוחנן אפילו קנה וחזר וקנה צריך לברך, ואם כן דברי רב הונא מתאימים לדברי ר' יהודה, אך דברי ר' יוחנן דלא כמאן. | ||
<BR/>מתרצת הגמרא שבאמת ר' יהודה סובר שאפילו קנה וחזר וקנה צריך לברך, ומה שנחלק עם ר' מאיר דווקא ביש לו וקנה, להודיע כוחו דר' מאיר שאפילו קנה ויש לו אין צריך לברך. | <BR/>מתרצת הגמרא שבאמת ר' יהודה סובר שאפילו קנה וחזר וקנה צריך לברך, ומה שנחלק עם ר' מאיר דווקא ביש לו וקנה, להודיע כוחו דר' מאיר שאפילו קנה ויש לו אין צריך לברך. | ||
===הכרעת הפוסקים=== | |||
הפוסקים כולם הכריעו הלכה כר' יוחנן, שקיימא לן הלכה כר' יוחנן לעומת רב, וכל שכן לעומת רב הונא תלמידו. וכן הכריעו כלישנא בתרא, ולכן מי שקנה כלים וחזר וקנה כיוצא בהם חוזר ומברך שהחיינו, אפילו שכבר קנה כיוצא בהם בעבר. | הפוסקים כולם הכריעו הלכה כר' יוחנן, שקיימא לן הלכה כר' יוחנן לעומת רב, וכל שכן לעומת רב הונא תלמידו. וכן הכריעו כלישנא בתרא, ולכן מי שקנה כלים וחזר וקנה כיוצא בהם חוזר ומברך שהחיינו, אפילו שכבר קנה כיוצא בהם בעבר. | ||
<BR/>כן פסקו ה'''רי"ף''' (מד א), ה'''תוספות''' (מט ב ד"ה ורבי), ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות נט ב), ה'''רא"ש''' (ט טז), ה'''טור''' (אורח חיים רכג) וה'''שלחן ערוך''' (רכג א). | <BR/>כן פסקו ה'''רי"ף''' (מד א), ה'''תוספות''' (מט ב ד"ה ורבי), ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות נט ב), ה'''רא"ש''' (ט טז), ה'''טור''' (אורח חיים רכג) וה'''שלחן ערוך''' (רכג א). | ||
<BR/>אמנם ה'''רשב"א''' (ס א ד"ה לישנא) שהיה נראה לו לפסוק הלכה כלישנא קמא, הן מחמת הספק שיש להקל בו בברכות דרבנן, והן מחמת שהברייתא דר' מאיר ור' יהודה אתיא כפשוטה לפי לישנא קמא, ולפי זה אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. אך סיים הרשב"א שראה לפוסקים שפסקו כלישנא בתרא, ומשמע שמבטל דעתו אליהם. | <BR/>אמנם ה'''רשב"א''' כתב (ס א ד"ה לישנא) שהיה נראה לו לפסוק הלכה כלישנא קמא, הן מחמת הספק שיש להקל בו בברכות דרבנן, והן מחמת שהברייתא דר' מאיר ור' יהודה אתיא כפשוטה לפי לישנא קמא, ולפי זה אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. אך סיים הרשב"א שראה לפוסקים שפסקו כלישנא בתרא, ומשמע שמבטל דעתו אליהם. | ||
<BR/>גם ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) מובא שיש שפסקו כר' יוחנן בלישנא קמא, לפי שבכל ספק בברכות דרבנן יש להקל. אבל המאירי עצמו כתב שאין נראה כן. | <BR/>גם ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) מובא שיש שפסקו כר' יוחנן בלישנא קמא, לפי שבכל ספק בברכות דרבנן יש להקל. אבל המאירי עצמו כתב שאין נראה כן. | ||
לעומת זאת ב'''תוספות''' (סוכה מו א ד"ה העושה) כתב בשם '''רב שרירא גאון''' שאין מברכים על כלים חדשים, לפי שברכה זו דווקא על דבר הבא מזמן לזמן. (אמנם ה'''תוספות''' מנחות מב ב ד"ה ואילו כתבו בשם רב שרירא גאון איפכא, אבל ה'''מהרש"א''' שם הגיה שצריך לגרוס כגירסת התוספות בסוכה). וכן כתב '''ספר מצוות גדול''' (עשין כז ד"ה הבונה) בשם רבנו שמשון. | |||
===שיטת הרמב"ם=== | |||
ה'''רמב"ם''' (ברכות י א) כתב שיש לברך שהחיינו בין יש לו כיוצא בהן ובין אין לו. משמע שפוסק כלישנא קמא אליבא דר' יוחנן, שדווקא אם הכלים הראשונים נפלן לו בירושה או במתנה וכד', צריך לברך כשקונה, אבל אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. ובאמת ה'''רמ"ך''' תמה עליו בזה. | |||
<BR/>ב'''כסף משנה''' כתב לתרץ שכיון שלישנא בתרא איתותב מהברייתא, פסק הרמב"ם כלישנא קמא. ואף שהגמרא תירצה בדוחק שכחא דהיתרא עדיפא ליה, לא שייך כל כך לישנא דהיתרא באין צריך לברך. | <BR/>ב'''כסף משנה''' כתב לתרץ שכיון שלישנא בתרא איתותב מהברייתא, פסק הרמב"ם כלישנא קמא. ואף שהגמרא תירצה בדוחק שכחא דהיתרא עדיפא ליה, לא שייך כל כך לישנא דהיתרא באין צריך לברך. | ||
===המנהג למעשה=== | |||
ה'''מגן אברהם''' (רכג ה) כתב שלא ראה שנזהרים בברכה זו, ולימד עליהם זכות, אבל סיים שאין להקל. | ה'''מגן אברהם''' (רכג ה) כתב שלא ראה שנזהרים בברכה זו, ולימד עליהם זכות, אבל סיים שאין להקל. | ||
<BR/>וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ה) כתב לברך בלא שם ומלכות. | <BR/>וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ה) כתב לברך בלא שם ומלכות. | ||
==שיטת הירושלמי בענין כלים ישנים== | ==שיטת הירושלמי בענין כלים ישנים== | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
<BR/>וכתב ה'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) בשם ה'''ראב"ד''' שלפי זה מה שנקטה המשנה חדשים הוא לאפוקי היכא שמכרן וחזר וקנה את אותם כלים בעצמם, שבזה אינו מברך אף לירושלמי, וכן הביא ה'''מאירי''' (נט ב ד"ה המשנה החמישית) בשם גדולי המפרשים, ועוד מבואר במאירי שבדברי הירושלמי כלולים אף אם קנה בית ישן מברך דומיא דכלים ישנים, ולאו דווקא על בניית בית חדש, הואיל ולדידו הוא חדש. | <BR/>וכתב ה'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) בשם ה'''ראב"ד''' שלפי זה מה שנקטה המשנה חדשים הוא לאפוקי היכא שמכרן וחזר וקנה את אותם כלים בעצמם, שבזה אינו מברך אף לירושלמי, וכן הביא ה'''מאירי''' (נט ב ד"ה המשנה החמישית) בשם גדולי המפרשים, ועוד מבואר במאירי שבדברי הירושלמי כלולים אף אם קנה בית ישן מברך דומיא דכלים ישנים, ולאו דווקא על בניית בית חדש, הואיל ולדידו הוא חדש. | ||
ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י א) מובא בשם רבנו יהודה, שגם לירושלמי מברך דווקא | ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י א) מובא בשם רבנו יהודה, שגם לירושלמי מברך דווקא כשהישנים חשובים קצת כעין חדשים, וכן כתב ה'''ספר מצוות גדול''' (עשין כז ד"ה הבונה). | ||
===מסקנת ההלכה=== | ===מסקנת ההלכה=== | ||
| שורה 69: | שורה 71: | ||
==נוסח הברכה== | ==נוסח הברכה== | ||
במשנה לא מובא נוסח הברכה במלואו, רק מוזכרת המילה 'שהחיינו'. גם בגמרא בסוגיין אין פירוט של הנוסח, אבל לעיל בסוגית הטוב והמיטיב על ירידת גשמים, מובאת ברייתא שבה מפורט נוסח הברכה: 'ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה'.ובהמשך בנוסח 'ברוך שהחיינו וקיימנו'. אמנם בכמה מקומות בתלמוד (ברכות - לז ב, נד א, נח ב. פסחים ז ב, קכא ב. סןכה מו א. מנחות מב א) מצאנו נוסח הברכה במלואו 'ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. | במשנה לא מובא נוסח הברכה במלואו, רק מוזכרת המילה 'שהחיינו'. גם בגמרא בסוגיין אין פירוט של הנוסח, אבל לעיל בסוגית הטוב והמיטיב על ירידת גשמים, מובאת ברייתא שבה מפורט נוסח הברכה: 'ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה'.ובהמשך בנוסח 'ברוך שהחיינו וקיימנו'. אמנם בכמה מקומות בתלמוד (ברכות - לז ב, נד א, נח ב. פסחים ז ב, קכא ב. סןכה מו א. מנחות מב א) מצאנו נוסח הברכה במלואו 'ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. | ||
===ברכת מלביש ערומים=== | |||
כתב הרב '''אליה רבה''' (ז) שקודם ברכת שהחיינו יברך 'מלביש ערומים', אמנם אם לובשו בבוקר יכוון לפוטרו בברכות השחר. והובאו דבריו גם ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ה). | |||
[[קטגוריה:ברכות נט:]] | [[קטגוריה:ברכות נט:]] | ||