9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
גם ה'''מאירי''' (ו א ד"ה מצא) הכריע כשיטת רש"י שסוגיין איירי בביטל, שהרי אם לא ביטל לא ייתכן שנאסור טלטול במקום שעובר על שני לאווין ומבטל עשה (ד'תשביתו'), ואף שבשופר [[לא התירו לפקח עליו את הגל]] משום טלטול וביטלו המצוה, שם יש רק עשה בלבד, וגם שבשעת פיקוח הגל אינו מקיים העשה. | גם ה'''מאירי''' (ו א ד"ה מצא) הכריע כשיטת רש"י שסוגיין איירי בביטל, שהרי אם לא ביטל לא ייתכן שנאסור טלטול במקום שעובר על שני לאווין ומבטל עשה (ד'תשביתו'), ואף שבשופר [[לא התירו לפקח עליו את הגל]] משום טלטול וביטלו המצוה, שם יש רק עשה בלבד, וגם שבשעת פיקוח הגל אינו מקיים העשה. | ||
אמנם בדברי המאירי מבואר שאם לא ביטל אינו מותר לשרוף את החמץ כדעת ר' יחיאל והרשב"א, אלא רק לטלטלו, וכנראה סובר שזהו מפני ש[[אחר שעת הביעור השבתתו בכל דבר]] ולאו דווקא בשריפה. כשיטה זו משמע גם ב'''כלבו''' (מח ד"ה והמוצא) שאם לא ביטל שרי לטלטלו, וכן הוא במפורש ב'''ריא"ז''' המובא ב'''שלטי הגיבורים''' (ב ב בדפי הרי"ף אות ה). וכן ביארו כמה אחרונים בדעת רש"י כדלהלן. | אמנם בדברי המאירי מבואר שאם לא ביטל אינו מותר לשרוף את החמץ כדעת ר' יחיאל והרשב"א, אלא רק לטלטלו, וכנראה סובר שזהו מפני ש[[אחר שעת הביעור השבתתו בכל דבר]] ולאו דווקא בשריפה. כשיטה זו משמע גם ב'''כלבו''' (מח ד"ה והמוצא) שאם לא ביטל שרי לטלטלו, וכן הוא במפורש ב'''ריא"ז''' המובא ב'''שלטי הגיבורים''' (ב ב בדפי הרי"ף אות ה) וב'''אורחות חיים''' לוניל (חמץ ומצה כח). וכן ביארו כמה אחרונים בדעת רש"י כדלהלן. | ||
כשיטה זו דאיירי בביטל סוברים גם '''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (ו א ד"ה המוצא) ו'''פסקי הרי"ד''' (ו א ד"ה אמר רב יהודה). | כשיטה זו דאיירי בביטל סוברים גם '''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (ו א ד"ה המוצא) ו'''פסקי הרי"ד''' (ו א ד"ה אמר רב יהודה). | ||
| שורה 93: | שורה 93: | ||
ב'''קובץ שיעורים''' כתב דאפשר שקושיא מעיקרא ליתא, כיון שכאן לא חשיב לצורך החמץ שהוא אינו ניטל, אלא לצורך האדם שלא יבוא לאוכלו. ואפשר גם שזוהי כוונת התוספות בתירוצם השני, שמשום שלא יבואו לאוכלו התירו, אף שלא משמע כן בלשונם. | ב'''קובץ שיעורים''' כתב דאפשר שקושיא מעיקרא ליתא, כיון שכאן לא חשיב לצורך החמץ שהוא אינו ניטל, אלא לצורך האדם שלא יבוא לאוכלו. ואפשר גם שזוהי כוונת התוספות בתירוצם השני, שמשום שלא יבואו לאוכלו התירו, אף שלא משמע כן בלשונם. | ||
==חמץ הנמצא ביום טוב שני של גלויות== | |||
כתב ה'''אורחות חיים''' לוניל (חמץ ומצה כח) שכל האיסור הוא דווקא ביום טוב ראשון, אבל ביום טוב שני של גלויות שהוא מדרבנן, מותר לטלטלו או לזרקו או לשורפו, ואפילו ביטל את החמץ קודם הפסח, והעתיקו ה'''בית יוסף''' (תמו ד"ה כתב בארחות חיים), והביאו להלכה ב'''שלחן ערוך''' (ב) בשם יש מי שאומר, ובלא חולק. | |||
<BR/>אבל ה'''דרכי משה''' (א) דייק מדברי הטור, שדווקא בחול המועד מותר לשורפו, אבל ביום טוב, אפילו יום טוב שני אסור. אמנם בשלחן ערוך ה'''רמ"א''' לא השיג. | |||
ה'''מגן אברהם''' (ד) העיר על דברי השו"ע שאף שמעיקר הדין מותר, מ"מ נכון שלא לשורפו אלא להשליכו לים. גם ה'''טורי זהב''' העלה להלכה שאין לשרוף ביום טוב שני, אלא רק לטלטלו ולאבדו בים וכד', ולסמוך על הדיעות ש[[אחר שעה שישית השבתתו בכל דבר]]. | |||
<BR/>ב'''משנה ברורה''' (ח) הכריע שאם ביטל את חמצו קודם הפסח, יש להחמיר ביום טוב שני כמו ביום טוב ראשון ולא לטלטל ולא לשרוף, ואם לא ביטל או שנתחמץ בתוך הפסח שלא מועיל לו ביטול, יש לסמוך לטלטלו ולהשליכו ולאבדו. | |||
==חמץ הנמצא בשבת בערב פסח משעה חמישית ולמעלה== | ==חמץ הנמצא בשבת בערב פסח משעה חמישית ולמעלה== | ||