9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ב'''רש"י''' (ד א ד"ה חכמים וד"ה אי) מבואר שמחלוקת רבי אליעזר וחכמים היא במשמעות הפסוק "בשכבך", שלדעת רבי אליעזר פירושו כל זמן שבני אדם עוסקים לילך ולשכב, והמאחרים ביותר ישנים בשליש הלילה, ולכן רק עד זמן זה ניתן לקרוא ק"ש. ואילו לדעת רבן גמליאל כוונת הפסוק היא כל זמן שבני אדם שוכבים, ואם כן ניתן לקרוא כל הלילה, עד עלות השחר. ובדעת חכמים הסתפקה הגמרא, והכריעה שסוברים כרבן גמליאל במשמעות הפסוק, אלא שעשו סייג כדי להרחיק את האדם מן העבירה כנ"ל. | ב'''רש"י''' (ד א ד"ה חכמים וד"ה אי) מבואר שמחלוקת רבי אליעזר וחכמים היא במשמעות הפסוק "בשכבך", שלדעת רבי אליעזר פירושו כל זמן שבני אדם עוסקים לילך ולשכב, והמאחרים ביותר ישנים בשליש הלילה, ולכן רק עד זמן זה ניתן לקרוא ק"ש. ואילו לדעת רבן גמליאל כוונת הפסוק היא כל זמן שבני אדם שוכבים, ואם כן ניתן לקרוא כל הלילה, עד עלות השחר. ובדעת חכמים הסתפקה הגמרא, והכריעה שסוברים כרבן גמליאל במשמעות הפסוק, אלא שעשו סייג כדי להרחיק את האדם מן העבירה כנ"ל. | ||
עוד ב'''משנה''' (ברכות א א) מובא שבניו של רבן גמליאל באו מבית המשתה בלילה | עוד ב'''משנה''' (ברכות א א) מובא שבניו של רבן גמליאל באו מבית המשתה בלילה אל אביהם ואמרו לו שטרם קראו קריאת שמע של ערבית. אמר להם רבן גמליאל שכל זמן שלא עלה עמוד השחר רשאים הם לקרוא, לפי שמה שאמרו חכמים עד חצות אינו אלא להרחיק את האדם מן העבירה. | ||
<BR/>וב'''גמרא''' (ט א) מובא שאף שבניו ידעו מה דעת אביהם בענין זה, מכל מקום באו ושאלוהו האם הלכה כחכמים בזה, שיחיד ורבים הלכה כרבים ואין להם לקרוא אחר חצות, או שמא גם חכמים סוברים כמותו בעיקרא דדינא ואינם חולקים אלא לענין סייג, שרק לכתחילה יש לקרוא עד חצות, אבל בדיעבד מותר לקרוא עד עלות השחר. ועל זה ענה להם רבן גמליאל, שחכמים סבורים כמותו אלא שעשו הם סייג ולכן מותרים וצריכים הם לקרוא כעת. | <BR/>וב'''גמרא''' (ט א) מובא שאף שבניו ידעו מה דעת אביהם בענין זה, מכל מקום באו ושאלוהו האם הלכה כחכמים בזה, שיחיד ורבים הלכה כרבים ואין להם לקרוא אחר חצות, או שמא גם חכמים סוברים כמותו בעיקרא דדינא ואינם חולקים אלא לענין סייג, שרק לכתחילה יש לקרוא עד חצות, אבל בדיעבד מותר לקרוא עד עלות השחר. ועל זה ענה להם רבן גמליאל, שחכמים סבורים כמותו אלא שעשו הם סייג ולכן מותרים וצריכים הם לקרוא כעת. | ||
<BR/>מגמרא זו מבואר לכאורה שבכל מקרה הלכה כחכמים, אלא שלפי מה שענה להם רבן גמליאל, גם לפי חכמים | <BR/>מגמרא זו מבואר לכאורה שבכל מקרה הלכה כחכמים, אלא שלפי מה שענה להם רבן גמליאל, גם לפי חכמים מוצר וצריך בדיעבד לקרוא על עלות השחר. וזה סותר לכאורה את ה'''גמרא''' לעיל (ח ב), שלהדיא פוסק רב יהודה בשם שמואל שהלכה כרבן גמליאל. ונחלקו הראשונים בביאור ענין זה הלכה למעשה כדלהלן. | ||
==מחלוקת ראשונים אם הלכה כרבן גמליאל או כחכמים== | ==מחלוקת ראשונים אם הלכה כרבן גמליאל או כחכמים== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלה ג), שגם דעת ה'''תוספות''' (ד ב ד"ה וקורא) כדעת הרא"ש והרשב"א, שכתב שם על הברייתא הנ"ל: "וקורא ק"ש ומתפלל- מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק"ש של לילה שאין לו לאכול סעודה עד שיקרא ק"ש ויתפלל", ומדייק מכאן הב"י שדווקא לאכול סעודה הוא דאסור, אבל אם רוצה להמתין מלקרותה, רשאי, ומשמע כל הלילה. | כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלה ג), שגם דעת ה'''תוספות''' (ד ב ד"ה וקורא) כדעת הרא"ש והרשב"א, שכתב שם על הברייתא הנ"ל: "וקורא ק"ש ומתפלל- מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק"ש של לילה שאין לו לאכול סעודה עד שיקרא ק"ש ויתפלל", ומדייק מכאן הב"י שדווקא לאכול סעודה הוא דאסור, אבל אם רוצה להמתין מלקרותה, רשאי, ומשמע כל הלילה. | ||
וב'''שלטי גיבורים''' (דרוש מקור) הביא שכך גם דעת '''ריא"ז''', שרשאי לקרוא ק"ש עד עה"ש. וב'''באור הלכה''' (רלה ד"ה "וזמנה") כתב שזו גם דעת '''תוספות רבי יהודה'''. וכך פסק גם ה'''טור''' (אורח חיים רלה ג) | וב'''שלטי גיבורים''' (דרוש מקור) הביא שכך גם דעת '''ריא"ז''', שרשאי לקרוא ק"ש עד עה"ש. וב'''באור הלכה''' (רלה ד"ה "וזמנה") כתב שזו גם דעת '''תוספות רבי יהודה'''. וכך פסק גם ה'''טור''' (אורח חיים רלה ג) שהלכה כרבן גמליאל, דאיפסיקא הלכתא כוותיה, ולכן אפילו לכתחילה יכול להמתין לקרות עד שיעלה עמוד השחר. | ||
===שיטת הראשונים הסוברים שיש לקרוא ק"ש עד חצות הלילה, ורק בדיעבד עד עה"ש=== | ===שיטת הראשונים הסוברים שיש לקרוא ק"ש עד חצות הלילה, ורק בדיעבד עד עה"ש=== | ||