9,788
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פירוק והרכבת כלים בשבת (מטה של טרסיים)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 60: | שורה 60: | ||
ובספר '''חזון איש''' (ה שבת נ ט) כתב לסייג את הדברים, שזהו בכלים כאלו שסתימתם אינם בנין, שעיקר תשמישם הוא כשהם פתוחים, שאז אמרינן שיש כאן שני גופים נפרדים שחיברם. אבל בכלים שעיקר תשמישם הוא כשהם סגורים, וההרכבה דרושה לצורך השימוש בהם, כגון קנה של סיידין, אז אף שהפירוק וההרכבה הם תדירים, אסור דחשיב בונה. | ובספר '''חזון איש''' (ה שבת נ ט) כתב לסייג את הדברים, שזהו בכלים כאלו שסתימתם אינם בנין, שעיקר תשמישם הוא כשהם פתוחים, שאז אמרינן שיש כאן שני גופים נפרדים שחיברם. אבל בכלים שעיקר תשמישם הוא כשהם סגורים, וההרכבה דרושה לצורך השימוש בהם, כגון קנה של סיידין, אז אף שהפירוק וההרכבה הם תדירים, אסור דחשיב בונה. | ||
=== שעון קפיץ === | |||
בשו"ת '''פנים מאירות''' (ב קכג) דן אודות שעון שנתחדש בימיהם, שעל ידי משיכת חוט מסתובב הגלגל המסובב את המחוגים, ואחר כך חוזר לאט לאט ובזה מראה את השעה, וכתב שלא ראה שום מקום לאיסור בזה, שזהו כמטה וכוס של פרקים רפויים שמותר להחזירם, כיון שאין דרך להדקן, וכל שכן למשיכת החוט שמתחילה עשויה הוא לרדת בהדרגה ולא לעמוד על מקומו. והביא ששמע שגם מחותנו ה'''חכם צבי''' התיר וכן הר"ר נפתלי כץ והגאון ר' שמואל חיים ישעיה אב"ד פ"פ, והעלה שהמקל לא הפסיד, אם לא במקום שנהגו בו איסור. | |||
<BR/>ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ז) ציין לדבריו, וכתב ששמע בשם רב אחד, שכל זמן שהשעון עובד, מותר למשוך הקפיץ שלו, אך אם הפסיק לעבוד ואינו מתנועע כלל, אסור. וסיים הפמ"ג שיש מקום לחילוק זה, ועל כל פנים אין להקל על ידי ישראל, אלא על ידי גוי. | |||
=== סיבוב בורג של סטנדר === | === סיבוב בורג של סטנדר === | ||