9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 46: | שורה 46: | ||
ב'''תלמידי רבנו יונה''' (א א ד"ה וחכמים) מפרש את מחלוקת רבן גמליאל וחכמים כשיטת הרא"ש והרשב"א שלא פליגי אלא לעניין סייג, ולרבן גמליאל ליכא סייג דעד חצות. אבל סובר רבנו יונה שלכולי עלמא יש לקרוא קריאת שמע לכתחילה מיד בצאת הכוכבים, כמו ששנינו בברייתא, שלא יהא אדם בא מן השדה וכו'. ולפי זה כל מחלוקתם של רבן גמליאל וחכמים היא רק לענין דיעבד, שלחכמים אף שביעבד אין לקרוא אחר חצות, ולר"ג שרי בדיעבד. | ב'''תלמידי רבנו יונה''' (א א ד"ה וחכמים) מפרש את מחלוקת רבן גמליאל וחכמים כשיטת הרא"ש והרשב"א שלא פליגי אלא לעניין סייג, ולרבן גמליאל ליכא סייג דעד חצות. אבל סובר רבנו יונה שלכולי עלמא יש לקרוא קריאת שמע לכתחילה מיד בצאת הכוכבים, כמו ששנינו בברייתא, שלא יהא אדם בא מן השדה וכו'. ולפי זה כל מחלוקתם של רבן גמליאל וחכמים היא רק לענין דיעבד, שלחכמים אף שביעבד אין לקרוא אחר חצות, ולר"ג שרי בדיעבד. | ||
<BR/>היוצא מזה, שאף שרבנו יונה מפרש את מחלוקת התנאים כשיטת הרא"ש והרשב"א, שפליגי לענין סייג, מ"מ הסייג של חכמים שלא לקרוא אחר חצות הוא לא רק לכתחילה אלא אף בדיעבד, ולכן יוצא שלמעשה סובר רבנו יונה כהרמב"ם ואף מחמיר ממנו - שקריאת שמע אחר חצות (ולשיטתו כבר אחר צאת הכוכבים) היא רק בדיעבד. | <BR/>היוצא מזה, שאף שרבנו יונה מפרש את מחלוקת התנאים כשיטת הרא"ש והרשב"א, שפליגי לענין סייג, מ"מ הסייג של חכמים שלא לקרוא אחר חצות הוא לא רק לכתחילה אלא אף בדיעבד, ולכן יוצא שלמעשה סובר רבנו יונה כהרמב"ם ואף מחמיר ממנו - שקריאת שמע אחר חצות (ולשיטתו כבר אחר צאת הכוכבים) היא רק בדיעבד. | ||
<BR/>ושואלים שם, שאם מדין תורה יכול לקרוא ק"ש עד חצות, איך חכמים יאמרו לו שלא לקרוא, ויבטלו בזה מצווה מן התורה. ומתרצים שאכן קורא גם אחר חצות, אלא שעושה כן בלא ברכות, שכיון שהברכות הם מדרבנן, יכולים חכמים למנוע ממנו לברך ברכות שהם תקנו. ועל כל פנים מקבל שכר על הקריאה, שכן יצא יד"ח מדין תורה. ובשם '''רבנו יונה''' כתבו שאינו רשאי לקרוא ק"ש אחר חצות כלל, ואם קראה לאחר מכן אין לו שכר, לפי שיכולים חכמים לפוטרו ממצוות עשה משום סייג או משום המצווה עצמה. | |||
<BR/>אמנם בסוף דבריהם מכריעים שעל כל פנים הלכה כרבן גמליאל, ולכן לכתחילה יש לקרוא קריאת שמע מיד בצאה"כ, ובדיעבד רשאי לקרותה עד עלות השחר. | |||
=== סיכום שיטות הראשונים === | |||
ונמצינו למדים שנחלקו רבותינו הראשונים בהלכה למעשה, מתי הוא סוף זמן קריאת שמע, שלדעת הרא"ש, רשב"א, ריא"ז, תוספות רבי יהודה, תוספות אליבא דבית יוסף וטור, רשאי לקרוא לכתחילה עד עה"ש. | |||
ודעת רבנו יונה שיקרא לכתחילה מיד בצאת הכוכבים, ובדיעבד רשאי לקוראה עד עה"ש. ודעת הרמב"ם, סמ"ג, רמב"ן, סמ"ק, רבנו ירוחם ואבודרהם שלכתחילה יקרא עד חצות, ובדיעבד עד עה"ש. וכן דעת הרי"ף, רע"ב ותוספות יום טוב אליבא דבאוה"ל. | |||
====מחלוקת הב"י והב"ח בשיטת הרמב"ם==== | ====מחלוקת הב"י והב"ח בשיטת הרמב"ם==== | ||
| שורה 52: | שורה 58: | ||
אמנם הב"ח תמה על הב"י בביאור דברי הרמב"ם והסמ"ג, שלפי פירושו בחינם פסקה הגמ' כר"ג, והיה לה לפסוק לחכמים. וכתב ביאור אחר בדבריהם, שלא נחלקו חכמים ור"ג בתחילת זמן ק"ש, שהוא מצאה"כ ועד חצות, וחייב לקוראה לכתחילה עד חצות, וכל מחלוקתם היא כאשר לא קרא עד חצות, האם בדיעבד רשאי לקוראה, שלדעת חכמים אינו רשאי מחמת הסייג, ואם יקרא- לא יצא יד"ח, ולדעת ר"ג רשאי לקוראה בדיעבד עד עה"ש, והלכה כמותו. ומה ששאלו בניו של ר"ג את ר"ג מהי סברת חכמים, והשיב להם שסוברים כדעתו לעניין משמעות "בשכבך", היה זה כדי לומר להם שמבחינת זמן החיוב אין ביניהם מחלוקת, ולא עבר הזמן, ואף שלשיטת חכמים הפסיד את המצווה בגלל הסייג, מ"מ לא מצו חכמים לפוטרו מק"ש לאחר חצות, והלכה כר"ג. | אמנם הב"ח תמה על הב"י בביאור דברי הרמב"ם והסמ"ג, שלפי פירושו בחינם פסקה הגמ' כר"ג, והיה לה לפסוק לחכמים. וכתב ביאור אחר בדבריהם, שלא נחלקו חכמים ור"ג בתחילת זמן ק"ש, שהוא מצאה"כ ועד חצות, וחייב לקוראה לכתחילה עד חצות, וכל מחלוקתם היא כאשר לא קרא עד חצות, האם בדיעבד רשאי לקוראה, שלדעת חכמים אינו רשאי מחמת הסייג, ואם יקרא- לא יצא יד"ח, ולדעת ר"ג רשאי לקוראה בדיעבד עד עה"ש, והלכה כמותו. ומה ששאלו בניו של ר"ג את ר"ג מהי סברת חכמים, והשיב להם שסוברים כדעתו לעניין משמעות "בשכבך", היה זה כדי לומר להם שמבחינת זמן החיוב אין ביניהם מחלוקת, ולא עבר הזמן, ואף שלשיטת חכמים הפסיד את המצווה בגלל הסייג, מ"מ לא מצו חכמים לפוטרו מק"ש לאחר חצות, והלכה כר"ג. | ||
הרי מבואר שנחלקו הב"י והב"ח בשיטת הרמב"ם והסמ"ג, שלדעת הב"י סובר ר"ג שלכתחילה רשאי לקרוא עד עה"ש, אולם למעשה הלכה כחכמים ויקרא לכתחילה מיד בצאה"כ, ולפחות עד חצות, ורק בדיעבד עד עה"ש, ולדעת הב"ח סובר ר"ג שלכתחילה רשאי לקרוא עד חצות, ובדיעבד עד עה"ש, והלכה כמותו. | הרי מבואר שנחלקו הב"י והב"ח בשיטת הרמב"ם והסמ"ג, שלדעת הב"י סובר ר"ג שלכתחילה רשאי לקרוא עד עה"ש, אולם למעשה הלכה כחכמים ויקרא לכתחילה מיד בצאה"כ, ולפחות עד חצות, ורק בדיעבד עד עה"ש, ולדעת הב"ח סובר ר"ג שלכתחילה רשאי לקרוא עד חצות, ובדיעבד עד עה"ש, והלכה כמותו. | ||
==שיטת ההלכה== | ==שיטת ההלכה== | ||