9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←סיכום שיטות הראשונים
| שורה 50: | שורה 50: | ||
=== סיכום שיטות הראשונים === | === סיכום שיטות הראשונים === | ||
ונמצינו למדים שנחלקו רבותינו הראשונים בהלכה למעשה, מתי הוא סוף זמן קריאת שמע, שלדעת הרא"ש, רשב"א, ריא"ז, תוספות רבי יהודה, תוספות אליבא דבית יוסף וטור, רשאי לקרוא לכתחילה עד עה"ש. | ונמצינו למדים שנחלקו רבותינו הראשונים בהלכה למעשה, מתי הוא סוף זמן קריאת שמע, שלדעת הרא"ש, רשב"א, ריטב"א, ריא"ז, תוספות רבי יהודה, תוספות אליבא דבית יוסף וטור, רשאי לקרוא לכתחילה עד עה"ש. ואף אין איסור לעסוק בדברים אחרים בצאת הכוכבים קודם שיקרא, מלבד אכילה ושתיה. | ||
<BR/>דעת רבנו יונה שצריך לקרוא לכתחילה מיד בצאת הכוכבים, ואין לו לעסוק בשאר דברים קודם הקריאה, אמנם בדיעבד רשאי לקוראה עד עלות השחר. | |||
<BR/>ודעת הרמב"ם, סמ"ג, סמ"ק, רבנו ירוחם ואבודרהם שלכתחילה יקרא עד חצות, ובדיעבד עד עה"ש. וכן דעת הרי"ף, רע"ב ותוספות יום טוב אליבא דבאוה"ל. | |||
====מחלוקת הב"י והב"ח בשיטת הרמב"ם==== | ====מחלוקת הב"י והב"ח בשיטת הרמב"ם==== | ||
| שורה 57: | שורה 58: | ||
וכתב הבית יוסף (רלה, ג), בביאור הרמב"ם והסמ"ג, שפסקו כחכמים, שזמנה לכתחילה הוא מיד בצאת הכוכבים (שלא יהא אדם וכו', כברייתא בדף ד, ב), ונמשך הזמן עד חצות. ומה שנפסק בגמ' שהלכה כרבן גמליאל, זה רק לאפוקי מרבי אליעזר, ולומר שמשמעות "בשכבך" היא כל זמן שכיבה, אולם הסייג שקבעו חכמים לא נדחה, והלכה כמותם, שיחיד ורבים הלכה כרבים. ונמצא לפי שיטתם, אליבא דפירוש הב"י, שלדעת ר"ג אפשר לקרוא ק"ש לכתחילה עד עה"ש, ולדעת חכמים יש לקרותה לכתחילה מיד בצאה"כ, וזמנה נמשך עד חצות הלילה, ואם לא קרא- יקרא אותה בדיעבד עד עה"ש. | וכתב הבית יוסף (רלה, ג), בביאור הרמב"ם והסמ"ג, שפסקו כחכמים, שזמנה לכתחילה הוא מיד בצאת הכוכבים (שלא יהא אדם וכו', כברייתא בדף ד, ב), ונמשך הזמן עד חצות. ומה שנפסק בגמ' שהלכה כרבן גמליאל, זה רק לאפוקי מרבי אליעזר, ולומר שמשמעות "בשכבך" היא כל זמן שכיבה, אולם הסייג שקבעו חכמים לא נדחה, והלכה כמותם, שיחיד ורבים הלכה כרבים. ונמצא לפי שיטתם, אליבא דפירוש הב"י, שלדעת ר"ג אפשר לקרוא ק"ש לכתחילה עד עה"ש, ולדעת חכמים יש לקרותה לכתחילה מיד בצאה"כ, וזמנה נמשך עד חצות הלילה, ואם לא קרא- יקרא אותה בדיעבד עד עה"ש. | ||
אמנם הב"ח תמה על הב"י בביאור דברי הרמב"ם והסמ"ג, שלפי פירושו בחינם פסקה הגמ' כר"ג, והיה לה לפסוק לחכמים. וכתב ביאור אחר בדבריהם, שלא נחלקו חכמים ור"ג בתחילת זמן ק"ש, שהוא מצאה"כ ועד חצות, וחייב לקוראה לכתחילה עד חצות, וכל מחלוקתם היא כאשר לא קרא עד חצות, האם בדיעבד רשאי לקוראה, שלדעת חכמים אינו רשאי מחמת הסייג, ואם יקרא- לא יצא יד"ח, ולדעת ר"ג רשאי לקוראה בדיעבד עד עה"ש, והלכה כמותו. ומה ששאלו בניו של ר"ג את ר"ג מהי סברת חכמים, והשיב להם שסוברים כדעתו לעניין משמעות "בשכבך", היה זה כדי לומר להם שמבחינת זמן החיוב אין ביניהם מחלוקת, ולא עבר הזמן, ואף שלשיטת חכמים הפסיד את המצווה בגלל הסייג, מ"מ לא מצו חכמים לפוטרו מק"ש לאחר חצות, והלכה כר"ג. | אמנם הב"ח תמה על הב"י בביאור דברי הרמב"ם והסמ"ג, שלפי פירושו בחינם פסקה הגמ' כר"ג, והיה לה לפסוק לחכמים. וכתב ביאור אחר בדבריהם, שלא נחלקו חכמים ור"ג בתחילת זמן ק"ש, שהוא מצאה"כ ועד חצות, וחייב לקוראה לכתחילה עד חצות, וכל מחלוקתם היא כאשר לא קרא עד חצות, האם בדיעבד רשאי לקוראה, שלדעת חכמים אינו רשאי מחמת הסייג, ואם יקרא- לא יצא יד"ח, ולדעת ר"ג רשאי לקוראה בדיעבד עד עה"ש, והלכה כמותו. ומה ששאלו בניו של ר"ג את ר"ג מהי סברת חכמים, והשיב להם שסוברים כדעתו לעניין משמעות "בשכבך", היה זה כדי לומר להם שמבחינת זמן החיוב אין ביניהם מחלוקת, ולא עבר הזמן, ואף שלשיטת חכמים הפסיד את המצווה בגלל הסייג, מ"מ לא מצו חכמים לפוטרו מק"ש לאחר חצות, והלכה כר"ג. | ||
הרי מבואר שנחלקו הב"י והב"ח בשיטת הרמב"ם והסמ"ג, שלדעת הב"י סובר ר"ג שלכתחילה רשאי לקרוא עד עה"ש, אולם למעשה הלכה כחכמים ויקרא לכתחילה מיד בצאה"כ, ולפחות עד חצות, ורק בדיעבד עד עה"ש, ולדעת הב"ח סובר ר"ג שלכתחילה רשאי לקרוא עד חצות, ובדיעבד עד עה"ש, והלכה כמותו. | הרי מבואר שנחלקו הב"י והב"ח בשיטת הרמב"ם והסמ"ג, שלדעת הב"י סובר ר"ג שלכתחילה רשאי לקרוא עד עה"ש, אולם למעשה הלכה כחכמים ויקרא לכתחילה מיד בצאה"כ, ולפחות עד חצות, ורק בדיעבד עד עה"ש, ולדעת הב"ח סובר ר"ג שלכתחילה רשאי לקרוא עד חצות, ובדיעבד עד עה"ש, והלכה כמותו. | ||
==שיטת ההלכה== | ==שיטת ההלכה== | ||