הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"

<BR />ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ברכות ד ב)] כתבו שנראה שכיון שתיקנו כן רבנן, הרי זו כגאולה אריכתא, וכמו שאמרה הגמרא לגבי ברכת 'השכיבנו'.  

<BR />ה'''רשב"א''' בתשובה (א יד) דחה דברים אלו וכתב שאין ברכה זו כברכת השכיבנו שאמרו עליה שהיא כגאולה אריכתא, אלא תיקנו אותה לשעת השמד שלא יכלו להתפלל תפילת שמונה עשרה, וכתחליף היו אומרים פסוקים אלו שיש בהם י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות התפילה. ואף שהגזרה בטלה הברכה נשארה. ובחידושים כתב (ד ב ד"ה מסייע) שמי שנוהג לאמרה סומך על כך שתפילת ערבית רשות, וממילא ליכא חשש הפסקה. כעין זה כתב ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) שמנהג אבותינו בידינו, לומר אותו גם היום אף שאנו מתפללים שמונה עשרה, ואין חוששים לסמיכת גאולה לתפילה לפי שתפילת ערבית רשות.  

ה'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) כתב שסומכים לומר אותה מפני שברכה זו נתקנה במקום תפילה, שיש בה י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות, וכיון שתפילה היא, הרי היא אחת עם תפילת עמידה ולא הוי הפסק. וב'''אבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=104 (סדר תפילת ערבית ד"ה וכתב אבן הירחי)] אחר שהביא דעות האומרים שלא לאמרה מפני חשש הפסק, כתב שכבר נהגו לאומרו ומנהג אבותינו תורה.