9,976
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע על המטה וברכת המפיל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 23: | שורה 23: | ||
== אם צריך לקרוא רק פרשת 'שמע' או גם פרשת 'והיה אם שמע' ופרשת ציצית == | == אם צריך לקרוא רק פרשת 'שמע' או גם פרשת 'והיה אם שמע' ופרשת ציצית == | ||
ה'''רי"ף''' (ג א) כתב שצריך לקרוא פרשה ראשונה בלבד, שכן מבואר בפרק תשיעי. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ז ב), וכן הוא ב'''תוספות''' (ברכות א א ד"ה מאימתי) וב'''הגהות אשרי''' (ברכות א א) וב'''פסקי רי"ד''' (ברכות ד ב ד"ה אמר ר' יהושע בן לוי) וכן מתבאר להדיא מתוך דברי '''רש"י''' (ברכות ב א ד"ה עד סוף) וב'''מחזור ויטרי''' (קא ד"ה תיקנו לומר). | ה'''רי"ף''' (ג א) כתב שצריך לקרוא פרשה ראשונה בלבד, שכן מבואר בפרק תשיעי. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ז ב), וכן הוא ב'''תוספות''' (ברכות א א ד"ה מאימתי) וב'''הגהות אשרי''' (ברכות א א) וב'''פסקי רי"ד''' (ברכות ד ב ד"ה אמר ר' יהושע בן לוי) וכן מתבאר להדיא מתוך דברי '''רש"י''' (ברכות ב א ד"ה עד סוף) וב'''מחזור ויטרי''' (קא ד"ה תיקנו לומר), וכן הוא ב'''ראב"ד''' (תשובות ופסקים קצד). | ||
<BR />אמנם ה'''רא"ש''' (ברכות ט כג) הביא בשם '''רבנו חננאל''' שיש לקרוא גם פרשת שמע וגם פרשת והיה אם שמע לפי שיש בה 'בשכבך ובקומך', וכן כתב הטור בשמו (אורח חיים רלט). והסביר ה'''רא"ש''' שם וכן כתב ה'''בית יוסף''' שם שר"ח גורס בברייתא שהנכנס לישן קורא שמע ו'והיה אם שמע', ולא 'עד והיה אם שמע'. והעיד הטור שכן היה נוהג גם אביו הרא"ש. <ref>ומה שבפרק ראשון כתב הרא"ש (ו) שיש לקרוא רק פרשה ראשונה, יש לומר שרק ציטט לשון הרי"ף, אך עיקר דעתו כמ"ש בפרק תשיעי כדעת ר"ח שיש לקרוא שתי הפרשיות.</ref> | <BR />אמנם ה'''רא"ש''' (ברכות ט כג) הביא בשם '''רבנו חננאל''' שיש לקרוא גם פרשת שמע וגם פרשת והיה אם שמע לפי שיש בה 'בשכבך ובקומך', וכן כתב הטור בשמו (אורח חיים רלט). והסביר ה'''רא"ש''' שם וכן כתב ה'''בית יוסף''' שם שר"ח גורס בברייתא שהנכנס לישן קורא שמע ו'והיה אם שמע', ולא 'עד והיה אם שמע'. והעיד הטור שכן היה נוהג גם אביו הרא"ש. <ref>ומה שבפרק ראשון כתב הרא"ש (ו) שיש לקרוא רק פרשה ראשונה, יש לומר שרק ציטט לשון הרי"ף, אך עיקר דעתו כמ"ש בפרק תשיעי כדעת ר"ח שיש לקרוא שתי הפרשיות.</ref> | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
אבל ה'''תוספות''' (ברכות ב א ד"ה מאימתי) כתבו שכיון שקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר, אין לברך על קריאת שמע שעל המיטה. ומבואר יותר בגליון התוספות (חולין קה א ד"ה מים) בשם '''רבנו יהודה''', שאין לברך על קריאת שמע מפני שהוא משום שמירה, וכשם ש[[אין לברך על מים אחרונים]], שהם משום מלח סדומית. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ז א) וכן העתיק להלכה בה'''הגהות אשרי''' (ברכות א א). וב'''דרכי משה''' (רלט א) הוסיף שכן נראה גם מדברי הרמב"ם. | אבל ה'''תוספות''' (ברכות ב א ד"ה מאימתי) כתבו שכיון שקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר, אין לברך על קריאת שמע שעל המיטה. ומבואר יותר בגליון התוספות (חולין קה א ד"ה מים) בשם '''רבנו יהודה''', שאין לברך על קריאת שמע מפני שהוא משום שמירה, וכשם ש[[אין לברך על מים אחרונים]], שהם משום מלח סדומית. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ז א) וכן העתיק להלכה בה'''הגהות אשרי''' (ברכות א א). וב'''דרכי משה''' (רלט א) הוסיף שכן נראה גם מדברי הרמב"ם. | ||
<BR />גם ב'''שו"ת הרמב"ם''' (קפב) כתב שעל קריאת שמע שעל מיטתו לא יברך עליה, לפי שהיא רשות ולא מצוה. | <BR />גם ב'''שו"ת הרמב"ם''' (קפב) כתב שעל קריאת שמע שעל מיטתו לא יברך עליה, לפי שהיא רשות ולא מצוה. | ||
<BR/>וכן ב'''ראב"ד''' (תשובות ופסקים קצד) כתוב שאסור לברך ברכה זו, ושר' יהודה בן ברזילי קורא עליה מוציא שם שמים לבטלה. | |||
== ברכת המפיל == | == ברכת המפיל == | ||
| שורה 47: | שורה 48: | ||
=== נוסח הברכה === | === נוסח הברכה === | ||
=== אם צריך להקדים | === אם צריך להקדים ברכת המפיל לקריאת שמע או לאחרה === | ||
מלשון ה'''גמרא''' (ברכות ס ב) משמע שקודם קוראים פרשת שמע, ורק לאחר כן מברכים המפיל. | מלשון ה'''גמרא''' (ברכות ס ב) משמע שקודם קוראים פרשת שמע, ורק לאחר כן מברכים המפיל. | ||
<BR />אך כתב ה'''תוספות רא"ש''' (ברכות ס ב ד"ה ואומר) שיש אומרים שצריך קודם לברך המפיל, ורק אחר כך לקרוא קריאת שמע, ומביאים לזה ראיה מן הירושלמי שר' שמואל בר נחמני היה קורא את שמע וחוזר וקורא עד שנרדם. ואף ריב"ל שם שחולק וסובר שיש לקרוא פסוקי שמירה אחר קריאת שמע, אפשר שגם הוא סובר שהברכה קודמת. וסיים התוספות רא"ש שם, שעל כל פנים הגמרא בבלי לא נקטה סדר זה. | <BR />אך כתב ה'''תוספות רא"ש''' (ברכות ס ב ד"ה ואומר) שיש אומרים שצריך קודם לברך המפיל, ורק אחר כך לקרוא קריאת שמע, ומביאים לזה ראיה מן הירושלמי שר' שמואל בר נחמני היה קורא את שמע וחוזר וקורא עד שנרדם. ואף ריב"ל שם שחולק וסובר שיש לקרוא פסוקי שמירה אחר קריאת שמע, אפשר שגם הוא סובר שהברכה קודמת. וסיים התוספות רא"ש שם, שעל כל פנים הגמרא בבלי לא נקטה סדר זה. | ||
<BR />גם ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ז ג) הביא ראיה זו מן הירושלמי, שקריאת שמע צריכה להיות אחרונה סמוך לשינה, וכתב שכן הוכיח רבנו נסים גאון, והביא דבריו ה'''בית יוסף''' (רלט ד"ה כתבו הגהות מיימוניות) | <BR />גם ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ז ג) הביא ראיה זו מן הירושלמי, שקריאת שמע צריכה להיות אחרונה סמוך לשינה, וכתב שכן הוכיח רבנו נסים גאון, והביא דבריו ה'''בית יוסף''' (רלט ד"ה כתבו הגהות מיימוניות). | ||
== פסוקי שמירה == | == פסוקי שמירה == | ||
| שורה 56: | שורה 57: | ||
ה'''רי"ף''' (ג א) הביא את הגמרא בשבועות לדינא, ומבואר מדבריו שמלבד קריאת שמע וברכת המפיל, יש גם לומר מזמור 'יושב בסתר עליון' עד 'כי אתה ה' מחסי', וכן לומר מזמור 'ה' מה רבו צרי' (תהילים ג), וכן העתיק כדבריו ה'''רא"ש''' (א ו). וכן העתיקו כמה ראשונים להלכה - '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג ב). | ה'''רי"ף''' (ג א) הביא את הגמרא בשבועות לדינא, ומבואר מדבריו שמלבד קריאת שמע וברכת המפיל, יש גם לומר מזמור 'יושב בסתר עליון' עד 'כי אתה ה' מחסי', וכן לומר מזמור 'ה' מה רבו צרי' (תהילים ג), וכן העתיק כדבריו ה'''רא"ש''' (א ו). וכן העתיקו כמה ראשונים להלכה - '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג ב). | ||
<BR/>אמנם ה'''רמב"ם''' לא הביא פסוקי ריב"ל, וב'''ראב"ד''' (תשובות ופסקים קצד) כתב שהרוצה להוסיפם יוסיף, משמע דאינם חובה. | |||
ב'''סמ"ג''' (עשין יח) מובא שיש לקרוא מלבד ויהי נועם, יושב בסתר ומזמור מה רבו צרי גם מזמור "ארוממך ה' כי דיליתני" וגם הוא שיר של פגעים <ref>אמנם לפנינו בגמרא (שבועות טו:) איתא שהיו אומרים ארוממך ה' '''ו'''שיר של פגעים, משמע שארוממך אינו שיר של פגעים. אמנם אפשר שדעת הסמ"ג שעל כל פנים ריב"ל היה אומר גם זה, דאיתא שם שהיה אומר להנהו קראי וגני, משמע כל הני קראי שנזכרו לעיל.</ref>. וכן הביא ה'''פרישה''' (ג) בשמו. | ב'''סמ"ג''' (עשין יח) מובא שיש לקרוא מלבד ויהי נועם, יושב בסתר ומזמור מה רבו צרי גם מזמור "ארוממך ה' כי דיליתני" וגם הוא שיר של פגעים <ref>אמנם לפנינו בגמרא (שבועות טו:) איתא שהיו אומרים ארוממך ה' '''ו'''שיר של פגעים, משמע שארוממך אינו שיר של פגעים. אמנם אפשר שדעת הסמ"ג שעל כל פנים ריב"ל היה אומר גם זה, דאיתא שם שהיה אומר להנהו קראי וגני, משמע כל הני קראי שנזכרו לעיל.</ref>. וכן הביא ה'''פרישה''' (ג) בשמו. | ||