48
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חלב נכרי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 42: | שורה 42: | ||
לגבי בהמות הנעשות טריפות באופן טבעי, הרי קיימא לן שכל בהמה בחזקת כשרה עד שיוכח שהיא טריפה ([[חזקא דמעיקרא]]). ואין בסטטיסטיקות האומרות שיש למשל 4% טריפות מכלל הפרות להוציא מכלל חזקת כשרות. לכן אין להתחשב בטריפות הנעשות באופן טבעי (מנחת אשר, חלק א' ל"ט). אבל לגבי טריפות הנעשות מניתוחים, הרי כבר אין להם "חזקת כשרות" כיוון שהניתוח הוציא מחזקה זו, לכן יש לבדוק מהו אחוז הטריפות.<br /> | לגבי בהמות הנעשות טריפות באופן טבעי, הרי קיימא לן שכל בהמה בחזקת כשרה עד שיוכח שהיא טריפה ([[חזקא דמעיקרא]]). ואין בסטטיסטיקות האומרות שיש למשל 4% טריפות מכלל הפרות להוציא מכלל חזקת כשרות. לכן אין להתחשב בטריפות הנעשות באופן טבעי (מנחת אשר, חלק א' ל"ט). אבל לגבי טריפות הנעשות מניתוחים, הרי כבר אין להם "חזקת כשרות" כיוון שהניתוח הוציא מחזקה זו, לכן יש לבדוק מהו אחוז הטריפות.<br /> | ||
עוד יש אומרים שיש להתחשב רק בוודאי טריפה, אבל [[ספק טריפה]] אינה נכנסת לחשבון 1/60 כיוון שאנו רואים שבמציאות אותן ספק טריפות מאריכות ימים מעל לי"ב חודשים, וכתוב בגמרא שבהמה שהיא ספק טריפה שחיה מעל לי"ב חודש אינה נחשבת כבר טריפה. ואמנם, במקרה שלנו עדיין לא עברו י"ב חודש, אבל אנחנו רואים ויודעים שהבהמות הללו חיות מעל לי"ב חודש ולכן אפשר כבר עכשיו להחשיבן כאינן טריפות ('''תחומין''' כרך כ"ג עמוד 462).<br /> | עוד יש אומרים שיש להתחשב רק בוודאי טריפה, אבל [[ספק טריפה]] אינה נכנסת לחשבון [[פי60|1/60]] כיוון שאנו רואים שבמציאות אותן ספק טריפות מאריכות ימים מעל לי"ב חודשים, וכתוב בגמרא שבהמה שהיא ספק טריפה שחיה מעל לי"ב חודש אינה נחשבת כבר טריפה. ואמנם, במקרה שלנו עדיין לא עברו י"ב חודש, אבל אנחנו רואים ויודעים שהבהמות הללו חיות מעל לי"ב חודש ולכן אפשר כבר עכשיו להחשיבן כאינן טריפות ('''תחומין''' כרך כ"ג עמוד 462).<br /> | ||
ולגבי טריפות שמקורן מניתוחים המטריפים את החלב, יש כמה דעות להיתר:<br /> | ולגבי טריפות שמקורן מניתוחים המטריפים את החלב, יש כמה דעות להיתר:<br /> | ||
ב'''תחומין''' כותב ה'''רב וייטמן''' שאחוז הטריפות נמוך | ב'''תחומין''' כותב ה'''רב וייטמן''' שאחוז הטריפות נמוך מ[[פי60|1/60]]. אך יש לציין שדברים אלו נכתבו בשנת תשס"ב. '''הרב לנדאו''' (קונטרס נתיב החלב חלק ג' אדר תש"ע) כתב שהיום יש כמה דרכים לפתור את הבעיות הרפואיות ורק חלק מהדרכים מטריפות את הבהמות, ולכן יתכן שאחוז הטריפות נמוך יותר מבעבר.<br /> | ||
'''הרב נחום רבינביץ'''' (שיח נחום, מ"ד) כותב שיש לחלק בין טריפה שנעשתה בידי אדם לטריפה שנעשתה בידי שמים. כאשר הטריפה נעשתה בידי אדם אם ניתן לרפא אותה ויודעים זאת מראש אין היא נקראת כלל טריפה. אבל טריפה שנעשתה בידי שמים, גם אם ניתן לרפא אותה הבהמה אסורה, כדברי ה'''רמב"ם'''. כך מחלק ב'''שו"ת עונג יום טוב''' בשם ה'''רא"ה''' (מוזכר בתשובה הנ"ל). בניתוחים מדובר בטריפה הנעשית ע"י אדם וניתן לרפא אותה, לכן אין היא כלל טריפה. | '''הרב נחום רבינביץ'''' (שיח נחום, מ"ד) כותב שיש לחלק בין טריפה שנעשתה בידי אדם לטריפה שנעשתה בידי שמים. כאשר הטריפה נעשתה בידי אדם אם ניתן לרפא אותה ויודעים זאת מראש אין היא נקראת כלל טריפה. אבל טריפה שנעשתה בידי שמים, גם אם ניתן לרפא אותה הבהמה אסורה, כדברי ה'''רמב"ם'''. כך מחלק ב'''שו"ת עונג יום טוב''' בשם ה'''רא"ה''' (מוזכר בתשובה הנ"ל). בניתוחים מדובר בטריפה הנעשית ע"י אדם וניתן לרפא אותה, לכן אין היא כלל טריפה. | ||
== אבקת חלב נכרי == | == אבקת חלב נכרי == | ||
דיון מיוחד ישנו לגבי "אבקת חלב נכרי". מלבד הסיבות להתיר חלב נכרי, ואז מימלא נתיר גם אבקת חלב נכרי, ב'''הר צבי''' (יורה דעה ק"ג, ק"ד) כתב שאפילו נאמר שחלב נאסר במנין, נוכל להתיר אבקת חלב נכרי. '''ר' צבי פסח פראנק''' מסתמך על דברי הראשונים המתירים חלב נכרי כיוון שאין מצוי שיערבו חלב טמא בחלב פרה כיוון שלא מצוי חלב טמא, וגם חלק מהחלב הטמא יקר יותר. א"כ היום אבקת חלב נכרי דומה במהותה ל[[חמאת נכרי]] שלא נכללה בגזירת חלב נכרי כיוון שאין משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. כלומר, בחלב יש רכיב נזלי - מים ורכיב יבש, כאשר עושים חמאה משתמשים רק ברכיב המוצק והרכיב הנוזלי נפרד מהחלב, ובחלב טמא הרכיב הנוזלי מרובה ואין הרבה רכיב מוצק, ולכן לא משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. הואיל וכך לא גזרו על [[חמאת | דיון מיוחד ישנו לגבי "אבקת חלב נכרי". מלבד הסיבות להתיר חלב נכרי, ואז מימלא נתיר גם אבקת חלב נכרי, ב'''הר צבי''' (יורה דעה ק"ג, ק"ד) כתב שאפילו נאמר שחלב נאסר במנין, נוכל להתיר אבקת חלב נכרי. '''ר' צבי פסח פראנק''' מסתמך על דברי הראשונים המתירים חלב נכרי כיוון שאין מצוי שיערבו חלב טמא בחלב פרה כיוון שלא מצוי חלב טמא, וגם חלק מהחלב הטמא יקר יותר. א"כ היום אבקת חלב נכרי דומה במהותה ל[[חמאת נכרי]] שלא נכללה בגזירת חלב נכרי כיוון שאין משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. כלומר, בחלב יש רכיב נזלי - מים ורכיב יבש, כאשר עושים חמאה משתמשים רק ברכיב המוצק והרכיב הנוזלי נפרד מהחלב, ובחלב טמא הרכיב הנוזלי מרובה ואין הרבה רכיב מוצק, ולכן לא משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. הואיל וכך לא גזרו על [[חמאת נכרי|חמאת הגוי]] שמא עשו אותה מחלב טמא. אותו הדבר באבקת חלב, שמשתמשים רק ברכיב המוצק ולא משתלם לעשותה מחלב טמא, ולכן לא נכללה בגזירת חלב נכרי{{הערה|ר' צבי פסח פראנק מסתמך על דברי הריטב"א בעבודה זרה ל"ה עמוד ב'}}. | ||
'''החזו"א''' (מ"ד ד') חולק על סברה זו של ה'''הר צבי''' וטוען שניתן לעשות אבקת חלב טמא ולכן אין להשוות זאת ל[[חמאת נכרי]]. | '''החזו"א''' (מ"ד ד') חולק על סברה זו של ה'''הר צבי''' וטוען שניתן לעשות אבקת חלב טמא ולכן אין להשוות זאת ל[[חמאת נכרי]]. | ||
=== אבקת מי גבינה === | === אבקת מי גבינה === | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
דיני אבקות החלב למיניהם (אבקת חלב טמא, דל, שמן, כחוש) הם אחד, כלומר, כולם נחשבים כאבקת חלב נכרי בה עסק בהר צבי(). {האם ואיך ניתן לכתוב ולפרט דברים אלו}. | דיני אבקות החלב למיניהם (אבקת חלב טמא, דל, שמן, כחוש) הם אחד, כלומר, כולם נחשבים כאבקת חלב נכרי בה עסק בהר צבי(). {האם ואיך ניתן לכתוב ולפרט דברים אלו}. | ||
{{ חת"ס יו"ד ק"ז שדי חמד }} | {{ חת"ס יו"ד ק"ז שדי חמד }} | ||
== הערות שוליים == | |||