9,997
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
=== כבתה אם זקוק לה, ואם מותר להשתמש לאורה === | === כבתה אם זקוק לה, ואם מותר להשתמש לאורה === | ||
ה'''גמרא''' (שבת כא א-ב) מביאה דברי רב הונא שאומר שהשמנים והפתילות הפסולים לנר שבת, פסולים כמו כן לנר חנוכה בין ביום חול ובין בשבת חנוכה. | ה'''גמרא''' (שבת כא א-ב) מביאה דברי רב הונא שאומר שהשמנים והפתילות הפסולים לנר שבת, פסולים כמו כן לנר חנוכה בין ביום חול ובין בשבת חנוכה. | ||
<BR/>רבא שם מבאר טעמו ונימוקו, שסובר רב הונא | <BR/>רבא שם מבאר טעמו ונימוקו, שסובר רב הונא שכבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה, כלומר, נר חנוכה שכבה תוך הזמן, צריך לחזור ולהדליקו, ולכן צריך מראש להדליק בשמן ופתילה טובים שלא יכבה. וכן סובר רב הונא שמותר להתשמש לאור נר חנוכה, ולכן בשבת יש חשש שמא יטה. בגלל שתי הלכות אלו אמר רב הונא שצריך להדליק בשמן ופתילה טובים שאינם מסכסכים את האור ואין בהם חשש שמא יטה. | ||
<BR/>רב חסדא לעומת זאת חולק ואומר שמותר להדליק נר חנוכה בשמנים ופתילות הפסולים לנר שבת, אולם זהו דווקא ביום חול, אך נר חנוכה שמדליק בערב שבת אסור. ומסבירה הגמרא שסובר הוא שאם כבתה אין זקוק לה | <BR/>רב חסדא לעומת זאת חולק ואומר שמותר להדליק נר חנוכה בשמנים ופתילות הפסולים לנר שבת, אולם זהו דווקא ביום חול, אך נר חנוכה שמדליק בערב שבת אסור. ומסבירה הגמרא שסובר הוא שאם כבתה אין זקוק לה ולכן אין צורך להדליק מראש באופן שלא יכבה הנר באמצע. אמנם לענין הנאה מן הנרות מודה הוא לרב הונא שמותר להשתמש לאורה, ולכן בנר חנוכה שמדליק בערב שבת אין להדליק בשמנים ופתילות גרועים, שמא יטה את הנר. | ||
<BR/>דעה שלישית בגמרא היא דעת ר' זירא (י"א בשם רב מתנה וי"א בשם רב) שפתילות ושמנים הפסולים לנר שבת כשרים הם לנר חנוכה בין ביום חול ובין בשבת, לפי שכבתה אין זקוק לה, כלומר אינו צריך לחזור ולהדליקה, ולכן יכול מלכתחילה להדליק בנר גרוע. וכן אסור להשתמש לאורה, ולכן אין חשש שמא יבוא להטות בשבת. | <BR/>דעה שלישית בגמרא היא דעת ר' זירא (י"א בשם רב מתנה וי"א בשם רב) שפתילות ושמנים הפסולים לנר שבת כשרים הם לנר חנוכה בין ביום חול ובין בשבת, לפי שכבתה אין זקוק לה, כלומר אינו צריך לחזור ולהדליקה, ולכן יכול מלכתחילה להדליק בנר גרוע. וכן אסור להשתמש לאורה, ולכן אין חשש שמא יבוא להטות בשבת. | ||
הראשונים כולם פסקו הלכה כר' זירא, שפתילות ושמנים שאסור להדליק בהם בשבת מותר להדליק בהם בחנוכה, בין בחול בין בשבת, משום שכבתה אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעג א) | הראשונים כולם פסקו הלכה כר' זירא, שפתילות ושמנים שאסור להדליק בהם בשבת מותר להדליק בהם בחנוכה, בין בחול בין בשבת, משום שכבתה אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעג א). | ||
==== טעם | ==== הקשר בין הלכות השימוש בנר וההדלקה אם כבה, לבין איכות הפתילות והשמנים ==== | ||
כמבואר לעיל, רבא אומר שהטעם שרב הונא מתיר לנר חנוכה פתילות ושמנים הפסולים לנר שבת הוא משום שסובר ש'כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה'. | |||
<BR/>'''רש"י''' (כא א ד"ה זקוק) מבאר שכיון שחייב להדליק את הנר אם כבה, ממילא צריך לכתחילה לעשות נר יפה דלמא פשע ולא מתקן לה. ואילו לגבי שבת כיון שמותר להשתמש לאורה, ממילא צריך לעשות שמן ופתילה יפים, שמא יבוא להטות את הנר ויעבור על איסור [[מבעיר]]. | |||
<BR/>ה'''תוספות''' (ד"ה ומותר) הקשו שלכאורה אין הכרח לזה, שהרי די שנאמר שאם כבתה זקוק לה, וממילא נלמד שצריך שמנים ופתילות יפים כדי שלא יכבה הנר (ובשבת גם אינו יכול לתקנו), ומנין יש ראיה גם שמותר להשתמש לאורה. | |||
תירצו התוספות במלשון רב הונא שאמר 'בין בחול בין בשבת', משמע שלכל אחד יש טעם בפני עצמו, שהטעם שאין מדליקין בו בשבת, הוא משום שמא יטה ולא משום כבתה זקוק לה. | |||
==== טעם איסור השימוש לאור הנרות ==== | |||
ב'''גמרא''' לא נתבאר מה טעם האיסור להשתמש לאורה, ונחלקו בדבר הראשונים. | ב'''גמרא''' לא נתבאר מה טעם האיסור להשתמש לאורה, ונחלקו בדבר הראשונים. | ||
<BR/>'''בעל המאור''' (ט א) כתב שמ"ד אסור להשתמש לאורה סובר שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים הם בהנאה כנרות של בית המקדש. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ט א) שתיקנו נר חנוכה להיות כנר של בית המקדש שאין משתמשים בהם כלל. וכן הביא ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש ראשון. | <BR/>'''בעל המאור''' (ט א) כתב שמ"ד אסור להשתמש לאורה סובר שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים הם בהנאה כנרות של בית המקדש. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ט א) שתיקנו נר חנוכה להיות כנר של בית המקדש שאין משתמשים בהם כלל. וכן הביא ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש ראשון. | ||
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''רמב"ן''' שלא משום קדושה שיש בהם הם אסורים, אלא שכל אף שאין בה קדושה אין לנהוג בה מנהג בזיון בשעת קיום המצוה עצמה, וכיון שהשימוש בהם אסור הרי שמקצה הוא אותם מדעתו עד סוף זמן המצוה ונאסרו בכל תשמישין שבעולם. כן העתיק ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש שני, והסביר שדעת המתירים להשתמש לאורה, סוברים הם שלא כל תשמיש ביזוי הוא, דדווקא היכא שמתמש בגופו של נר, אבל כשמשתמש רק לאורו לאו בזוי הוא. | <BR/>לעומת זאת דעת ה'''רמב"ן''' שלא משום קדושה שיש בהם הם אסורים, אלא שכל אף שאין בה קדושה אין לנהוג בה מנהג בזיון בשעת קיום המצוה עצמה, וכיון שהשימוש בהם אסור הרי שמקצה הוא אותם מדעתו עד סוף זמן המצוה ונאסרו בכל תשמישין שבעולם. כן העתיק ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש שני, והסביר שדעת המתירים להשתמש לאורה, סוברים הם שלא כל תשמיש ביזוי הוא, דדווקא היכא שמתמש בגופו של נר, אבל כשמשתמש רק לאורו לאו בזוי הוא. | ||
=== הרצאת מעות כנגד נר חנוכה === | === הרצאת מעות כנגד נר חנוכה === | ||