9,976
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נרות חנוכה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 123: | שורה 123: | ||
אבל ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה אי נמי) כתב בשם רבו הרא"ה שהעיקר כדעת הרי"ף שאף שאמרו ש[[אסור להשתמש לאורה]] זהו דווקא בזמן החיוב ומשום ביזוי מצוה, אבל אחר שכבר נתקיימה המצוה ליכא ביזוי מצוה, והרי הם ככל [[תשמישי מצוה הנזרקים]], וליכא לדברי האוסרים מפני שהשמן והפתילות הוקצו למצוה, לפי שלא הוקצו אלא לזמן קבוע. וכן כתב ב'''מיוחס לר"ן''' (כא ב ד"ה אי נמי) בשם הרא"ה והרמב"ן. | אבל ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה אי נמי) כתב בשם רבו הרא"ה שהעיקר כדעת הרי"ף שאף שאמרו ש[[אסור להשתמש לאורה]] זהו דווקא בזמן החיוב ומשום ביזוי מצוה, אבל אחר שכבר נתקיימה המצוה ליכא ביזוי מצוה, והרי הם ככל [[תשמישי מצוה הנזרקים]], וליכא לדברי האוסרים מפני שהשמן והפתילות הוקצו למצוה, לפי שלא הוקצו אלא לזמן קבוע. וכן כתב ב'''מיוחס לר"ן''' (כא ב ד"ה אי נמי) בשם הרא"ה והרמב"ן. | ||
<BR/>ב'''שיבולי הלקט''' (חנוכה קפה) כתב בשם '''רבנו ישעיה''' ראיה שמותר להשתמש במותר השמן שבנר חנוכה, שהרי לגבי נר שבת אמרה הגמרא ש[[טלטול נר בשבת|אין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר בשעה שהוא דולק, הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו]]. הרי שגם בנר שבת, אם כבר כבה מותר לר' שמעון ואינו מוקצה יותר, וכן הדין ב[[אתרוג, שאחר מצוותו מותר באכילה]]. אמנם ה'''ר"ן''' שם כבר יישב שאינו דומה לנר שבת, ששם אף בעודו דולק למצוותו נהנים ממנו, וכן הוא ב'''תוספות''' (שבת מד א ד"ה שבנר). | <BR/>ב'''שיבולי הלקט''' (חנוכה קפה) כתב בשם '''רבנו ישעיה''' ראיה שמותר להשתמש במותר השמן שבנר חנוכה, שהרי לגבי נר שבת אמרה הגמרא ש[[טלטול נר בשבת|אין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר בשעה שהוא דולק, הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו]]. הרי שגם בנר שבת, אם כבר כבה מותר לר' שמעון ואינו מוקצה יותר, וכן הדין ב[[אתרוג, שאחר מצוותו מותר באכילה]]. אמנם ה'''ר"ן''' שם כבר יישב שאינו דומה לנר שבת, ששם אף בעודו דולק למצוותו נהנים ממנו, וכן הוא ב'''תוספות''' (שבת מד א ד"ה שבנר) וב'''רמב"ן''' (כא ב ד"ה ומצאתי). | ||
<BR/>גם ה'''ראבי"ה''' (חנוכה תתמג) כתב על דין זה של השאילתות שאינו נראה לו, שהרי גם אתרוג מותר לאחר המצוה, ושמא יש לומר שדעתה המדליק נר שלא להינות ממנו לעולם. | <BR/>גם ה'''ראבי"ה''' (חנוכה תתמג) כתב על דין זה של השאילתות שאינו נראה לו, שהרי גם אתרוג מותר לאחר המצוה, ושמא יש לומר שדעתה המדליק נר שלא להינות ממנו לעולם. | ||
| שורה 131: | שורה 131: | ||
<BR/>ובאמת שתירוץ זה מובא כבר ב'''מרדכי''' (שבת ב רסו) בשם '''מהר"ם''' שהשאילתות מיירי בשלא נתן בו שמן אלא כשיעור. | <BR/>ובאמת שתירוץ זה מובא כבר ב'''מרדכי''' (שבת ב רסו) בשם '''מהר"ם''' שהשאילתות מיירי בשלא נתן בו שמן אלא כשיעור. | ||
<BR/>גם בשו"ת '''מהרש"ל''' (פה ד"ה מדליקין) נראה שסובר כתירוץ זה, שכתב דין זה של השאילתות, אבל הוסיף שזהו דווקא כשלא נתן בה אלא כשיעור וכבה, אבל כשדלק כבר יותר מהשיעור מותר. אמנם סובר הוא שדווקא לכבותו ולהשתמש בשמן מותר, אבל להשתמש לאור הנר לא, מפני הרואים שאומרים שנהנה הוא מנר חנוכה. | <BR/>גם בשו"ת '''מהרש"ל''' (פה ד"ה מדליקין) נראה שסובר כתירוץ זה, שכתב דין זה של השאילתות, אבל הוסיף שזהו דווקא כשלא נתן בה אלא כשיעור וכבה, אבל כשדלק כבר יותר מהשיעור מותר. אמנם סובר הוא שדווקא לכבותו ולהשתמש בשמן מותר, אבל להשתמש לאור הנר לא, מפני הרואים שאומרים שנהנה הוא מנר חנוכה. | ||
אמנם כבר נתבאר שדעת הרשב"א והר"ן שהרי"ף והשאילתות חולקים זה על זה, וכן הוא בחידושי ה'''רמב"ן''' (כא ב ד"ה ומצאתי), ואף שכתב שאפשר ליישב שדעת הרי"ף שמותר לכבות הוא דווקא אחר שדלק כשיעור, מ"מ אינו נראה כן, ודעתו שם נוטה להכרעה כהרי"ף ולהתיר להשתמש אף אם כבה קודם הזמן, ודלא כהשאילתות. | |||
=== שלחן ערוך ואחרונים === | === שלחן ערוך ואחרונים === | ||