9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 25: | שורה 25: | ||
<BR/>מדוייק שם בגמרא שבמגדל של עץ, אסור לשבור את המגדל אפילו לצורך אוכל, והקשו הראשונים מאי שנא מחבית. כן הקשו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (שבת קמו א ד"ה שובר,] [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=34b&format=pdf עירובין לד ב ד"ה אמאי)], וכן הקשו גם ה'''רשב"א''' (ד"ה שובר), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר), ה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר). | <BR/>מדוייק שם בגמרא שבמגדל של עץ, אסור לשבור את המגדל אפילו לצורך אוכל, והקשו הראשונים מאי שנא מחבית. כן הקשו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (שבת קמו א ד"ה שובר,] [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=34b&format=pdf עירובין לד ב ד"ה אמאי)], וכן הקשו גם ה'''רשב"א''' (ד"ה שובר), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר), ה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר). | ||
ויש להעיר מה'''ירושלמי''' (עירובין ג ג) שלשיטתו ליכא לקושיה זו, מפני שכתב שמגדל האמור בגמרא בעירובין היינו מאבן, אבל מגדל של עץ שרי, שנעשה כשובר חבית ליטול הימנה גרוגרות. ה'''תוספות''' (עירובין לד ב ד"ה ואמאי) הזכירו דברי הירושלמי, אך למעשה נקטו שהבבלי הוא דלא כהירושלמי בזה. | ויש להעיר מה'''ירושלמי''' (עירובין ג ג) שלשיטתו ליכא לקושיה זו, מפני שכתב שמגדל האמור בגמרא בעירובין היינו מאבן, אבל מגדל של עץ שרי, שנעשה כשובר חבית ליטול הימנה גרוגרות. ה'''תוספות''' (עירובין לד ב ד"ה ואמאי) הזכירו דברי הירושלמי, אך למעשה נקטו שהבבלי הוא דלא כהירושלמי בזה. אמנם ה'''אור זרוע''' (שבת עח יב) הביא מהירושלמי ראיה שלא כתירוץ התוס' להלן. | ||
=== תירוץ התוספות === | === תירוץ התוספות === | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
ב'''בית יוסף''' (שיד ד"ה והר"ן) כתב שהסיבה שתוס' לא קיבלו את תירוץ הרשב"א והר"ן, שהזכירוהו גם הם בעצמם, הוא מפני הגמרא לגבי [[מאן דעייל שופתא בקופינא דמרא]], שם מוכח שיש [[בנין וסתירה בכלים]] אף בכלי קטן. והוסיף ה'''בית יוסף''' שהר"ן והרשב"א יתרצו שזהו דווקא בעושה כלי מתחילתו או בכלי שנתפרק וצריך אומן בחזרתו, דאז חשיב כעושה כלי ממש. | ב'''בית יוסף''' (שיד ד"ה והר"ן) כתב שהסיבה שתוס' לא קיבלו את תירוץ הרשב"א והר"ן, שהזכירוהו גם הם בעצמם, הוא מפני הגמרא לגבי [[מאן דעייל שופתא בקופינא דמרא]], שם מוכח שיש [[בנין וסתירה בכלים]] אף בכלי קטן. והוסיף ה'''בית יוסף''' שהר"ן והרשב"א יתרצו שזהו דווקא בעושה כלי מתחילתו או בכלי שנתפרק וצריך אומן בחזרתו, דאז חשיב כעושה כלי ממש. | ||
==== גדר גדול וקטן ==== | |||
ברשב"א ובר"ן לא הזכירו מהו נחשב כלי גדול ומה כלי קטן, אבל ממה שציינו לרש"י בעירובין (לה א ד"ה ומתני') משמע שגדול הוא שמחזיק מ' סאה, שכן כתב רש"י שם. וכן כתב גם ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב), דאז הוי אוהל ובפחות מכן הוי כלי. | |||
=== תירוץ הריטב"א === | === תירוץ הריטב"א === | ||