9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 49: | שורה 49: | ||
==== גדר גדול וקטן ==== | ==== גדר גדול וקטן ==== | ||
ברשב"א ובר"ן לא הזכירו מהו נחשב כלי גדול ומה כלי קטן, אבל ממה שציינו לרש"י בעירובין (לה א ד"ה ומתני') משמע שגדול הוא שמחזיק מ' סאה, שכן כתב רש"י שם. וכן כתב גם ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב), דאז הוי אוהל ובפחות מכן הוי כלי. ב'''בית יוסף''' (שיד ד"ה וכתוב בתרומת הדשן) כתב שייתכן שגם הר"ן מסכים להגדרה זו. | ברשב"א ובר"ן לא הזכירו מהו נחשב כלי גדול ומה כלי קטן, אבל ממה שציינו לרש"י בעירובין (לה א ד"ה ומתני') משמע שגדול הוא שמחזיק מ' סאה, שכן כתב רש"י שם. וכן כתב גם ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב), דאז הוי אוהל ובפחות מכן הוי כלי. ב'''בית יוסף''' (שיד ד"ה וכתוב בתרומת הדשן) כתב שייתכן שגם הר"ן מסכים להגדרה זו. | ||
<BR/>אמנם ה'''רשב"א''' בעירובין (לד ב ד"ה גמרא) כתב שכלי קטן הוא כחבית שאדם רגיל לייחד לו לפירות, וכלי גדול אפילו הוא מחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש, עדיין נחשב הוא כלי קטן לענין זה. והביא לזה ראיה מהגמרא שבאחד ההסברים הביאה שהמחלוקת בין ר' אליעזר לרבנן היא האם המגדל | <BR/>אמנם ה'''רשב"א''' בעירובין (לד ב ד"ה גמרא) כתב שכלי קטן הוא כחבית שאדם רגיל לייחד לו לפירות, וכלי גדול אפילו הוא מחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש, עדיין נחשב הוא כלי קטן לענין זה. והביא לזה ראיה מהגמרא שבאחד ההסברים הביאה שהמחלוקת בין ר' אליעזר לרבנן היא האם המגדל הוא אוהל או לא, ושם ודאי איירי במחזקת מ' סאה, ואפילו הכי איכא מ"ד שאין סתירה בכלים. | ||
<BR/> | <BR/>הקשה ה'''חזון איש''' (נא ט) שדברי הרשב"א בזה תמוהים, שהרי שפיר יש להעמיד את הגמרא במסקנה שלענין שבת איירי בשאינה מחזקת ארבעים סאה, ולרבנן שרי, ובמחזקת מ' סאה לכולי עלמא הוי אוהל ואסור. | ||
<BR/>אמנם גם ב'''תוספות רי"ד''' (עירובין לה א) כתב להדיא כדברי הרשב"א, שהגמרא לא חזרה בה וכשם שלענין היסת זב גם כלי גדול לא חשיב אוהל, כן גם לענין שבת אפילו מחזקת מ' סאה וחשיב ככלי גדול, אפילו הכי אין בו בנין וסתירה. | |||
ונראה שגם בדברי '''רש"י''' יש לדייק כן, שכתב (עירובין לה א ד"ה ובעי סכינא) שהכא חשיב אוהל, ואפילו הכי התירו חכמים לפי שאין פה סותר מדאורייתא, אלא רק מחזי כסותר מדרבנן, ולכן כיון שהוא בין השמשות (שזהו הזמן שקונה עירוב) לא גזרו ביה רבנן. הרי שגם רש"י מודה שאפילו כלי גדול המחזיק ארבעים סאה ומוגדר כאוהל הכא שרי. אמנם לדינא אסור לסתרו שלא בבין השמשות, משום מיחזי כסותר. | |||
=== תירוץ הריטב"א === | === תירוץ הריטב"א === | ||
ה'''ריטב"א''' (ד"ה מתני) כתב שאינו נכון בעיניו לחלק בין בנין גדול לבנין קטן, אלא מגדל של עץ כיון שנעשה דרך בנין והשברים שלו חשובים הם וניתנים לשימוש חוזר, חשיב סותר על מנת לבנות ואסור, אבל חבית אפילו אם היא גדולה, אין בשבירתה משום סתירה, כיון שאי אפשר לחזור ולבנותה. | ה'''ריטב"א''' (ד"ה מתני) כתב שאינו נכון בעיניו לחלק בין בנין גדול לבנין קטן, אלא מגדל של עץ כיון שנעשה דרך בנין והשברים שלו חשובים הם וניתנים לשימוש חוזר, חשיב סותר על מנת לבנות ואסור, אבל חבית אפילו אם היא גדולה, אין בשבירתה משום סתירה, כיון שאי אפשר לחזור ולבנותה. | ||
== שיטת | == שיטת הרי"ף והרמב"ם == | ||
ה'''רי"ף''' (סא ב) העתיק המשנה כצורתה ולא הזכיר האוקימתא דמוסתקי, וכן ה'''רמב"ם''' (שבת כג ב) כתב להתיר לשבור החבית על מנת ליטול הימנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכוון לעשות כלי, ולא הזכיר דאיירי במוסתקי. | ה'''רי"ף''' (סא ב) העתיק המשנה כצורתה ולא הזכיר האוקימתא דמוסתקי, וכן ה'''רמב"ם''' (שבת כג ב) כתב להתיר לשבור החבית על מנת ליטול הימנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכוון לעשות כלי, ולא הזכיר דאיירי במוסתקי. | ||
<BR/>ובספר '''שבת של מי''' (קמו א ד"ה ואנכי תולעת) כתב שגם הרמב"ם והרי"ף מסכימים לתירוץ התוס' והכרח הוא להעמיד במוסתקי. | <BR/>ובספר '''שבת של מי''' (קמו א ד"ה ואנכי תולעת) כתב שגם הרמב"ם והרי"ף מסכימים לתירוץ התוס' והכרח הוא להעמיד במוסתקי. | ||
אמנם ב'''קרבן נתנאל''' (ה) למד כפשטות דברי הרי"ף והרמב"ם שמתירים בכל גווני דחבית, ויש ליישב הגמרא בעירובין באופן אחר שכתבו הראשונים ליישב. | אמנם ב'''קרבן נתנאל''' (ה) למד כפשטות דברי הרי"ף והרמב"ם שמתירים בכל גווני דחבית, ויש ליישב הגמרא בעירובין באופן אחר שכתבו הראשונים ליישב. | ||