9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 10: | שורה 10: | ||
=== טעם ההיתר בשבירת החבית === | === טעם ההיתר בשבירת החבית === | ||
==== שיטת רש"י ==== | |||
'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א ד"ה שובר)] כותב שהטעם שמותר לשבור החבית, הוא מפני שאין במקלקל שום איסור בשבת. | '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א ד"ה שובר)] כותב שהטעם שמותר לשבור החבית, הוא מפני שאין במקלקל שום איסור בשבת. | ||
<BR/>ה'''רשב"א''' (קמו א ד"ה מתניתין), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר) הקשו על רש"י, שאף שקיימא לן [[כל המקלקלים פטורים]], מכל מקום הרי אינו מותר לכתחילה? ותירצו בדעת רש"י, שכיון שכאן הוא צורך שבת, מותר אף לכתחילה. כעין זה כתב גם ה'''מאירי''' (קמו א ד"ה המשנה הרביעית) שהמקלקל לצורך אוכל מותר לכתחילה, וכן כתב ב'''פסקי הרי"ד''' (קמו א), שמקלקל אסור רק היכא שאין לו צורך, אבל הכא שיש לו צורך אכילת שבת מותר. | <BR/>ה'''רשב"א''' (קמו א ד"ה מתניתין), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר) הקשו על רש"י, שאף שקיימא לן [[כל המקלקלים פטורים]], מכל מקום הרי אינו מותר לכתחילה? ותירצו בדעת רש"י, שכיון שכאן הוא צורך שבת, מותר אף לכתחילה. כעין זה כתב גם ה'''מאירי''' (קמו א ד"ה המשנה הרביעית) שהמקלקל לצורך אוכל מותר לכתחילה, וכן כתב ב'''פסקי הרי"ד''' (קמו א), שמקלקל אסור רק היכא שאין לו צורך, אבל הכא שיש לו צורך אכילת שבת מותר. | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
<BR/>כעין זה ב'''חזון איש''' (אורח חיים נא א) שכיון שאין בנין וסתירה בכלים, מותר לכתחילה סותר שלא על מנת לבנות. והוסיף שאף שיש בנין בעשיית כלי ממש, כדאמרינן לגבי [[מאן דעייל שופתא בקופינא דמרא]] (שבת קב.) שחייב משום בונה, זה לא הוי אלא במעשה גמור, ולכן בסתירה דרך שבירה שעושה כן רק על מנת להוציא מה שבתוכה, אין על זה שם מלאכה בכלים. | <BR/>כעין זה ב'''חזון איש''' (אורח חיים נא א) שכיון שאין בנין וסתירה בכלים, מותר לכתחילה סותר שלא על מנת לבנות. והוסיף שאף שיש בנין בעשיית כלי ממש, כדאמרינן לגבי [[מאן דעייל שופתא בקופינא דמרא]] (שבת קב.) שחייב משום בונה, זה לא הוי אלא במעשה גמור, ולכן בסתירה דרך שבירה שעושה כן רק על מנת להוציא מה שבתוכה, אין על זה שם מלאכה בכלים. | ||
==== ביאור דברי הר"ן ==== | |||
ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר) אחר שתירץ דברי רש"י שמשום צורך שבת התירו מקלקל, כתב דזהו דווקא בכלי קטן דלא שייך ביה בנין וסתירה, אבל בכלי גדול לא. ובספר '''עולת שבת''' אורגלר [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21386&st=&pgnum=178 (א)] תמה על דבריו, מה זה ענין לגדול או קטן, הרי גם בכלי גדול מקלקל הוא ופטור, ואם כן יש להתיר לצורך שבת כמו בקטן. וכתב ליישב, שבכלי גדול גזרינן משום שמא יתכוון לעשות לה פה, אך בקטן לא גזרינן. | |||
==== ביאור הריטב"א ==== | |||
ה'''ריטב"א''' כתב טעם אחר להיתר המשנה. שכיון שאפילו היה מתכוון לעשות לה פתח, אין זה אלא כלאחר יד מפני שאין דרך בני אדם להוציא על ידי שבירה, לכן כאשר גם אינו מתכוון מותר לכתחילה, כדי שיעשה בעין יפה לאורחים ולצורך שבת. וכתב שלפי זה אינו קשה מהגמרא בביצה, שהשוותה לשבירת עצים להריח, מפני שגם שם הוא אינו מתכוון לעשות כלי. | ה'''ריטב"א''' כתב טעם אחר להיתר המשנה. שכיון שאפילו היה מתכוון לעשות לה פתח, אין זה אלא כלאחר יד מפני שאין דרך בני אדם להוציא על ידי שבירה, לכן כאשר גם אינו מתכוון מותר לכתחילה, כדי שיעשה בעין יפה לאורחים ולצורך שבת. וכתב שלפי זה אינו קשה מהגמרא בביצה, שהשוותה לשבירת עצים להריח, מפני שגם שם הוא אינו מתכוון לעשות כלי. | ||
| שורה 82: | שורה 87: | ||
ב'''פרי חדש''' (א) כתב שדעת מרן שבחבית מוסתקי מותר אפילו גדולה, אבל הרמ"א מחמיר דבעינן תרתי לטיבותא. | ב'''פרי חדש''' (א) כתב שדעת מרן שבחבית מוסתקי מותר אפילו גדולה, אבל הרמ"א מחמיר דבעינן תרתי לטיבותא. | ||
<BR/>ב'''פרי מגדים''' כתב שבאמת אף שמוסתקי הוא תירוץ בפני עצמו, ומ' סאה תירוץ בפני עצמו, מ"מ שניהם אמת לחומרא. וכן כתב ב'''מחצית השקל''' (א ד"ה הר"ן) שאף שאלו שני תירוצים שונים, מחזיקים לעיקר כתירוץ התוספות, ומ"מ בסברא ס"ל לשולחן ערוך שכשמחזיק מ' סאה יוצא הוא מתורת כלי לתורת אוהל. | <BR/>ב'''פרי מגדים''' כתב שבאמת אף שמוסתקי הוא תירוץ בפני עצמו, ומ' סאה תירוץ בפני עצמו, מ"מ שניהם אמת לחומרא. וכן כתב ב'''מחצית השקל''' (א ד"ה הר"ן) שאף שאלו שני תירוצים שונים, מחזיקים לעיקר כתירוץ התוספות, ומ"מ בסברא ס"ל לשולחן ערוך שכשמחזיק מ' סאה יוצא הוא מתורת כלי לתורת אוהל. וב'''עולת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21386&st=&pgnum=178 (ב)] כתב שכיון שהוא מלתא דרבנן ודאי אין להחמיר בו כל כך, והביאו ה'''כף החיים''' סופר (ב). | ||
ה'''לבוש''' (א) העתיק דברי השו"ע והרמ"א להלכה, וביאר שכל שהוא מוגדר ככלי, אין בו בנין וסתירה אלא אם כן הוא בנין גמור וסתירה גמורה, אך דבר שאינו כלי אלא אוהל כגון חבית המחזקת ארבעים סאה, יש בו בנין וסתירה בכל גווני. | ה'''לבוש''' (א) העתיק דברי השו"ע והרמ"א להלכה, וביאר שכל שהוא מוגדר ככלי, אין בו בנין וסתירה אלא אם כן הוא בנין גמור וסתירה גמורה, אך דבר שאינו כלי אלא אוהל כגון חבית המחזקת ארבעים סאה, יש בו בנין וסתירה בכל גווני. | ||